מהי חשיבות רמות Lp(a) בדם? (מתוך אתר מדסקייפ)

רופאים שאינם מעורבים לעומק במחלוקת בנוגע לכולסטרול עשויים להעדיף להתעלם מנושא Lipoprotein (a) [Lp(a)], שכן כבר עתה קשה לעמוד ביעדים המוצבים בהנחיות לטיפול בכולסטרול וחולים רבים אינם מצליחים להגיע ליעד רמות LDL (Low Density Lipoprotein) וכל הזמן צצים יעדים חדשים לטיפול, דוגמת רמות Apolipoprotein B או Non-HDL Cholesterol. לכן, עולה השאלה אם יש חשיבות רבה לרמות Lp(a) בדם.

מחקרים הראו באופן ברור כי רמות Lp(a) גבוהות יותר מלוות בסיכון מוגבר למחלת לב, אך נתונים אלו אינם יכולים לקבוע אם מדובר בקשר סיבתי או רק בסמן לסיכון מוגבר. הדבר דומה לסיפור בעבר עם רמות C-Reactive Protein, אשר נקשרו עם סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, אך בסופו של דבר נראה כי מדובר רק בסמן לגורם סיכון גבוה ולא קשר סיבתי.

מחקרים גנטיים הראו כי רמות Lp(a) מוגברות באופן גנטי מלוות בסיכון מוגבר למחלת מסתם הוותין. מחקרי GWAS (Genome-Wide Association Studies) זיהו תחילה קשר בין רמות Lp(a) ובין היצרות מסתם וותין והחלפת מסתם וותין, כאשר מחקרים הדמייתיים בהמשך אישרו כי רמות גבוהות יותר של Lp(a) מלוות בהתקדמות חמורה יותר של היצרות מסתם וותין, רמז לקשר סיבתי ישיר.

לאור המספר הרב של מחקרים והיקף הנתונים בנוגע לרמות Lp(a), עולה השאלה מדוע לא משתמשים במדד זה לחיזוי הסיכון. לרוע המזל, אין מחקרים רבים המסייעים בהנחיית החלטות טיפול. למרות עדויות המציעות כי רמות Lp(a) גבוהות מעלות את הסיכון למחלות לב וכלי דם, אין הוכחות כי הפחתת רמות Lp(a) אכן מובילה להפחתה בסיכון זה.

מומחים טוענים כי גם בהעדר נתונים אלו, אין המשמעות כי אין דבר הניתן לעשות בנוגע לרמות Lp(a) בדם. יש הנוהגים לאזן באופן אגרסיבי את אורחות החיים ופרופיל השומנים בחולים בהם מזהים רמות Lp(a) גבוהות.

יש עדויות מסוימות לפיהן איזון אופטימאלי של גורמי הסיכון עשוי לסייע במצבים אלו. אחד המחקרים מצא כי הסיכון המוגבר על-רקע רמות גבוהות של Lp(a) הצטמצם עם רמות נמוכות יותר של חלקיקי LDL, רמז לכך שאיזון אגרסיבי של רמות LDL עשוי לסייע בהפחתת הסיכון משנית ל-Lp(a). מנתוני Women’s Health Study עלה כי בנשאים של אלל בסיכון תועדה תועלת רבה לאספירין להפחתת נטל מחלות לב וכלי דם (יחס סיכון של 0.44), בעוד שבאלו שאינם נשאים לא תועדה תועלת דומה.

עם זאת, החשיבות של הפחתת רמות Lp(a) עצמה אינה מוכחת ואין אפשרויות רבות לעשות זאת. סטטינים ו-Ezetimibe אינם משפיעים רבות על רמות Lp(a) ו-Bezafibrate הינה התרופה היחידה ממשפחת פיבראטים המפחיתה את רמותיו, אך זו אינה מאושרת לשימוש בארצות הברית.

התרופה היחידה המאושרת ע”י מנהל המזון והתרופות האמריקאי לאיזון רמות כולסטרול בדם, אשר מפחיתה את רמות Lp(a), היא חומצה ניקוטינית, או Niacin. עם זאת, ההתלהבות סביב התרופה שככה לאחר ממצאי המחקרים AIM-HIGH ו-HPS2-THRIVE, אשר לא הדגימו תועלת קרדיווסקולארית לטיפול זה וסימנים לנזק אפשרי ממחקר HPS2-THRIVE הובילו לכך שרופאים רבים נמנעו ממתן התרופה. עם זאת, לא היה סמן לסיכון מוגבר לתמותה במחקר AIM-HIGH ומניתוח חוזר של נתוני המחקר עלה כי הסיכון המוגבר במחקר HPS2-THRIVE עשוי היה לנבוע ממרכיב Laropiprant בתכשיר ולאו דווקא מ-Niacin עצמו.

אפשרות טיפול נוספת ל-Lp(a) היא טיפול חליפי באסטרוגן, אשר עשוי להפחית את רמות Lp(a) בעד 37% ולשמש כטיפול פוטנטי, לפחות בנשים לאחר-מנופאוזה. עם זאת, בדומה ל-Niacin, גם טיפול הורמונאלי חליפי אינו משמש עוד באופן שגרתי.

עדויות מוקדמות העידו כי תרופות ממשפחת מעכבי PCSK9 עשויות להביא להפחתת רמות Lp(a) ובאופק ישנה גם משפחה חדשה של תרופות, Antisense Oligonucleotide, המצויים בשלבי פיתוח ועשויים להביא להפחתת רמות Lp(a).

לאור סך העדויות בספרות הרפואית מומחים רבים סבורים כי ישנה חשיבות ל-Lp(a) וכי יש הוכחות כי ייתכן ומדובר בגורם הקשור באופן סיבתי עם מחלות לב וכלי דם והיצרות מסתם הוותין.

לידיעה במדסקייפ

אבחנות: Cardiomiopathy & Cardiology, Cholesterol/Lipid disorders, Laboratory Tests
קטגוריות: חדשות

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה לבטל

יש להתחבר למערכת כדי לכתוב תגובה.

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הפחתת צריכת אלכוהול מלווה בירידה בהיקף אירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)
בקרב אלו הצורכים אלכוהול בכמות רבה, הפחתת צריכת אלכוהול להיקף קל עד מתון מלווה בירידה של 23% בסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כך עולה ממחקר עוקבה גדול שתוצאותיו פורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 21,011 מבוגרים ממאגר Korean National Health Insurance Service-Health Screening Database עם צריכת אלכוהול רבה בתחילת הדרך (90.39% […]
התועלת של אנטרסטו בטיפול בחולים מאושפזים עם החמרת אי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)
במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בתועלת של טיפול ב-Sacubitril/Valsartan (אנטרסטו) בחולים מאושפזים בשל החמרת אי-ספיקת לב. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים אודות היעילות והבטיחות של טיפול באנטרסטו בחולים מאושפזים עם אי-ספיקת לב לאורך ספקטרום מקטע הפליטה של חדר שמאל. הם […]
טיפול ב-Icosapent Ethyl מפחית רמות Liporprotein (a) וסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים (J Am Coll Cardiol)
במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ריכוזי Lp(a) (או Lipoprotein (a)) מנבאים את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים עם רמות טריגליצרידים גבוהות במהלך טיפול בסטטינים. חשוב מכך, טיפול ב-Icosapent Ethyl (וסקפה) הפחית את הסיכון לסיבוכים אלו לאורך טווח רחב של רמות […]
טכיקרדיה פרוקסיזמלית על-חדרית (JAMA,CME)
טכיקרדיה פּרוקסיזמלית על-חדרית (Paroxysmal Supra-Ventricular Tachycardia) כוללת בתוכה טָכיאריתְמיוֹת (Tachyarrhythmia ) שמקורן החשמלי הוא דרך צומת הפרוזדור והחדר (atrio-ventricular junction, ובקיצור AV junction) וטָכיאריתְמיוֹת שעוברות דרך צומת זה, עם קצב לב העולה על 100/דקה. תת-סוגים של הפרעת קצב זו כוללים AV Nodal Reentrant Tachycardia (ובקיצור AVNRT),AV Reentrant Tachycardia (AVRT) וטכיקרדיה עלייתית מוקדית (Focal Atrial Tachycardia). מאמר זה, מתוך ה-JAMA, מתעמק באפידמיולוגיה, בפתופיזיולוגיה, באבחון, ובאסטרטגיות טיפול.
וריאביליות מדידות יחס אלבומין: קריאטינין בשתן בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Am J Kidney Dis)
מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases עולה כי בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 ישנה וריאביליות ניכרת במדידות יחס אלבומין: קריאטינין באותו מטופל, כאשר השלמת מספר איסופי שתן לבדיקת יחס אלבומין: קריאטינין עשויה לשפר את הדיוק במעקב אחר שינויים לאורך זמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אלבומינוריה הינה סמן פרוגנוסטי ואבחנתי […]
ריכוז אלבומין מסוכרר מנבא סיכון לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Am J Kidney Dis)
מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases עולה כי בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית, קיים קשר בלתי-תלוי בין רמות אלבומין מסוכרר ובין הסיכון למחלת כליות סופנית, מחלות לב וכלי דם ותמותה, ללא תלות באבחנה של סוכרת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי המוגלובין מסוכרר משמש באופן לזיהוי הפרעות במשק הסוכר, אך […]
חשיבות קופפטין בחיזוי הפרעות במשק נתרן בחולים לאחר ניתוח להסרת אדנומה היפופיזרית (Neurosurgery)
במאמר שפורסם בכתב העת Neurosurgery מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שינויים בריכוזי קופפטין בדם עשויים לסייע בחיזוי הסיכון להיפונתרמיה או היפרנתרמיה בחולים לאחר ניתוח אנדוסקופי להסרת אדנומה בהיפופיזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי AVP (או Arginine Vasopressin) הינו הורמון חשוב האחראי לשמירה על מאזן הנתרן בדם לאחר ניתוח היפופיזה. מדידת רמות […]
סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות ואיכות חיים ירודה בילדים עם מחלת לב מולדת (J Pediatr Rehabil Med)
מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Pediatric Rehabilitation Medicine עולה כי בילדים עם מחלת לב מולדת סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות וכן איכות חיים כוללת נמוכה יותר, בהשוואה לילדים בריאים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע את שיעורי ההימצאות של הפרעות פסיכיאטריות ספציפיות, לזהות גורמים מנבאים הקשורים עם הפרעות אלו ולבחון את איכות החיים הכוללת של […]
האם תנומות במהלך היום מובילות לעליה ברמות סוכר בדם? (Front Endocrinol)
תנומות ארוכות של שעה ומעלה, תנומות במהלך הבוקר, או מנוחת צוהריים עשויות להוביל לעליה ברמות סוכר בדם במבוגרים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Endocrinology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תנומות במהלך היום הן נפוצות בסין ובתרבויות אחרות ועשויות לשחק תפקיד חשוב בבריאות הקרדיו-מטבולית, אך מחקרים קודמים […]