Cervical cancer

המלצה לבצע בדיקה לזיהוי תסמונת לינצ’ לכל הסובלים מסרטן קולורקטאלי (HCCN)

הרשות הלאומית המקיפה לסרטן (HCCN) בארה”ב ממליצה כעת למטופלים עם סרטן קולורקטלי (CRC) לעבור בדיקה גנטית לזיהוי סינדרום לינצ’ . סינדרום זה הוא הצורה התורשתית הנפוצה ביותר של CRC, אשר מוערכת בכ- 2%-4% מכלל המקרים, כלומר אחד לכל כ- 35 חולי CRC .

ההמלצה העולמית לבדיקה כוללת התייחסות לגיל החולה. עבור חולי CRC צעירים מגיל 70, יש לבחון את כולם, עבור מבוגרים מגיל 70 יש לבדוק רק את אלה שעונים לקריטריונים של Bethesda .

ה-HCCN מציג המלצה חדשה זו במסגרת הערכת סיכון  גנטית/משפחתית כחלק מההנחיות לניהול סרטן קולורקטלי, כחלק מהההמלצות לביצוע סקירה קולורקטאלית.

השיטה המרכזית לזיהוי  סינדרום לינצ’ בחולי CRC  שהיא גם אפשרית בביופסיה או בניתוח כריתה היא באמצעות אימונו-היסטוכמיסטרי (IHC) או אי מבחן אי יציבות מיקרו גרורתית (MSI) .

לפי ההנחיות החדשות  הייעוץ הגנטי אינו נדרש לפני ביצוע בדיקת שגרתית של הגידול.  במידה ורקמת גידול אינה זמינה, מטופלים מסויימים יכולים לעבור בדיקה גנטית. במקרים אלה, ייעוץ גנטי מקדים צריך להתבצע עם יועץ גנטי מומחה.

לדעת מחברי ההמלצות הבדיקה נותנת יתרון למטופלים, אך קיים חשש שהיא עלולה לגרום לאפליה מצד חברות הביטוח.

זיהוי של תסמונת לינצ’ בחולי CRC משמעותי מבחינת ניהול המחלה, לרבות בדיקות סקירה לממאירויות נוספות.  לחולים אלה יש סיכון של בים 16%-30% לחזרה ראשונית של CRC במהלך 10 השנים שלאחר האבחנה.  לכן, המלצות ה-HCCN למטופלי CRC עם סינדרום לינצ’ שונים ממטופלי CRC ללא הסינדרום. 

מטופלים CRC עם סינדרום לינצ’ צריכים לבצע קולונוסקופיה מידי 1-2 שנים , לכל אורך חייהם. לאלה שהם ללא הסינדרום, ההמלצה היא לקולונוסקופיה אחת לאחר שנה מהאבחנה, אחת נוספת במהלך 3 השנים שלאחר מכן, ולאחר מכן מידי 5 שנים, בהתאם כמובן למימצאים בכל בדיקה. 

כאמור, אנשים עם תסמונת לינצ’ נמצאים בסיכון מוגבר גם לממאירויות אחרות. למשל, נשים צעירות מגיל 70 נמצאות בסיכון של בין 15%-60% לסרטן אנדומטריאלי, ושל 1%-24% לסרטן שחלות.

בניגוד לכך, נשים באוכלוסיה הכללית נמצאות בסיכון של 2.7% לסרטן אנדומטריאלי ושל 1.6% לסרטן שחלות.

המומחים סבורים כי כריתת רחם וחצוצרה-שחלה צריכים להישקל לאחר לידת תינוק. פרוצדורות אלה מונעות את הסיכון לסרטן אנדומטריאלי ושחלות.

סרטן קיבה קשור גם לסינדרום לינצ’ אך כריתה חלקית של המעי אינה מעלימה את הסיכון.

בסקר שנערך ב-2012, 71% מהמרכזים השייכים ל-NCI דיווחו על בדיקה שגרתית של רקמת IHC/MSI לאיתור תסמונת לינצ’ במטופלי CRC .  עם זאת,  החוקרים מציינים שלא כל המרכזים השתתפו בסקר.

החוקרים מציינים שהסקר מצא שנוהל סקירה זה עדיין לא אומץ היטב בבתי חולים קהילתיים. רק 36% מבתי החולים הקהילתיים הפועלים בחסות הקולג’ האמריקאי לכירורגיה שהגיבו לסקר דיווחו על ביצוע רוטיני של בדיקות IHC/MSI של רקמות גידול קולורקטאלי, וכן רק 15% ממרכזי הסרטן הקהילתיים.

National Comprehensive Cancer Network (NCCN) 19th Annual Conference. Presented March 13, 2014.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • ספירת מונוציטים נמוכה מנבאת תגובה לטיפול ב-Secukinumab בחולי פסוריאזיס (J Drug Dermatol)

    ספירת מונוציטים נמוכה מנבאת תגובה לטיפול ב-Secukinumab בחולי פסוריאזיס (J Drug Dermatol)

    בחולים עם אבחנה של פסוריאזיס רובדי עם ספירת מונוציטים נמוכה תתכן תגובה מוקדמת יותר לטיפול ב- Secukinumab (קוסנטיקס) בהשוואה לחולים עם ספירת מונוציטים גבוהה יותר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Drugs & Dermatology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לאחרונה עלו טענות לפיהן בחולים שהשיגו מדד PASI של עד 2 נקודות […]

  • אספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום (Am J Gastroenterol)

    אספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום (Am J Gastroenterol)

    טיפול באספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology. מהנתונים עולה עוד כי הירידה הגדולה תועדה בסיכון למחלה גרורתית ואלו שנטלו את התרופה למשך לפחות חמש שנים. החוקרים אספו נתונים ממספר מאגרי מטופלים לזיהוי משתתפים בגילאי 50 שנים ומעלה שהתגוררו בנורבגיה בין […]

  • זיהום בהליקובקטר פילורי מלווה בעליה קטנה בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    זיהום בהליקובקטר פילורי מלווה בעליה קטנה בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי זיהום בהליקובקטר פילורי מלווה בעליה קטנה אך מובהקת סטטיסטית בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום ותמותה עקב המחלה הממארת, כאשר הסיכון גבוה במיוחד בקרב חולים שלא טופלו כנגד הזיהום החיידקי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הליקובקטר פילורי מהווה את הגורם הזיהומי הנפוץ בעולם לממאירות. כעת […]

  • בדיקת cfDNA לאבחון מוקדם של סרטן מעי גס (NEJM)

    בדיקת cfDNA לאבחון מוקדם של סרטן מעי גס (NEJM)

    בדיקת cfDNA, שמטרתה לזהות DNA לא תקין באנשים עם סיכון ממוצע לסרטן המעי הגס, זיהתה נכון סרטן מעי גס ברוב האנשים שנמצא כי חולים בסרטן, כך עולה ממחקר שפורסם ב-The New England Journal of Medicine

  • כריתת שחלות דו-צדדית עשויה להציל חיים בנשים עם מוטציות BRCA1/2 (מתוך JAMA Oncol)

    כריתת שחלות דו-צדדית עשויה להציל חיים בנשים עם מוטציות BRCA1/2 (מתוך JAMA Oncol)

    כריתת שחלות דו-צדדית מפחיתה משמעותית את הסיכון לתמותה מוקדמת מכל-סיבה בנשים עם וריאנט פתוגני בגנים BRCA1/2, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בנשים הנושאות וריאנטים פתוגניים בגנים BRCA1/2 סיכון מוגבר לסרטן שד ושחלות ומומלץ להשלים כריתה דו-צדדית של השחלות והחצוצרות להפחתת הסיכון לממאירות. עם זאת, הקשר בין […]

  • התועלת של כריתת הגידול הראשוני בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום גרורתי (J Clin Oncol)

    התועלת של כריתת הגידול הראשוני בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום גרורתי (J Clin Oncol)

    הסרת גידול מעי גס ראשוני לפני טיפול כימותרפי אינה מובילה לשיפור ההישרדות הכוללת בהשוואה לטיפול כימותרפי בלבד בחולים עם ממאירות גרורתית של המעי הגס שאינה ניתנת לריפוי באמצעות התערבות ניתוחית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כימותרפיה מהווה את גישת הטיפול העיקרית בחולים עם סרטן […]

  • טיפול ב-Zolgenensma משפר תפקוד מוטורי בחולים עם ניוון שרירי שדרתי (מתוך כנס ה-MSA)

    טיפול ב-Zolgenensma משפר תפקוד מוטורי בחולים עם ניוון שרירי שדרתי (מתוך כנס ה-MSA)

    מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-Muscular Dystrophy Association שנערך באורלנדו עולה כי טיפול ב- Zolgenensma עשוי להביא לשיפור תפקוד מוטורי בילדים עם ניוון שרירי שדרתי (Spinal Muscular Atrophy). ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קליניים הדגימו את היעילות והבטיחות של Zolgenensma (או Onasemnogene Abeparvovec) לטיפול בחולים עם ניוון שרירי שדרתי במשקל של 8.5 ק”ג ומעלה. […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Amivantamab לטיפול בסרטן ריאות מסוג NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר את Amivantamab לטיפול בסרטן ריאות מסוג NSCLC (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) הודיע על אישור Amivantamab בשילוב עם כימותרפיה כקו-טיפול ראשון בחולים עם סרטן ריאות מסוג NSCLC (Nonsmall Cell Lung Cancer) מתקדם-מקומית או גרורתי עם מוטציות החדרה באקסון 20 של EGFR. בעקבות האישור המואץ של הטיפול ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי בחודש מאי בשנת 2021, כעת Amivantamab קיבל אישור […]

  • רמות סידן באיסוף שתן לאורך יממה מנבאות סיכון לשברים וצפיפות עצם לאחר ניתוח היפרפאראתירואידיזם ראשוני (J Clin Endocrinol Metab)

    רמות סידן באיסוף שתן לאורך יממה מנבאות סיכון לשברים וצפיפות עצם לאחר ניתוח היפרפאראתירואידיזם ראשוני (J Clin Endocrinol Metab)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי ריכוז סידן באיסוף שתן לאורך 24 שעות מהווה את המדד הביוכימי החשוב ביותר לניבוי היארעות מופחתת של שברים ושיפור צפיפות עצם לאחר ניתוח לטיפול בהיפרפאראתירואידיזם ראשוני. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כיום, חולים עם היפרפאראתירואידיזם ראשוני מאובחנים עם מחלה קלה יותר מבעבר. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה