מנתונים חדשים עולות תוצאות מבטיחות לתכשיר BAN2401 במינון גבוה בחולים עם מחלת אלצהיימר בשלב מוקדם, כך עולה מתוצאות מחקר בשלב 2, שהדגימו ירידה מובהקת סטטיסטית בעמיל ואיד מוחי עם טיפול זה.

המחקר הרב-מרכזי כלל 856 חולים עם מחלת אלצהיימר מוקדמת (ליקוי קוגניטיבי קל עקב מחלת אלצהיימר או מחלת אלצהיימר קלה) ופתולוגיית עמילואיד מאושרת בבדיקת PET או סמן נוזל עמוד שדרה.

בתחילת המחקר, מדד MMSE (Mini-Mental State Examination) הממוצע עמד על 25.6 נקודות; מדד CDR-SB (Clinical Dementia Rating Scale-Sum of Boxes) הממוצע עמד על 2.9 נקודות ומדד ADAS-Cog (Alzheimer’s Disease Assessment Scale Cognitive Subscale) עמד על 22.2.

החולים חולקו באקראי לשש קבוצות: פלסבו או חמש מנות של התכשיר הנסיוני BAN2401, עם מינונים שנעו בין 2.5 מ”ג/ק”ג, פעמיים בשבוע ועד 10 מ”ג/ק”ג, פעמיים בשבוע.

החוקרים מסבירים כי BAN2401 הינו נוגדן חד-שבטי הומאני, הנקשר באופן סלקטיבי לסיבי Aβ. הנוגדן פותח לאחר גילוי מוטאציה ב-APP (Amyloid Precursor Protein) שהובילה לצורה של מחלת אלצהיימר בה רמות גבוהות במיוחד של סיבי Aβ.

מבין 856 חולים במחקר, 414 קיבלו את שני המינונים הגבוהים ביותר 161 קיבלו את המינון הכי גבוה, 253 חולים קיבלו את המינון השני הכי גבוה (10 מ”ג/ק”ג בחודש). בקבוצת הפלסבו נכללו 247 חולים; יתר החולים קיבלו מינונים אחרים של התרופה הפעילה. בנוסף, החוקרים התבססו לראשונה על מדד ADCOMS (Alzheimer’s Disease Composite Score), הרגיש במיוחד לשינויים בתפקוד ובמצב הקוגניטיבי של חולים עם מחלת אלצהיימר בשלב מוקדם.

מהמחקר עלה סיכוי של 64% לעדיפות הטיפול לאחר שנה אחת. לכן, למרות שמדובר היה בתוצאות די קרובות, הממצאים לא ענו על התוצא המוגדר מראש. כעת, החברה דיווחה על תוצאות משניות, כולל שינויים לאחר 18 חודשים במספר מדדים קוגניטיביים.

אחד התוצאים הללו היה נטל עמילואיד. במחקר מצאו החוקרים כי התרופה הפחיתה משמעותית את מדדי עמילואיד בבדיקת PET, עם השפעה תלוית-מינון. התוצאות היו דומות במדד Centilod, בו תועד ממוצע של 74.5 בתחילת המחקר ושל 55 לאחר 18 חודשים, עדות לירידה של 93%.

עוד תועד שיפור בתפקוד החולים ובמצב הקוגניטיבי לאחר 18 חודשים, כפי שנקבע לפי מדדים שונים. אחד המדדים הללו היה מדד ADCOMS, כאשר בסולם זה, המינון הכי גבוה החל להיפרד מפלסבו לאחר שישה חודשים. ממצאים אלו נותרו לאורך המחקר, עם הבדל של עד 30% בהשוואה לפלסבו לאחר 18 חודשים.

באשר לתוצאי הסיום המסורתיים, החוקרים מדווחים על הבדל של 47% בירידה במדד ADAS-Cog עם המינון הכי גבוה, בהשוואה לפלסבו. הם זיהו ירידה של 5 נקודות במדד ADAS-Cog בקבוצת הפלסבו, בהשוואה לירידה של כ-2 נקודות בקבוצת הטיפול במינון הכי גבוה.

בסולם CDR-SB נרשמה ירידה של 26% בהשוואה לפלסבו, אך הבדל זה לא היה מובהק סטטיסטית.

החוקרים מדווחים כי ב-65% מהחולים שקיבלו את המינון הכי גבוה לא תועדה מעולם המרה למצב שלילי לעמילואיד לאחר  שנה אחת; לאחר 18 חודשים, ב-81% תועדה המרה למצב שלילי לעמילואיד.

היארעות אירועים חריגים ואירועים חריגים על-רקע הטיפול התרופתי, כולל תמותה, הייתה דומה בכל הקבוצות. התופעות הנפוצות על-רקע הטיפול התרופתי כללו תגובות באתר העירוי וממצאים חריגים בהדמיית עמילואיד.

בשלב מוקדם במהלך המחקר, רשויות הבקרה ייעצו לחוקרים שלא לתת את המינון הכי גבוה של התרופה לחולים חיוביים ל-APOE. נקודה זו מסייעת להבין מדוע המינון השני הכי-גבוה היה בשימוש נרחב יותר.

מתוך כנס ה-AAIC

לידיעה במדסקייפ