COPD

גורמים קליניים, פיזיולוגיים והדמייתיים תורמים להתפתחות היפוקסמיה בחולי COPD (מתוך BMC Pulm Med)

במאמר שפורסם בכתב העת BMC Pulmonary Medicine מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה קשר בין התפתחות היפוקסמיה בעלת חשיבות קלינית ובין אי-ספיקת לב, הגדלת עורק ריאה והתלקחות חמורה של COPD (Chronic Obstructive Pulmonary Disease).

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי היפוקסמיה הינה סיבוך מג’ורי של COPD והינה גורם מנבא משמעותי לתמותה. מאחר ולא יודע רבות אודות המאפיינים המנבאים הופעת היפוקסמיה במנוחה הם ביקשו לבחון משלב מאפיינים קליניים, פיזיולוגיים והדמייתיים העשויים לנבא התפתחות היפוקסמיה במנוחה לאחר חמש שנות מעקב בחולים עם COPD בדרגה בינונית-עד-חמורה.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 678 משתתפים עם COPD בדרגה בינונית-עד-חמורה, שגויסו למדגם COPDGene Cohort והשלימו ביקורים בתחילת המחקר ולאחר חמש שנות מעקב, עם מדידות סטורציה תקינות בתחילת המחקר. התפתחות היפוקסמיה במנוחה הוגדרה בנוכחות ריוויון חמצן של 88% ומטה באוויר חדר במנוחה. הם בחנו נתונים דמוגרפיים וקליניים, תפקוד ריאתי ומדדים רדיוגרפיים לזיהוי גורמים המנבאים התפתחות היפוקסמיה.

46 משתתפים (7%) פיתחו היפוקסמיה במנוחה במהלך המעקב. גיוס בדנבר (יחס סיכויים של 8.30), ריוויון חמצן נמוך יותר בתחילת המחקר (יחס סיכויים של 0.70), דיווח עצמי על אי-ספיקת לב (יחס סיכויים של 6.92), הגדלה של עורק הריאה בבדיקת CT (יחס סיכויים של 2.81) והתלקחות COPD חמורה קודמת (יחס סיכויים של 3.31) נקשרו כולם בקשר בלתי-תלוי עם התפתחות היפוקסמיה במנוחה.

במשתתפים שפיתחו היפוקסמיה תועדה ירידה גדולה יותר במרחק הליכה בשש דקות וירידה גדולה יותר לאחר חמש שנים באיכות החיים, בהשוואה לאלו שנותרו עם מדדי סטורציה תקינים במהלך המעקב.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים במטרה לקבוע אם טיפולים המכוונים לגורמים אלו עשויים לסייע במניעת הופעה חדשה של היפוקסמיה.

BMC Pulm Med. 2016;16(169)

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה