Angina pectoris/MI

תוצאות מחקר ה-ODYSSEY פורסמו היום: ירידה של 15% בשילוב של אירועים ותמותה קרדיווסקולרית במטופלים ב-ALIROCUMAB (פראלואנט) בהשוואה לפלצבו (ACC)

הערב הוצגו תוצאות מחקר ה-ODYSSEY בכנס ה-ACC בארה”ב. פרופ’ שטאג (בתמונה) שהציג את המטרות, השיטות ומבנה המחקר, וכמובן התוצאות הראה שהושגה  ירידה של 15% ב-MACE (מוות קרדיווסקולרי, אוטם שריר הלב או תעוקה לא יציבה לא קטלנים, שבץ לא קטלני)  בקבוצת המטופלים באלירוקומאב (פראלואנט) בהשוואה לקבוצת הפלצבו.

ניתן לצפות בהרצאה ובדיון שהתקיים בעקבותיה בקישור זה.

במחקר נכללו כ-19,000 משתתפים, מעל גיל 40 עם אירוע קורונרי (MI או תעוקה לא יציבה) בשנה שלפני תחילת המחקר, לאחר טיפול מיטבי בסטטינים פוטנטים (אטורבסטטין או רוסובסטטין במינונים גבוהים) , ועם רמות LDL מעל 70 מ”ג/ד”ל (או NON LDL-C מעל 100 מ”ג/ד”ל, או אפוליפופרוטאין מעל 80 מ”ג/ד”ל).  המחקר היה כפול סמיות ואקראי.

מטרת החוקרים הייתה להביא את המטופלים ליעד LDL-C של בין 25-50 מ”ג/ד”ל. הטיפול בקבוצת האלירוקומואב החל בזריקות מידי שבועיים במינון של 75 מ”ג. אם יעד ה-LDL-C לא הושג, המינון הועלה ל-150 מ”ג.

כאמור, הירידה ב-MACE בקבוצת האלירוקומאב הייתה של 15% , וההבדל האבסולוטי לאחר 4 שנות מעקב היה 1.6%.

ניתוח לפי מרכיבי ה-MACE מראה שהטיפול באלירוקומואב הפחית באופן  מובהק את הסיכון ל-MI לא פטאלי ב–14% , לשבץ ב-27% , ולתעוקה לא יציבה ב-39% . הסיכון לתמותה קרדיווסקולרית היה נמוך ב-8% אך הירידה לא הייתה מובהקת סטטיסטית.

עם זאת, הטיפול באלירוקומאב כן הפחית באופן מובהק סטטיסטי את הסיכון לתמותה מכל סיבה ב-15% (ירידה אבסולוטית בסיכון של 0.6%).

התועלת בירידה בסיכון ל-MACE ולתמותה הייתה בולטת במיוחד בקבוצה שרמת ה-LDL-C הבסיסית שלה הייתה מעל 100 מ”ג/ד”ל, שטופלה באלירוקומאב. (ירידה של 29% בסיכון לתמותה מכל סיבה). 

מבחינת בטיחות, לא היה כל הבדל בין הקבוצות (למעט שיעור מעט גבוה יותר של ריאקציה מקומית באיזור ההזרקה).

פרופ’ שטאג הדגיש בסיכום ההרצאה את העובדה שעבור מטופלים שרמת הבסיס של ה-LDL-C שלהם הייתה מעל 100 מ”ג/ד”ל הטיפול באלירוקומאב הפחית את ה-MACE ב-24% (ירידה אבסולוטית של 3.4%) ואת התמותה מכל סיבה ב-29% (ירידה אבסולוטית של 1.7%) . אלה המטופלים להערכת פרופ’ שטאג המתאימים ביותר לטיפול באלירוקומאב.

לאחר הצגת המחקר התקיים דיון באולם בהשתתפות מומחים מובילים.

להרצאה

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אין תועלת בהשלמת מבחן מאמץ לכל חולה בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית (J Am Coll Cardiol)

    אין תועלת בהשלמת מבחן מאמץ לכל חולה בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על נתונים חדשים ממחקר POST-PCI מהם עולה כי אין תועלת קלינית להשלמה גורפת של מבחן מאמץ בחולים בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית, בהשוואה למעקב קליני בלבד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גישת המעקב האופטימאלית לאחר התערבות כלילית מילעורית בחולים בסיכון גבוה […]

  • דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי (Neurology)

    דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון גבוה יותר משמעותית לאירוע מוחי, ללא תלות בשימוש במכשיר CPAP, אך זאת רק בקרב לבנים. מהממצאים עולה עוד כי הסיכון לאירוע מוחי בקרב שחורים עם דום נשימה חסימתי בשינה היה נמוך יותר באלו שטופלו ב-CPAP, בהשוואה לאלו ללא טיפול במכשיר זה. […]

  • מה בין רמות אפליפופרוטאינים ובין תמותה מכל-סיבה ותמותה קרדיווסקולארית? (Eur J Prev Cardiol)

    מה בין רמות אפליפופרוטאינים ובין תמותה מכל-סיבה ותמותה קרדיווסקולארית? (Eur J Prev Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין רמות אפליפופרוטאינים ובין הסיכון לתמותה קרדיווסקולארית ותמותה מכל-סיבה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הציעו כי אפליפופרוטאינים עשויים לשמש כסמן לבריאות הלב וסיכון לתמותה וכעת הם ביקשו לבחון את הקשר בין רמות אפליפופרוטאינים ובין […]

  • האם יש להימנע מנטילת תוספי ניאצין? (Nature Medicine)

    האם יש להימנע מנטילת תוספי ניאצין? (Nature Medicine)

    מחקר שנערך לאחרונה הקושר בין נגזרת ניאצין (ויטמין B3) לסיכון מוגבר לאירועים קרדיו-וסקולריים העלה שאלות לגבי בטיחות צריכת ויטמין B זה, שמתווסף לרכיבי מזון רבים בתזונה המערבית ונלקח בצורה של תוספי מזון

  • tenecteplase יעיל לשבץ בחלון זמן מאוחר (ISC)

    tenecteplase יעיל לשבץ בחלון זמן מאוחר (ISC)

    מחקר חדש שהוצג בוועידת השבץ הבינלאומית (ISC) הראה כי פי שלושה יותר חולים שטופלו ב-tenecteplase תוך ורידי (TNK) שניתן 4.5 עד 24 שעות לאחר הופעת הסימפטומים הדגימו רפרפוזיה משמעותית ללא דימום תוך גולגולתי סימפטומטי (sICH)

  • בדיקת Copeptin עשויה לסייע בקביעת סוג אוטם לבבי או נזק לשריר הלב (Int J Cardiol)

    בדיקת Copeptin עשויה לסייע בקביעת סוג אוטם לבבי או נזק לשריר הלב (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הערכת רמות Copeptin בדם עשויה לסייע בהבחנה בין אוטם לבבי מסוג 1 לעומת נזק לשריר הלב או אוטם לבבי מסוג 2. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנה חשיבות רבה להבחנה מהימנה ומהירה בין סוגי אוטם לבבי עקב קריש דם (אוטם לבבי מסוג 1) […]

  • היסטוריה של אירוע מוחי מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (Eur J Prev Cardiol)

    היסטוריה של אירוע מוחי מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (Eur J Prev Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology עולה קשר סיבתי בין אירוע מוחי איסכמי ובין סיכון מוגבר לדלקת ריאות, אך אין הוכחה לקשר סיבתי בין דלקת ריאות ועליה בסיכון למחלות לב וכלי דם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים תצפיתיים הציעו קשר דו-כיווני בין מחלות לב וכלי דם ובין דלקת ריאות. עם […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה