Breast cancer

משרד הבריאות הורה למעבדת LEM להפסיק זמנית ביצוע בדיקות לאבחון סרטן שד בשל חשש לאמינותן (הארץ)

ע”פ דיווח ב”הארץ” , בצעד יוצא דופן, הורה משרד הבריאות הורה למעבדת LEM , אחת מהמעבדות הפרטיות הגדולות בישראל, להפסיק לבצע את חלק מהבדיקות לאבחון סרטן השד בעקבות חשש לאמינותן.

במקביל, מינה המשרד ועדה שתבחן לעומק את פעילות המעבדה, אשר מבצעת בדיקות עבור קופות חולים, בתי חולים וחברות ביטוח. בשלב זה, משרד הבריאות החליט שלא לזמן נשים לבדיקה חוזרת.  



מעבדת LEM מטפלת בכ-200 דגימות בחודש של גידולים החשודים כגידולי סרטן השד, לצד ביצוע בדיקות פתולוגיה לזיהוי וסיווג של גידולים ממאירים אחרים.

בדיקות אלו מהוות אמצעי מרכזי לאבחון סרטן, ויש להן משקל גדול באשר להחלטות הטיפול בהמשך.  

בהודעת משרד הבריאות נמסר כי “בעקבות תהליכי בקרה שערך משרד הבריאות במעבדה אשר הסתיימו בשימוע שנערך לחברה בשבוע שעבר, הורה המשרד למעבדה להפסיק באופן מוחלט לבצע בדיקות לרצפטורים (קולטנים) מסוימים בבדיקות סרטן שד. מדובר בבדיקות שתפקידן לסייע בבחירת הטיפול בחולות סרטן השד. ההחלטה להפסיק בשלב זה ביצוע הבדיקות התקבלה מחשש לתוקף חלק מהבדיקות המבוצעות במעבדה”.

ההודעה והבדיקה מבוצעות בעקבות תלונה שהוגשה ע”י אונקולוגית שזיהתה אי התאמה בין תוצאות בדיקות LEM לבדיקות שנערכו במעבדת בית החולים. בכתבה ב”הארץ” מציינים כי מס’ אונקולוגים מתחו ביקורת על רמת הפיקוח המוטל על מעבדות פרטיות.

ממעבדת LEM נמסר בתגובה: “מעבדת LEM הינה מעבדה הפועלת למעלה מ-18 שנים ומקפידה על מתן שירות מקצועי ובסטנדרטים הגבוהים ביותר למען המטופלים. המעבדה פועלת תחת ניהולה הרפואי של ד”ר לטיציה שרייבר ותחת הנחייתו של היועץ הרפואי פרופ’ אלימלך אוקון ועם עשרות רופאים פתולוגיים אשר עובדים במחלקות הטובות ביותר בבתי החולים בישראל. אנו מברכים על ביקורת משרד הבריאות, אשר בעקבותיה ביצעה המעבדה סדרת תיקונים ושיפורים ומנהלת שיח רציף וישיר עם המשרד לעמידה בכל הדרישות“.

לדיווח ב”הארץ”

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • וריאביליות מדידות יחס אלבומין: קריאטינין בשתן בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Am J Kidney Dis)

    וריאביליות מדידות יחס אלבומין: קריאטינין בשתן בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Am J Kidney Dis)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases עולה כי בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 ישנה וריאביליות ניכרת במדידות יחס אלבומין: קריאטינין באותו מטופל, כאשר השלמת מספר איסופי שתן לבדיקת יחס אלבומין: קריאטינין עשויה לשפר את הדיוק במעקב אחר שינויים לאורך זמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אלבומינוריה הינה סמן פרוגנוסטי ואבחנתי […]

  • ריכוז אלבומין מסוכרר מנבא סיכון לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Am J Kidney Dis)

    ריכוז אלבומין מסוכרר מנבא סיכון לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Am J Kidney Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases עולה כי בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית, קיים קשר בלתי-תלוי בין רמות אלבומין מסוכרר ובין הסיכון למחלת כליות סופנית, מחלות לב וכלי דם ותמותה, ללא תלות באבחנה של סוכרת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי המוגלובין מסוכרר משמש באופן לזיהוי הפרעות במשק הסוכר, אך […]

  • חשיבות קופפטין בחיזוי הפרעות במשק נתרן בחולים לאחר ניתוח להסרת אדנומה היפופיזרית (Neurosurgery)

    חשיבות קופפטין בחיזוי הפרעות במשק נתרן בחולים לאחר ניתוח להסרת אדנומה היפופיזרית (Neurosurgery)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurosurgery מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שינויים בריכוזי קופפטין בדם עשויים לסייע בחיזוי הסיכון להיפונתרמיה או היפרנתרמיה בחולים לאחר ניתוח אנדוסקופי להסרת אדנומה בהיפופיזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי AVP (או Arginine Vasopressin) הינו הורמון חשוב האחראי לשמירה על מאזן הנתרן בדם לאחר ניתוח היפופיזה. מדידת רמות […]

  • האם תנומות במהלך היום מובילות לעליה ברמות סוכר בדם? (Front Endocrinol)

    האם תנומות במהלך היום מובילות לעליה ברמות סוכר בדם? (Front Endocrinol)

    תנומות ארוכות של שעה ומעלה, תנומות במהלך הבוקר, או מנוחת צוהריים עשויות להוביל לעליה ברמות סוכר בדם במבוגרים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Endocrinology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תנומות במהלך היום הן נפוצות בסין ובתרבויות אחרות ועשויות לשחק תפקיד חשוב בבריאות הקרדיו-מטבולית, אך מחקרים קודמים […]

  • רמות CRP ויחס בין אאזנופילים לטסיות מנבאים אירועים חריגים בחולים מאושפזים בשל התלקחות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Cureus)

    רמות CRP ויחס בין אאזנופילים לטסיות מנבאים אירועים חריגים בחולים מאושפזים בשל התלקחות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Cureus)

    במאמר שפורסם בכתב העת Cureus מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי רמות CRP (או C-Reactive Protein) ויחס ביןאאזנופילים וטסיות (Eosinophil-to-Platelet, או EPR) הם מנבאים משמעותיים ובלתי-תלויים של אירועים חריגים בחולים מאושפזים עם התלקחות חדה של מחלת ריאות חסימתית כרונית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גורמי סיכון ידועים להתלקחות מחלת ריאות חסימתית כרונית […]

  • ביופסיית עור מסייעת באבחנה מדויקת של מחלת פרקינסון והפרעות נוירו-קוגניטיביות אחרות (JAMA)

    ביופסיית עור מסייעת באבחנה מדויקת של מחלת פרקינסון והפרעות נוירו-קוגניטיביות אחרות (JAMA)

    ביופסיית עור פשוטה עשויה לסייע בזיהוי צורה חריגה של אלפא-סינוקלאין (Phosphorylated Alpha-Synuclein) ברמת דיוק גבוהה בחולים עם הפרעות נוירו-דגנרטיביות דוגמת מחלת פרקינסון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סינוקלאינפתיות כוללות מחלות פרקינסון, דמנציה עם גופיפי לואי, Multiple System Atrophy ו-Pure Autonomic Failure. בכל שנה מאובחנים כ-200,000 חולים חדשים בארצות הברית עם מחלת פרקינסון, דמנציה עם גופיפי […]

  • חשיפה ארוכת-טווח לגלוקוקורטיקואידים והסיכון למחלות לב וכלי דם (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיפה ארוכת-טווח לגלוקוקורטיקואידים והסיכון למחלות לב וכלי דם (J Clin Endocrinol Metab)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי רמות קורטיזון בטווח הארוך, כפי שנמדד בבדיקת שיער קרקפת, מהוות גורם מנבא חשוב ומשמעותי למחלות לב וכלי דם בעתיד בצעירים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי רמות גלוקוקורטיקואידים בשיער קרקפת, כולל קורטיזול והצורה הלא-פעילה קורטיזון, מייצגים חשיפה סיסטמית מצטברת לגלוקוקורטיקואידים  לאורך חודשים. רמות […]

  • ריכוז חומצה אורית בדם מנבא סיכון להתלקחות ואשפוזים עקב גאוט לאורך עשר שנים (JAMA)

    ריכוז חומצה אורית בדם מנבא סיכון להתלקחות ואשפוזים עקב גאוט לאורך עשר שנים (JAMA)

    בחולים עם ריכוזים גבוהים יותר של חומצה אורית בדם תועד סיכון מוגבר לאשפוזים חוזרים בשל גאוט וסיכון גבוה יותר להתלקחות לאורך עשר שנות מעקב, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במרבית החולים עם גאוט אין מעקב אחר רמות חומצה אורית בדם, גם לאחר התחלת טיפול להפחתת חומצה אורית. במקום […]

  • שכיחות גבוהה של אטרופיה של הלדן והעריה בנשים עם היסטוריה של סרטן שד (Maturitas)

    שכיחות גבוהה של אטרופיה של הלדן והעריה בנשים עם היסטוריה של סרטן שד (Maturitas)

    במאמר שפורסם בכתב העת Maturitas מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של אטרופיה של הלדן והעריה בדרגה בינונית/חמורה, אשר לעיתים קרובות אינה זוכה להתייחסות מספקת ופוגעת באיכות החיים ובתפקוד המיני, בעיקר בנשים עם היסטוריה של סרטן שד. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את המאפיינים הקליניים של נשים לאחר-מנופאוזה עם אטרופיה של […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה