Cardiomiopathy & Cardiology

האם באמת יש חשיבות לצום לפני בדיקות דם להערכת רמות כולסטרול בדם? (JAMA Intern Med)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Internal Medicine עולה כי צום לרוב אינו משפיע על רמות השומנים בדם והשלמת בדיקת דם להערכת פרופיל השומנים זמן קצר לאחר-ארוחה אינה מובילה לסיווג שגוי של הסיכון למחלות לב וכלי דם.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להשוות את רמות השומנים בדם בזמן צום ולא-בצום עם התוצאים הכליליים והוסקולאריים ולבחון אם גישה המבוססת על בדיקות דם שלא בצום, במקום הערכת פרופיל הכולסטרול בצום, עלולה להוביל לסיווג שגוי של הסיכון של נבדקים המשלימים בדיקות סקר להחלטה על התחלת טיפול בסטטינים.

החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של נתוני מעקב פרוספקטיבי ממחקר שכלל 8,270 מבין 10,305 משתתפים בזרוע ASCOT-LLA (Anglo-Scandinavian Cardiac Outcomes TrialLipid Lowering Arm) עם מדידת רמות שומנים בדם בצום ולא בצום במרווח של ארבעה שבועות. מדגם המחקר כלל 6,855 משתתפים ללא מחלה וסקולארית קודמת וחציון משך המעקב עמד על 3.3 שנים.

התוצא העיקרי של המחקר כלל אירועים כליליים מג’וריים (אוטם לבבי לא-פטאלי ומחלה כלילית פטאלית. ניתוח משני בחן אירועים כליליים טרשתיים (כולל אוטם שריר הלב, אירוע מוחי ותמותה עקב מחלה כלילית טרשתית).

מבין 8,270 משתתפים (82.1% גברים, גיל ממוצע של 63.4 שנים), דגימות שלא בצום הדגימו רמות טריגליצרידים גבוהות יותר באופן מתון ורמות כולסטרול דומות, בהשוואה לדגימות בצום. הקשר בין רמות שומנים שלא בזמן צום ובין אירועים כליליים היה דומה לקשר שתועד עם רמות שומנים בצום. לדוגמא, יחס הסיכון המתוקן לכל 40 מ”ג/ד”ל של חלקיקי LDL (Low Density Lipoprotein) עמד על 1.32 (p=0.007) עם רמות שומנים שלא בצום ועל 1.28 (p=0.008) עם רמות שומנים בצום.

באשר לקבוצת מניעה ראשונית, יחסי הסיכון המתוקנים עמדו על 1.42 (p=0.003) עם רמות שלא בזמן צום ועל 1.37 (p=0.003) עם רמות שומנים בדם בזמן צום.

התוצאות היו עקביות לפי קבוצת הטיפול (Atorvastatin Calcium במינון 10 מ”ג/יום או פלסבו) ודומות בהערכת אירועים כליליים טרשתיים.

החוקרים מדווחים על מתאם גבוה (94.8%) של סיווג הולם של הנבדקים לקטגוריות סיכון לאירועים קרדיווסקולאריים טרשתיים עם פרופיל שומנים בזמן צום או שלא בזמן צום.

לסיכום, ממצאי המחקר מעידים כי מדידה שגרתית של רמות שומנים בדם שלא בזמן צום מסייעת בהערכת הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים טרשתיים וקביעת הצורך בטיפול, כולל החלטה על צורך בהתחלת טיפול בסטטינים.

JAMA Intern Med 2019

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הפחתת צריכת אלכוהול מלווה בירידה בהיקף אירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)

    הפחתת צריכת אלכוהול מלווה בירידה בהיקף אירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)

    בקרב אלו הצורכים אלכוהול בכמות רבה, הפחתת צריכת אלכוהול להיקף קל עד מתון מלווה בירידה של 23% בסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כך עולה ממחקר עוקבה גדול שתוצאותיו פורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 21,011 מבוגרים ממאגר Korean National Health Insurance Service-Health Screening Database עם צריכת אלכוהול רבה בתחילת הדרך (90.39% […]

  • התועלת של אנטרסטו בטיפול בחולים מאושפזים עם החמרת אי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)

    התועלת של אנטרסטו בטיפול בחולים מאושפזים עם החמרת אי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בתועלת של טיפול ב-Sacubitril/Valsartan (אנטרסטו) בחולים מאושפזים בשל החמרת אי-ספיקת לב. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים אודות היעילות והבטיחות של טיפול באנטרסטו בחולים מאושפזים עם אי-ספיקת לב לאורך ספקטרום מקטע הפליטה של חדר שמאל. הם […]

  • טיפול ב-Icosapent Ethyl מפחית רמות Liporprotein (a) וסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים (J Am Coll Cardiol)

    טיפול ב-Icosapent Ethyl מפחית רמות Liporprotein (a) וסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ריכוזי Lp(a) (או Lipoprotein (a)) מנבאים את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים עם רמות טריגליצרידים גבוהות במהלך טיפול בסטטינים. חשוב מכך, טיפול ב-Icosapent Ethyl (וסקפה) הפחית את הסיכון לסיבוכים אלו לאורך טווח רחב של רמות […]

  • טכיקרדיה פרוקסיזמלית על-חדרית (JAMA,CME)

    טכיקרדיה פרוקסיזמלית על-חדרית (JAMA,CME)

    טכיקרדיה פּרוקסיזמלית על-חדרית (Paroxysmal Supra-Ventricular Tachycardia) כוללת בתוכה טָכיאריתְמיוֹת (Tachyarrhythmia ) שמקורן החשמלי הוא דרך צומת הפרוזדור והחדר (atrio-ventricular junction, ובקיצור AV junction) וטָכיאריתְמיוֹת שעוברות דרך צומת זה, עם קצב לב העולה על 100/דקה. תת-סוגים של הפרעת קצב זו כוללים AV Nodal Reentrant Tachycardia (ובקיצור AVNRT),AV Reentrant Tachycardia (AVRT) וטכיקרדיה עלייתית מוקדית (Focal Atrial Tachycardia). מאמר זה, מתוך ה-JAMA, מתעמק באפידמיולוגיה, בפתופיזיולוגיה, באבחון, ובאסטרטגיות טיפול.

  • וריאביליות מדידות יחס אלבומין: קריאטינין בשתן בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Am J Kidney Dis)

    וריאביליות מדידות יחס אלבומין: קריאטינין בשתן בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Am J Kidney Dis)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases עולה כי בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 ישנה וריאביליות ניכרת במדידות יחס אלבומין: קריאטינין באותו מטופל, כאשר השלמת מספר איסופי שתן לבדיקת יחס אלבומין: קריאטינין עשויה לשפר את הדיוק במעקב אחר שינויים לאורך זמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אלבומינוריה הינה סמן פרוגנוסטי ואבחנתי […]

  • ריכוז אלבומין מסוכרר מנבא סיכון לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Am J Kidney Dis)

    ריכוז אלבומין מסוכרר מנבא סיכון לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Am J Kidney Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases עולה כי בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית, קיים קשר בלתי-תלוי בין רמות אלבומין מסוכרר ובין הסיכון למחלת כליות סופנית, מחלות לב וכלי דם ותמותה, ללא תלות באבחנה של סוכרת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי המוגלובין מסוכרר משמש באופן לזיהוי הפרעות במשק הסוכר, אך […]

  • חשיבות קופפטין בחיזוי הפרעות במשק נתרן בחולים לאחר ניתוח להסרת אדנומה היפופיזרית (Neurosurgery)

    חשיבות קופפטין בחיזוי הפרעות במשק נתרן בחולים לאחר ניתוח להסרת אדנומה היפופיזרית (Neurosurgery)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurosurgery מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שינויים בריכוזי קופפטין בדם עשויים לסייע בחיזוי הסיכון להיפונתרמיה או היפרנתרמיה בחולים לאחר ניתוח אנדוסקופי להסרת אדנומה בהיפופיזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי AVP (או Arginine Vasopressin) הינו הורמון חשוב האחראי לשמירה על מאזן הנתרן בדם לאחר ניתוח היפופיזה. מדידת רמות […]

  • סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות ואיכות חיים ירודה בילדים עם מחלת לב מולדת (J Pediatr Rehabil Med)

    סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות ואיכות חיים ירודה בילדים עם מחלת לב מולדת (J Pediatr Rehabil Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Pediatric Rehabilitation Medicine עולה כי בילדים עם מחלת לב מולדת סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות וכן איכות חיים כוללת נמוכה יותר, בהשוואה לילדים בריאים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע את שיעורי ההימצאות של הפרעות פסיכיאטריות ספציפיות, לזהות גורמים מנבאים הקשורים עם הפרעות אלו ולבחון את איכות החיים הכוללת של […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה