Atrial Fibrillation

השוואת התועלת של נוגדי-קרישה פומיים ישירים אל מול קומדין בקשישים עם פרפור פרוזדורים ואירוע מוחי איסכמי (JAMA Neurol)

בחולים עם אירוע מוחי איסכמי אקוטי ופרפור פרוזדורים, מתן טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים בעת השחרור מבית החולים לווה בתוצאות טובות יותר בטווח הארוך, בהשוואה לטיפול בקומדין, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ההנחיות הנוכחיות ממליצות על מתן נוגדי-קרישה פומיים ישירים על-פני קומדין למניעת אירועים מוחיים בחולים עם פרפור פרוזדורים, המצויים בסיכון גבוה. למרות היעילות שהודגמה במחקרים קליניים, נתוני עולם-אמיתי אודות נוגדי-קרישה פומיים ישירים אל מול קומדין במניעה שניונית בחולים עם אירוע מוחי איסכמי לא התמקדו בתוצאות ממוקדות-מטופל. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את התועלת הקלינית של נוגדי-קרישה פומיים ישירים (Dabigatran, Rivaroxaban, או Apixaban) לעומת קומדין לאחר אירוע מוחי איסכמי אקוטי בחולים עם פרפור פרוזדורים.

מחקר העוקבה כלל משתתפים בגילאי 65 שנים ומעלה, עם אבחנה של פרפור פרוזדורים, שלא נטלו טיפול קודם בנוגדי-קרישה ושוחררו באבחנה של אירוע מוחי איסכמי חד בין אוקטובר 2011 ועד דצמבר 2014. התוצא העיקרי היה משך הזמן ששהו בבית, מדד ממוקד-מטופל המוגדר כסך הימים ללא תמותה או טיפול מוסדי לאחר השחרור, ואירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים.

מבין 11,662 חולים ששרדו אירוע מוחי איסכמי חד (גיל חציוני של 80 שנים), 34.7% שוחררו עם טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים ו-7,621 שוחררו עם טיפול בקומדין. פרט למדדי NIHSS (חציון של 4 לעומת 5 נקודות), המאפיינים הבסיסיים היו דומים בשתי הקבוצות.

בקרב חולים ששוחרו עם טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים, בהשוואה לקומדין, תועד מספר גבוה יותר של ימים בבית (ממוצע של 287.2 לעומת 263.0 ימים, בהתאמה; הבדל מתוקן של 15.6 ימים) במהלך השנה הראשונה לאחר השחרור מבית החולים, עם סיכוי נמוך יותר לסיבוך קרדיווסקולארי מג’ורי (יחס סיכון מתוקן של 0.89). כמו כן,  בחולים שטופלו בנוגדי-קרישה פומיים ישירים תועדו פחות מקרי תמותה (יחס סיכון מתוקן של 0.88, p<0.001), אשפוזים מכל-סיבה (יחס סיכון מתוקן של 0.93, p=0.003), אשפוז חוזר על-רקע קרדיווסקולארי (יחס סיכון מתוקן של 0.92, p=0.02), אירוע מוחי המורגי (יחס סיכון מתוקן של 0.69, p=0.02) ואשפוזים עם דימום (יחס סיכון מתוקן של 0.89, p=0.009), אך סיכון מוגר לדימום ממערכת העיכול (יחס סיכון מתוקן של 1.14, p=0.03).

החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם אירוע מוחי איסכמי חד ופרפור פרוזדורים, בטווח הארוך, טיפול בנוגדי-קרישה פומיים ישירים בעת השחרור לווה בתוצאות טובות יותר מקומדין.

JAMA Neurol. Published online July 22, 2019

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • תוצאות מבטיחות לגרייה מגנטית מוחית חוזרת להאטה פסיכומוטורית בחולים עם סכיזופרניה (JAMA Psychiatry)

    תוצאות מבטיחות לגרייה מגנטית מוחית חוזרת להאטה פסיכומוטורית בחולים עם סכיזופרניה (JAMA Psychiatry)

    טיפול בגרייה מגנטית מוחית חוזרת (Repetitive Transcranial Magnetic Stimulation, או rTMS) של אזור ה-SMA (או Supplementary Motor Area) מלווה בשיפור משמעותי בהאטה פסיכומוטורית בפסיכוזה, מצב עבורו אין כיום טיפול זמין, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. מחקר כפל-סמיות, אקראי, כלל 88 מבוגרים (גיל ממוצע של 36 שנים) עם הפרעות מהספקטרום של סכיזופרניה […]

  • השמנה מלווה בסיכון מוגבר להחמרת מוגבלות וירידה באיכות חיים בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    השמנה מלווה בסיכון מוגבר להחמרת מוגבלות וירידה באיכות חיים בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ACTRIMS עולה קשר הדוק בין השמנה ובין החמרת מוגבלות, התקדמות מחלה וירידה באיכות החיים של מבוגרים עם טרשת נפוצה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השמנה נקשרה עם הסיכון להתפתחות טרשת נפוצה. עם זאת, אין מידע רב אודות הקשר בין השמנה ובין הסיכון להתקדמות מחלה. כעת הם ביקשו לבחון את ההשפעה […]

  • בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    תפיסה של בדידות במהלך הילדות שהוערכה באופן סובייקטיבי ורטרוספקטיבי על ידי מטופלים קשורה לסיכון מוגבר ביותר מפי שניים לאירוע ראשון של פסיכוזה, כך עולה ממחקר שהוצג בקונגרס האיגוד הפסיכיאטרי האירופי

  • טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry עולה כי טיפול בבנזודיאזפינים בשלב מוקדם של הריון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להפלה, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תכשירים ממשפחת בנזודיאזפינים יכולים לחצות בקלות את מחסום השליה ולהצטבר בריכוזים משמעותיים ברקמות עובר. לאור ההשפעה האפשרית של תרופות אלו על התרבות תאים ותהליכי […]

  • טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב- Atogepant(קיוליפטה) במינון 60 מ”ג פעם ביום הפחית משמעותית את מספר ימי מיגרנה בחודש לאחר 12 שבועות, בהשוואה לטיפול פומי ב-Rimegepant (נורטק) במינון 75 מ”D אחת ליומיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cephalalgia. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Atogepant ו-Rimegepant הן תרופות ממשפחת אגוניסטים ל-CGRP ומשמשות כטיפול למניעת מיגרנה. Atogepant מיועד למניעת […]

  • מה בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה במבוגרים בארצות הברית? (Front Nutr)

    מה בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה במבוגרים בארצות הברית? (Front Nutr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Nutrition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר הפוך בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה בקרב מבוגרים בארצות הברית, כאשר באלו עם חסר ויטמין D תועד סיכון גבוה יותר משמעותית לחרדה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים העלו את האפשרות לקשר בין ויטמין D […]

  • טיפול תרופתי כנגד ADHD מלווה בהפחתת הסיכון לאובדנות ואשפוזים (JAMA Netw Open)

    טיפול תרופתי כנגד ADHD מלווה בהפחתת הסיכון לאובדנות ואשפוזים (JAMA Netw Open)

    חלק מהתרופות הסטימולנטיות המשמשות לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit Hyperactivity Disorder) מלוות בסיכון מופחת לאשפוזים מסיבות פסיכיאטריות ומסיבות לא-פסיכיאטריות ובסיכון מופחת לאובדנות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים אספו נתונים ממגוון מאגרי נתונים בשבדיה במטרה לזהות חולים בגילאי 16-65 שנים עם אבחנה של ADHD בין ינואר 2006 ועד דצמבר […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה