ADHD

טיפול ב-Methylphenidate עשוי להשפיע על התפתחות המוח (Radiology)

הטיפול ב- Methylphenidate עשוי להשפיע על התפתחות החומר הלבן במוח בבנים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit/Hyperactivity Disorder), כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Radiology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול ב- Methylphenidate יעיל מאוד בחולים עם ADHD אך לא ידוע רבות אודות השפעות הטיפול על התפתחות החומר הלבן במוח. במטרה לקבוע אם לטיפול התרופתי השפעה על המיקרו-מבנה של החומר הלבן השלימו החוקרים מחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו בשם ePOD-MPH (Effects of Psychotropic Medication on Brain Development- Methylphenidate).

המחקר הפרוספקטיבי כלל 49 מבוגרים צעירים ו-50 בנים שלא קיבלו טיפול ב- Methylphenidate ואובחנו עם ADHD. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול ב- Methylphenidate או פלסבו למשך 16 שבועות.

לפני התחלת הטיפול ושבוע אחד לאחר הפסקת הטיפול, המשתתפים השלימו בדיקת MRI, כולל DTI (Diffusion Tensor Imaging). התוצאים שנבחנו כללו את השינוי במדדי FA (Fractional Anisotropy), אשר נבחן בשלושה אזורים בעלי עניין, כמו גם הערכת מבנה החומר הלבן במוח.

ניתוח הנתונים כלל 50 בנים (25 בקבוצת הטיפול ב- Methylphenidate ו-25 בקבוצת הפלסבו; טווח גילאים 10-12 שנים) ו-48 גברים (24 בקבוצת הטיפול ב- Methylphenidate ו-24 בקבוצת הפלסבו; טווח גילאי 23-40 שנים).

מניתוח הנתונים עלה כי לזמן לא הייתה השפעה משמעותית. עם זאת, זוהתה אינטראקציה משמעותית בין זמן-לפי-תרופה במספר מסלולים בהמיספרה השמאלית, כמו גם בחלק הלטארלי של גוף הקורפוס קאלוסום , בשל עליה גדולה יותר ב-FA בקרב מטופלים ב- Methylphenidate. שינויים דומים לא תועדו בבנים בקבוצת הפלסבו, או במבוגרים שטופלו ב- Methylphenidate או בפלסבו.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ארבעה חודשי טיפול ב- Methylphenidate עשויים להשפיע על מסלולים ספציפיים בחומר הלבן במוח בבנים עם ADHD. השפעות אלו הן תלויות-גיל, מאחר ולא זוהו במבוגרים שקיבלו את הטיפול התרופתי, אלא רק בבנים צעירים.

Radiology. Published online August 13, 2019

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • מפגש אחד של התערבות מיינדפולנס מלווה בהקלה משמעותית בתסמיני דיכאון (PLoS One)

    מפגש אחד של התערבות מיינדפולנס מלווה בהקלה משמעותית בתסמיני דיכאון (PLoS One)

     מפגש יחיד של התערבות טל-רפואה המשלבת מיינדפולנס עם חמלה מפחית משמעותית תחושת דחק ותסמיני דיכאון וחרדה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLoS One. החוקרים השלימו מחקר אקראי שכלל 91 משתתפים בגילאי 18-70 שנים מהקהילה ואוניברסיטת טקסס באוסטין, אשר היו במעקב בין 2020 עד 2021. כל המשתתפים התבודדו בביתם בתקופת המחקר וציינו כי […]

  • השמנה מלווה בסיכון מוגבר להחמרת מוגבלות וירידה באיכות חיים בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    השמנה מלווה בסיכון מוגבר להחמרת מוגבלות וירידה באיכות חיים בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ACTRIMS עולה קשר הדוק בין השמנה ובין החמרת מוגבלות, התקדמות מחלה וירידה באיכות החיים של מבוגרים עם טרשת נפוצה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השמנה נקשרה עם הסיכון להתפתחות טרשת נפוצה. עם זאת, אין מידע רב אודות הקשר בין השמנה ובין הסיכון להתקדמות מחלה. כעת הם ביקשו לבחון את ההשפעה […]

  • מדד מסת גוף גבוה מלווה בתסמיני דיכאון חמורים יותר במבוגרים בגיל העמידה ובגיל מתקדם (PLoS One)

    מדד מסת גוף גבוה מלווה בתסמיני דיכאון חמורים יותר במבוגרים בגיל העמידה ובגיל מתקדם (PLoS One)

    במבוגרים עם מדד מסת גוף גבוה יותר ויחס היקף מותניים לירך גבוה יותר שכיחות גבוהה יותר של דיכאון חמור יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת PLoS One. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין עודף-משקל והשמנת-יתר ובין דיכאון. עם זאת, אין מחקרים להערכה אם קשר זה אינו תלוי […]

  • בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    תפיסה של בדידות במהלך הילדות שהוערכה באופן סובייקטיבי ורטרוספקטיבי על ידי מטופלים קשורה לסיכון מוגבר ביותר מפי שניים לאירוע ראשון של פסיכוזה, כך עולה ממחקר שהוצג בקונגרס האיגוד הפסיכיאטרי האירופי

  • טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry עולה כי טיפול בבנזודיאזפינים בשלב מוקדם של הריון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להפלה, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תכשירים ממשפחת בנזודיאזפינים יכולים לחצות בקלות את מחסום השליה ולהצטבר בריכוזים משמעותיים ברקמות עובר. לאור ההשפעה האפשרית של תרופות אלו על התרבות תאים ותהליכי […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אפליקציה ראשונה במרשם לדיכאון (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר אפליקציה ראשונה במרשם לדיכאון (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור אפליקציה ראשונה מסוגה תחת מרשם רופא לחולים עם הפרעת דיכאון מג’ורית. אפליקציית Rejoyn פותחה ע”י Otsuka Pharmaceutical ו-Click Therapeutics ותהיה זמינה עם מרשם בלבד למבוגרים בגילאי 22 שנים ומעלה, תחת טיפול רפואי, אשר כבר נוטלים טיפול בנוגדי-דיכאון. החברות מצפות כי האפליקציה תהיה זמינה להורדה […]

  • טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב- Atogepant(קיוליפטה) במינון 60 מ”ג פעם ביום הפחית משמעותית את מספר ימי מיגרנה בחודש לאחר 12 שבועות, בהשוואה לטיפול פומי ב-Rimegepant (נורטק) במינון 75 מ”D אחת ליומיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cephalalgia. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Atogepant ו-Rimegepant הן תרופות ממשפחת אגוניסטים ל-CGRP ומשמשות כטיפול למניעת מיגרנה. Atogepant מיועד למניעת […]

  • פעילות גופנית והשפעותיה על בריאות נפשית בילדים ומתבגרים עם הפרעה נוירו-התפתחותית (JAMA PEDIATRICS)

    פעילות גופנית והשפעותיה על בריאות נפשית בילדים ומתבגרים עם הפרעה נוירו-התפתחותית (JAMA PEDIATRICS)

    מטה אנליזה וסקירה סיסטמתית (מחקר משולב) שפורסמה לאחרונה ב-JAMA PEDIATRICS, עסקה בבריאותם הנפשית של ילדים ובני נוער עם פגיעה נוירולוגית-התפתחותית, על מנת לבחון את הקשר בין פעילות גופנית לפרמטרים של בריאות נפשית: תפקוד קוגניטיבי, בריאות נפשית-פסיכולוגית, הכללת והפנמת בעיות. ד”ר עדי זיו, עורך מדור ילדים, משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה