ADHD

מהי התרופה הטובה ביותר לטיפול ב-ADHD? (מתוך Lancet Psychiatry)

ריטלין (Methylphenidate) עשויה  להיות תרופת הבחירה לטיפול ב-ADHD (Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder) בילדים, בעוד שאמפטמינים עשויים לשמש כטיפול מועדף במבוגרים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה גדולה, שפורסמו בכתב העת The Lancet Psychiatry.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היתרונות והבטיחות של תרופות לטיפול ב-ADHD עדיין שנויים במחלוקת ואין הנחיות עקביות אודות הטיפול התרופתי המועדף בקבוצות גיל שונות. הם ביקשו להשוות את היעילות והסבילות של תרופות פומיות ל-ADHD בילדים, מתבגרים ומבוגרים.

החוקרים השלימו סקירה ספרותית אחר מחקרים אקראיים ומבוקרים להשוואת אמפטמינים (כולל Lisdexamfetamine), Atomoxetine, Bupropion, Clonidine, Guanfacine, Methylphenidate ו-Modafinil אחת מול השניה או מול פלסבו. הם יצרו קשר עם החוקרים של כל מחקר ויצרני התרופות לקבלת מידע נוסף.

התוצאים העיקריים כללו את יעילות הטיפול (שינוי בחומרת תסמיני ליבה של ADHD על-בסיס דירוגי מורים ורופאים) וסבילות הטיפול (שיעור החולים שפרשו מהמחקרים בשל תופעות לוואי) בנקודות זמן קרובות ל-12 שבועות, 26 שבועות ו-52 שבועות.

הסקירה כללה 133 מחקרים אקראיים ומבוקרים, כפלי-סמיות (81 בילדים ומתבגרים, 51 במבוגרים, אחד בשתי האוכלוסיות). הערכת היעילות בנקודת הזמן הקרובה ביותר ל-12 שבועות התבססה על 10,068 ילדים ומתבגרים ו-8,131 מבוגרים; הערכת הסבילות התבססה על 11,018 ילדים ומתבגרים ו-5,362 מבוגרים. מדירוג תסמיני הליבה של ADHD ע”י רופאים בילדים ומתבגרים בנקודת הזמן הקרובה ביותר לאחר 12 שבועות, עלה כי כל התרופות היו עדיפות על פלסבו. מנגד, מההשוואות הזמינות על-פי דירוגי המורים עלה כי רק Methylphenidate ו-Modafinil היו יעילים יותר מפלסבו. דירוג הרופאים את תוצאות הטיפול במבוגרים העיד כי אמפטמינים, Methylphenidate, Bupropion ו-Atomxetine, אך לא Modafinil, היו טובים יותר מפלסבו.

באשר לסבילות הטיפול, אמפטמינים לא היו נחותים בהשוואה לפלסבו בילדים ומתבגרים (יחס סיכויים של 2.30) או במבוגרים (יחס סיכויים של 3.26); Guanfacine היה נחות בהשוואה לפלסבו בילדים ומתבגרים בלבד (יחס סיכויים של 2.64); ו-Atomoxetine (יחס סיכויים של 2.33), Methylphenidate (2.39) ו-Modafinil (4.01) נסבלו פחות טוב מפלסבו במבוגרים בלבד.

מהשוואות ראש בראש עלו רק הבדלים ביעילות (דירוגי רופאים), עם העדפה של אמפטמינים על-פני Modafinil, Atomoxetine ו-Methylphenidate בילדים ומתבגרים ובמבוגרים. החוקרים לא זיהו נתונים מספקים בנקודות הזמן לאחר 26 שבועות ולאחר 52 שבועות.

מסיכום העדויות בנוגע לבטיחות והיעילות עולה כי ישנה עדיפות למתן Methylphenidate בילדים ומתבגרים ואמפטמינים במבוגרים, כקו-ראשון לטיפול קצר-טווח ב-ADHD.

Lancet Psychiatry, 2018

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מפגש אחד של התערבות מיינדפולנס מלווה בהקלה משמעותית בתסמיני דיכאון (PLoS One)

    מפגש אחד של התערבות מיינדפולנס מלווה בהקלה משמעותית בתסמיני דיכאון (PLoS One)

     מפגש יחיד של התערבות טל-רפואה המשלבת מיינדפולנס עם חמלה מפחית משמעותית תחושת דחק ותסמיני דיכאון וחרדה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLoS One. החוקרים השלימו מחקר אקראי שכלל 91 משתתפים בגילאי 18-70 שנים מהקהילה ואוניברסיטת טקסס באוסטין, אשר היו במעקב בין 2020 עד 2021. כל המשתתפים התבודדו בביתם בתקופת המחקר וציינו כי […]

  • השמנה מלווה בסיכון מוגבר להחמרת מוגבלות וירידה באיכות חיים בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    השמנה מלווה בסיכון מוגבר להחמרת מוגבלות וירידה באיכות חיים בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ACTRIMS עולה קשר הדוק בין השמנה ובין החמרת מוגבלות, התקדמות מחלה וירידה באיכות החיים של מבוגרים עם טרשת נפוצה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השמנה נקשרה עם הסיכון להתפתחות טרשת נפוצה. עם זאת, אין מידע רב אודות הקשר בין השמנה ובין הסיכון להתקדמות מחלה. כעת הם ביקשו לבחון את ההשפעה […]

  • מדד מסת גוף גבוה מלווה בתסמיני דיכאון חמורים יותר במבוגרים בגיל העמידה ובגיל מתקדם (PLoS One)

    מדד מסת גוף גבוה מלווה בתסמיני דיכאון חמורים יותר במבוגרים בגיל העמידה ובגיל מתקדם (PLoS One)

    במבוגרים עם מדד מסת גוף גבוה יותר ויחס היקף מותניים לירך גבוה יותר שכיחות גבוהה יותר של דיכאון חמור יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLoS One. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין עודף-משקל והשמנת-יתר ובין דיכאון. עם זאת, אין מחקרים להערכה אם קשר זה אינו תלוי […]

  • בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    תפיסה של בדידות במהלך הילדות שהוערכה באופן סובייקטיבי ורטרוספקטיבי על ידי מטופלים קשורה לסיכון מוגבר ביותר מפי שניים לאירוע ראשון של פסיכוזה, כך עולה ממחקר שהוצג בקונגרס האיגוד הפסיכיאטרי האירופי

  • טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry עולה כי טיפול בבנזודיאזפינים בשלב מוקדם של הריון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להפלה, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תכשירים ממשפחת בנזודיאזפינים יכולים לחצות בקלות את מחסום השליה ולהצטבר בריכוזים משמעותיים ברקמות עובר. לאור ההשפעה האפשרית של תרופות אלו על התרבות תאים ותהליכי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אפליקציה ראשונה במרשם לדיכאון (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אפליקציה ראשונה במרשם לדיכאון (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור אפליקציה ראשונה מסוגה תחת מרשם רופא לחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורית. אפליקציית Rejoyn פותחה ע”י Otsuka Pharmaceutical ו-Click Therapeutics ותהיה זמינה עם מרשם בלבד למבוגרים בגילאי 22 שנים ומעלה, תחת טיפול רפואי, אשר כבר נוטלים טיפול בנוגדי-דיכאון. החברות מצפות כי האפליקציה תהיה זמינה להורדה […]

  • טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב- Atogepant(קיוליפטה) במינון 60 מ”ג פעם ביום הפחית משמעותית את מספר ימי מיגרנה בחודש לאחר 12 שבועות, בהשוואה לטיפול פומי ב-Rimegepant (נורטק) במינון 75 מ”D אחת ליומיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cephalalgia. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Atogepant ו-Rimegepant הן תרופות ממשפחת אגוניסטים ל-CGRP ומשמשות כטיפול למניעת מיגרנה. Atogepant מיועד למניעת […]

  • פעילות גופנית והשפעותיה על בריאות נפשית בילדים ומתבגרים עם הפרעה נוירו-התפתחותית (JAMA PEDIATRICS)

    פעילות גופנית והשפעותיה על בריאות נפשית בילדים ומתבגרים עם הפרעה נוירו-התפתחותית (JAMA PEDIATRICS)

    מטה אנליזה וסקירה סיסטמתית (מחקר משולב) שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, עסקה בבריאותם הנפשית של ילדים ובני נוער עם פגיעה נוירולוגית-התפתחותית, על מנת לבחון את הקשר בין פעילות גופנית לפרמטרים של בריאות נפשית: תפקוד קוגניטיבי, בריאות נפשית-פסיכולוגית, הכללת והפנמת בעיות. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה