מתוצאות מחקר SMART-DATE, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-ACC (American College of Cardiology), עולה כי קיצור משך טיפול נוגד-טסיות כפול לשישה חודשים בחולים עם תסמונת כלילית חדה לאחר התערבות כלילית מילעורית עם הכנסת תומכן מצופה-תרופה, לווה בסיכון מוגבר לאוטם שריר הלב.
המחקר כלל 2,712 חולים עם תסמונת כלילית חדה שהשלימו התערבות כלילית מילעורית בדרום-קוריאה. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול נוגד-טסיות כפול במשך שישה חודשים או שנה אחת ומעלה. ב-80% מהחולים ניתן טיפול ב-Clopidogrel.תוצא הסיום העיקרי כלל משלב של תמותה מכל-סיבה, אוטם לבבי או אירוע מוחי לאחר 18 חודשים.
החוקרים מדווחים כי שיעורי התוצא העיקרי עמדו על 4.7% בקבוצת המטופלים במשך שישה חודשים לעומת 4.2% באלו שטופלו במשך לפחות שנה אחת (p=0.03 להעדר-נחיתות).
למרות שלא תועדו הבדלים משמעותיים בשיעורי התמותה מכל-סיבה או אירועים מוחיים בין שתי הקבוצות, אירועי אוטם לבבי תועדו בשכיחות גבוהה יותר בקבוצת טיפול נוגד-טסיות כפול לאורך שישה חודשים, בהשוואה לאלו שטופלו במשך שנה אחת לפחות: 1.8% לעומת 0.8%, יחס סיכון של 2.41, p=0.02).
אירועי תרומבוזיס של התומכן תועדו ב-1.1% מהחולים שנטלו טיפול נוגד-טסיות כפול למשך שישה חודשים, לעומת 0.7% מהחולים שטופלו במשך שנה ומעלה (יחס סיכון של 1.50, P=0.32).
שיעורי אירועי דמם Bleeding Academic Research Consortium מסוג 2-5 עמדו על 2.7% עם טיפול במשך שישה חודשים, לעומת 3.9% עם טיפול במשך לפחות שנה אחת (יחס סיכון של 0.69, p=0.09).
בניתוח פוסט-הוק של הנתונים עלה כי התוצא המשולב של תמותה מכל-סיבה, אוטם לבבי או אירוע מוחי נטה להיות נפוץ יותר עם טיפול בן שישה חודשים, בהשוואה לטיפול במשך לפחות שנה אחת בין 6 ועד 18 חודשים לאחר ההתערבות הכלילית הראשונית.
החוקרים מציינים כי אוטם לבבי בעורק שלא טופל בצנתור תועד בשכיחות גבוהה פי ארבע בקבוצת הטיפול לאורך שישה חודשים, בהשוואה לטיפול נוגד-טסיות כפול במשך שנה ומעלה. הארכת משך הטיפול נוגד-טסיות כפול עשויה להפחית את הסיכון לאוטם לבבי ע”י מניעת אוטם לבבי בעורק הלא-מטופל, במקום ע”י הפחתת תרומבוזיס של התומכן בחולים עם תסמונת כלילית חדה.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-ACC
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!