רקע

עדכון מדיניות תרומות הדם בישראל, מבוסס על שיפורים טכנולוגיים בערכות הבדיקה, ידע חדש, התפתחות מדעית, נתונים  אפידמיולוגיים מהארץ והעולם וניהול סיכונים.

הגירה ממדינות אנדמיות (כגון מדינות אפריקה דרומית לסהרה ובכללן אתיופיה) מתרחשת בכל העולם. כמו כן, קיימים קריטריונים לתרומות דם במדינות המפותחות באירופה ובארה”ב. מעת לעת מבוצעת הערכה מחודשת של הקריטריונים בתחומי הבריאות השונים.

בתחום תרומות הדם מונתה וועדה מקצועית, בראשות פרופ’ מנפרד גרין, חוקר ואפידמיולוג בכיר מאוניברסיטת חיפה. הוועדה כללה גורמי מקצוע, נציגי ציבור, וכן את פרופ’ אסא כשר שהתייחס לבסיס האתי.

המלצות הוועדה הוגשו למשרד הבריאות, אשר המשיך לדון בנושא, על מנת לאסוף  מידע נוסף, כדלקמן:

1. השלמת נתונים אפידמיולוגיים ועיבודם כדי לקבל תמונת מצב ברורה של צרכי בריאות הציבור.

2. עדכונים אחרונים מהעולם ביחס לקריטריונים לתרומות דם.

3. סקירת טכנולוגיות חדשניות העשויות לשפר את בטיחות בדיקות הדם, והגנה על בריאות הציבור.

עדכון חדש להמלצות משרד הבריאות:

תרומות דם ילידי אתיופיה:

המדיניות כיום:

א.      ילידי הארץ ממוצא אתיופי יכולים לתרום דם ללא מגבלה.                                                                                                                                                

ב.      ילידי אתיופיה אינם יכולים לתרום דם, במסגרת הקריטריון,לפיו, מי ששהה מעל שנה לאחר שנת 1977 במדינה שבה שכיחות HIV הינה גבוהה על בסיס נתוני ארגון הבריאות העולמי, לא יכול לתרום דם.

המדיניות המוצעת:

א.       הסרת מגבלת התרומה של יליד אתיופיה והשוואתם לקריטריונים המקובלים בכל מדינות העולם המפותחות, כך שהמגבלה תהיה רק למי ששהה מעל שנה בארץ אנדמית וטרם חלפה שנה מאז הגעתו לישראל. מגבלה זו תחול על כל התורמים, ובכלל זה על ילידי הארץ, ללא קשר למוצא, כך שלא יתקיים הבדל בין ילידי אתיופיה לשאר האוכלוסייה.

ב.       עדכון שאלון תורמי הדם כך שיכלול התייחסות נוספת להתנהגות שעלולה להגביר את הסיכון להדבקה .

רציונל:

1.     ישראל היא חלק מזירה בינלאומית . מדיניות זו מקובלת במדינות המפותחות בעולם, בהתאם להמלצות ארגוני הבריאות המובילים כגון FDA וגופי הבריאות במדינות אירופה. אין היום סיבה מוצדקת להנחיות שונות בישראל, ביחס לשאר העולם.

2.     בדיקות המעבדה הקיימות כיום לתרומות הדם יעילות ומשתפרות עם הזמן. בקרוב יבוצע שדרוג של הבדיקה ל-HIV, HBV ו-HCV באופן שהשיטה החדשה רגישה יותר ומאפשרת צמצום “תקופת החלון” (תקופת חלון בת ימים ספורים בה אדם נדבק אך הבדיקה לא מראה זאת). הבדיקה החדשה תפחית את הסיכון של תרומות דם בכלל האוכלוסייה ובכלל זה באוכלוסייה זו.

3.    ההמלצה מבוססת על הקווים המנחים שגובשו בהמלצות ועדת פרופ’ גרין.

תרומות דם על ידי מבוגרים

המדיניות כיום:

מבוגרים מעל גיל 65 אינם יכולים לתת תרומה ראשונה.

מדיניות מוצעת:

הסרת מגבלת הגיל לתרומה ראשונה והחלטה על תרומה על בסיס אינדיבידואלי, ובהתאם למצבו הרפואי הספציפי של התורם.

כמו כן, על בסיס אותם השיקולים והמקובל על ידי המומחים וארגוני הבריאות בעולם, גם גברים שמקיימים יחסי מין עם גברים יוכלו לתרום דם לאחר מגבלה של שנה בלבד. המלצה זו תואמת את המלצות ה FDA.

בנוסף, אנו ממליצים על חיזוק נוסף של בטיחות מנות הדם, באמצעות הוספה עתידית של טיפול מפחית סיכון בחלק ממרכיבי הדם. מדובר בהמלצה על תוספת הליך Pathogen Inactivation (PI) מבוסס על מספר גישות טכנולוגיות שונות המוכוונות לפגיעה בקרומי תאים או בחומצות גרעין, כך שטיפול במוצרי דם באמצעותן מונע כמעט לחלוטין את פוטנציאל ההדבקה במחוללים שונים (כגון חיידקים או נגיפים) העלולים להימצא בתרומות הדם. ישימותן של גישות אלה הוכחה עבור מרכיבי דם חשובים כגון טסיות ופלסמה וישנן מערכות מסחריות אשר אף אושרו לאחרונה ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) ונמצאות בשימוש בכ-20 מדינות בעולם. יתרון בולט של גישת ה- PI על פני הגישה הנוכחית של סיקור מוצרי דם הרווחת בישראל היא הפחתת הסיכון שבהדבקה כתוצאה מאי גילוי מחולל  (לדוגמא ‘תקופת החלון’ שלאחר הדבקה ב- HIV). משרד הבריאות יפעל להוספת הליך ה PI .

סיכום:

אימוץ המלצות אילו, בהתאם למקובל  במדינות העולם המפותחות, מאפשרות את האיזון הראוי בין צרכי הגנה על בריאות הציבור, לבין הצורך בשוויוניות לצד הרחבת מעגל תורמי הדם במדינת ישראל , לתועלת הציבור בישראל.