Addictions

כיצד לבחור את המועמדים המתאימים לטיפול במתאדון? (מתוך כנס ה- Institute of Psychiatric Services)

מתאדון עשוי להציל את חייהם של חולים רבים הסובלים מהפרעות שימוש באופיואידים, אך מנגד עשוי גם להרוס את חייהם, לכן עולה השאלה כיצד רופאים יכולים לבחור את המועמדים האופטימאליים לטיפול.  בכנס מטעם ה-Institute of Psychiatric Services החוקרים דנו בחשיבות טיפול תרופתי בהפרעות שימוש באופיואידים,  ובאופן ספציפי יותר, בחשיבות מתאדון.

טיפול אחזקה במתאדון הינה תכנית טיפול מקיפה, הכוללת מתן מרשם למתאדון כחלופה לאופיואיד לו פיתח המטופל תלות.

המומחים מסבירים כי הדבר הראשון אותו יש לקחת בחשבון כאשר שוקלים מתן מרשם למתאדון הוא אם החולה עונה על ההנחיות לטיפול אחזקה במתאדון.  החולה חייב להדגים תלות באופיואידים במשך למעלה משנה אחת (למעט נשים הרות, חולים ששוחררו ממאסר בששת החודשים האחרונים, או חולים שקיבלו טיפול במרפאת מתאדון בשנתיים האחרונות). החולים חייבים להיות בגילאי 18 שנים ומעלה, או בגיל צעיר יותר במידה ושני נסיונות טיפול קודמים כשלו וניתנה הסכמה של האפוטרופוס.

חובה להשלים הערכה לנוכחות התוויות-נגד, הכוללות אלרגיה או רגישות-יתר למתאדון; מחלת לב-ריאה; דלקת של המעי הגס; שימוש ב-Selegiline; חסימת מעי; ומחלת ריאות חסימתית כרונית. בחולים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית, עדיין ניתן לטפל במתאדון, אך על רופאים לנקוט משנה זהירות.

הטיפול במתאדון הינו חרב פיפיות. מדובר באגוניסט מלא של קולטן מיו ובעל השפעות דמויות-מורפין, דוגמת שיכוך כאבים, אופוריה, עצירות, טשטוש ודיכוי נשימתי. ההשפעות ניתנות לזיהוי בתוך שלושים דקות ומגיעות לשיא לאחר 2-4 שעות. עם זאת, זמן מחצית החיים הארוך והמשתנה שלו הוא זה שאחראי להשפעה המנוגדת, מאחר שמצד אחד מאפשר מתן חד-יומי להתמכרות, אך מצד שני מתאדון מצטבר בכבד. כאשר ההצטברות מהירה, קיים סיכון לרעילות ודיכוי נשימתי.

ההמלצה היא להתחיל במינון נמוך של 10-30 מ”ג ביום ולהעלות מינון בהדרגה, ב-5-10 מ”ג כל 3-5 ימים. יש לקבוע את המינון על-פי תחושות המטופלים לאחר 2-4 שעות ולא לפי משך ההשפעה של התרופה. כמו כן, יש לעקוב אחר תסמיני גמילה אצל המטופלים.

חשוב לקחת בחשבון אינטראקציות בין-תרופתיות, העלולות להוביל לדיכוי נשימתי (עקב שילוב עם תרופות ממשפחת בנזודיאזפינים, ברביטוראטים, אלכוהול, או פנטניל), עצירות (עקב שילוב עם אנטי-היסטמינים, SSRI ואנטי-כולינרגים), טשטוש (עקב שילוב עם תרופות אנטי-פסיכוטיות אטיפיות, אנטי-היסטמינים ונוגדי-דיכאון טריציקליים) והארכת מקטע QT (עקב שילוב עם תרופות אנטי-פסיכוטיות, SSRI ומקרולידים).

להבטחת איכות הטיפול לאחר התחלת מתאדון, חשוב לעקוב אחר יעילות, תופעות לוואי והיענות.

מתוך כנס ה- Institute of Psychiatric Services

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה