Ankylosing spondylitis

סיכון מוגבר לפגיעה עצמית בקרב חולים הסובלים מ-Ankylosing Spondylitis (מתוך כנס EULAR)

בקרב חולים הסובלים מ-Ankylosing Spondylitis תועד סיכוי גבוה כמעט כפליים, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית, לפגיעה עצמית מכוונת, כך עולה מתוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס ה-EULAR (European League Against Rheumatism).

החוקרים בחנו את הרשומות הרפואיות של 53,240 חולים עם דלקת מפרקים שגרונית ו-13,964 חולים עם Ankylosing Spondylitis במחקר הגדול ביותר מסוגו עד כה להערכת פגיעה-עצמית. המחקר לא כלל חולים עם מחלה פסיכיאטרית או חולים שפגעו בעצמם לפני האבחנה. קבוצת השוואה מהאוכלוסיה הכללית הותאמה לפי גיל ומין ביחס של 1:4.

מטרת המחקר הייתה לבחון את כמה חולים פגעו בעצמם באופן מכוון ולאחר מכן התייצגו בחדר המיון בתקופה שבין 1 באפריל, 2002, ועד 31 במרץ, 2016.

החוקרים מדווחים כי בקרב חולים עם Ankylosing Spondylitis תועד סיכוי גבוה כפליים לפגיעה עצמית, בהשוואה לקבוצת הביקורת (שיעורי היארעות של 6.79 לעומת 3.9 מקרים ל-10,000 שנות-אדם; יחס סיכון מתוקן של 1.82).

בקרב חולים עם דלקת מפרקים שגרונית תועד סיכון מוגבר לפגיעה עצמית לפני התקנון, אך לא לאחר התקנון לערפלנים האפשריים.

השיטות הנפוצות ביותר לפגיעה עצמית כללו הרעלה (64% מהחולים עם Ankylosing Spondylitis ו-81% מאלו עם דלקת מפרקים שגרונית) והטלת מום עצמית (36% ו-18%, בהתאמה).

החוקרים מציינים כי הם לא הצליחו באמת לזהות את הסיבה לפגיעה העצמית וייתכן כי מדובר בכאב, חרדה, דחק, העדר תמיכה חברתית, או בידוד, אשר כולם עשויים להוביל לדיכאון.

מתוך כנס EULAR

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה