Geriatrics

דקריוציסטורינוסטומיה בזקנים בגיל 80 שנה וגבוה יותר / פרופ’ מרדכי רוזנר

חסימה נרכשת של הדוקטוס הנזולקרימלי הינה סיבה שכיחה לאפיפורה במבוגרים וזקנים. טיפול דפיניטיבי בבעיה כזו הינו באמצעות דקריוציסטורינוסטומיה,  עם שיעור הצלחה בין 80 אחוזים למאה אחוזים הן בשיטה חיצונית והן בשיטה אנדונזלית. שיעורי הסיבוכים הם בן אחוז אחד לששה אחוזים והסיבוכים העיקריים הם דימום, ארוזיה של הפונקטום, פרולפס של צינורית הסיליקון, דימום רטרובולברי, ואמפיזמה תת עורית או ארובתית. משתנים רבים מצביעים על סיכון ניתוחי מוגבר בזקנים בגיל מתקדם. מספר מחקרים הראו שגיל מתקדם מהווה גורם סיכון בלתי תלוי לסיבוכים פריאופרטיביים ולתמותה אחר ניתוחית. סיכון ניתוחי מוגבר זה בזקנים קיים הן עבור ניתוחים קשים ומסובכים והן עבור ניתוחים פחות קשים כמו ניתוחי ירוד.

ארגון הבריאות העולמי מגדיר זיקנה כגיל כרונולוגי של 65 שנים או גבוה יותר. במהלך מחצית המאה האחרונה מספר האנשים שגילם גבוה מ- 65 שנים גדל פי שלושה בכל העולם. בקצב כזה, האוכלוסיה של בני 85 שנים ויותר תגדל פי יותר משלושה מ- 5.9 מיליונים ל- 18.2 מיליונים עד 2060, ותהווה 4.3 אחוזים מכל אוכלוסיית העולם. כיון שהזקנים עוברים את המספר הגבוה ביותר של ניתוחים, יש צורך בנתונים להערכת היעילות והבטיחות של ניתוחים בגילאים אלה. עם הגדלת תוחלת החיים והתקדמות הגילאים של האנשים שעוברים ניתוחים, הגיל של 65 שנים כבר לא מעשי כגיל המגדיר זיקנה. במאמר הנוכחי מתוארות התוצאות של דקריוציסטורינוסטומיה בחולים בגיל 80 שנים ויותר בהשוואה לקבוצת גיל צעירה יותר.  

החוקרים היו ממחלקות העיניים של Mayo Clinic ברוצסטר מינסוטה, Southern Idaho Ophthalmology בעיר Twin Falls שבאידהו ומהמחלקה למחקר שירותי בריאות של Mayo Clinic בגקסונויל שבפלורידה. המחקר היה רטרוספקטיבי ומטרתו הייתה לבדוק את שיעור ההצלחה והסיבוכים באוכלוסייה זקנה. אוכלוסיית המחקר כללה קבוצת חולים שגילם 80 שנים או יותר אשר עברו דקריוציסטורינוסטומיה בגישה חיצונית ב- Mayo Clinic בין תחילת ינואר 1990 ועד סוף דצמבר 2010, שהושוו לקבוצת ביקורת צעירה בגילאים 40 עד 79 שנים שעברו ניתוח דקריוציסטורינוסטומיה בגישה חיצונית על ידי אותם מנתחים. בוצעה בדיקה של התיקים הרפואיים ומהם הוצא המידע לגבי ההקלה הסימפטומטית בדמעת, וסיבוכים כמו בליטת צינורית הסיליקון, זיהום, דימום עיקש, וצורך בניתוח חוזר. התוצא העיקרי היה הקלה סימפטומטית בביקורת האחרונה שלאחר הניתוח. תוצאים משניים היו מעבר אנטומי חופשי של דמעות, שיעור תופעות לוואי וניתוח חוזר תוך חודש אחד. קבוצת הזקנים כללה 42 ניתוחי דקריוציסטורינוסטומיה ב- 32 חולים. קבוצת הביקורת כללה 73 ניתוחים ב- 63 חולים. שיעור ההצלחה הסימפטומטית היה 64 אחוזים בקבוצת הזקנים לעומת 86 אחוזים בקבוצת הביקורת. למרות שלא נמצא הבדל בין הקבוצות בהתייחס לסיבוכים אחר-ניתוחיים שכיחים, יש שיעור גבוה יותר של סיבוכים חמורים בקבוצת הזקנים (חמישה אירועים לעומת אירוע אחד בקרב הצעירים). לא נמצא הבדל בנוגע לצורך בניתוח נוסף.

מסקנת החוקרים הייתה שלמרות שאצל רוב החולים בקבוצת הזקנים הניתוח היה עם הצלחה סימפטומטית, שעור ההצלחה היה נמוך יותר בהשוואה לקבוצת הביקורת הצעירה יותר. שיעור הסיבוכים השגרתיים היה שווה בשתי הקבוצות אך הסיכון לסיבוכים חמורים היה גבוה יותר בקרב קבוצת הזקנים.

Tooley AA, Klingler KN, Bartley GB, Garrity JA, John J. Woog JJ, Hodge D, Bradley EA

Dacryocystorhinostomy for Acquired Nasolacrimal Duct Stenosis in the Elderly

(>80 Years of Age)

Ophthalmology 2017;124:263-267

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה