Cholesterol/Lipid disorders

נקודות מרכזיות בהנחיות העדכניות מטעם ה-AHA/ACC לאיזון פרופיל השומנים בדם (מתוך הנחיות ה-ACC/AHA)

הנחיות עדכניות מטעם ה-AHA/ACC לאיזון פרופיל השומנים בדם משנת 2018 הרחיבו את נושא הטיפול התרופתי למניעה ראשונית בכלל קבוצות הגיל וכללו שינויים גם בסיווג מטופלים לטיפול למניעה שניונית.

להלן חמשת הנושאים המרכזיים בהנחיות העדכניות:

1)     חשיבות מרכזית לשינויים באורח החיים לאורך החיים

ההמלצות העדכניות כוללות התייחסות גם לילדים (גילאי 0-18 שנים). התערבויות לשינוי אורח החיים כוללות שינויים תזונתיים, בקרת משקל, פעילות גופנית סדירה ואי-שימוש בטבק. ההנחיות תומכות באורח חיים בריא כבסיס למניעה ואיזון גורמי סיכון למחלה טרשתית לאורך החיים.

2)     התועלת של תוספת טיפול מעבר לסטטינים בחולים בסיכון גבוה מאוד

מאחר ובחולים בסיכון האבסולוטי הגבוה ביותר צפויה תועלת לטיפול הכי אגרסיבי להפחתת LDL, ההנחיות העדכניות זיהו קבוצת חולים בסיכון גבוה מאוד בקרב המיועדים לטיפול למניעה שניונית. במידה וטיפול בסטטינים במינון נסבל מקסימאלי ושינוי אורחות חיים לא הובילו לערכי LDL נמוכים מ-70 מ”ג/ד”ל, יש לשקול תוספת טיפול. Ezetimibe מומלץ כקו-טיפול ראשון, כאשר ניתן לשקול טיפול במעכבי PCSK9 (Alirocumab או Evolocumab).

ההנחיות ממליצות גם על סף LDL של 100 מ”ג/ד”ל בחולים נבחרים בסיכון גבוה באלו עם היפרכולסטרולמיה משפחתית הטרוזיגוטית. גם בחולים אלו תתכן תועלת לטיפול תרופתי נוסף, במידה וסטטינים אינם מובילים להשגת יעד LDL של מתחת ל-100 מ”ג/ד”ל.

3)     דיון בין הרופא והמטופל בטרם החלטה על הטיפול

בהנחיות העדכניות מדגישים שוב את חשיבות הדיונים אודות הסיכון בין הרופא והמטופל בכל קבוצות הגיל. ההנחיות מציעות גישה בת שלושה שלבים במטרה לסייע להבהיר למטופלים את הסיכון: הצעד הראשון כולל חישוב של הסיכון של המטופל למחלה קרדיווסקולארית בתוך 10 שנים; לאחר מכן, יש לזהות גורמים נוספים המעלים את הסיכון של המטופל הפרטני; לבסוף, יש לקבוע את מדד הסידן בעורקים הכליליים  (כפי שנדון בסעיף הבא).

4)     מדד CAC עשוי לסווג מחדש חולים בסיכון גבולי או בינוני כאשר ההחלטה אינה ברורה

קביעת מדד CAC (Coronary Artery Calcification) הינה הצעד האחרון בגישה בת שלושה שלבים להצגת חשיבות הטיפול לאיזון פרופיל השומנים למטופלים בגילאי 40-75 שנים. למרות שהבדיקה אינה מומלצת באופן גורף, שני מחקרים באיכות גבוהה העידו כי מדד CAC עשוי לסייע בחולים נבחרים בסיכון בינוני, בהם ההחלטה אודות הטיפול אינה ברורה. מדד זה עשוי לזהות חולים בעלי הסיכוי הגבוה ביותר לתועלת של טיפול או מקרים בהם ניתן לחסוך את הטיפול בסטטינים.

5)     אין לדחות בדיקות סקר וטיפול בהיפרכולסטרולמיה משפחתית

ההנחיות העדכניות מדגישות את חשיבות זיהוי חולים עם היפרכולסטרולמיה משפחתית בכל גיל. לאחר זיהוי חולה כזה, יש להשלים בדיקות סקר של קרובי המשפחה לזיהוי חולים נוספים. ההנחיות אינן ממליצות על שימוש במחשבוני סיכון במטרה לקבוע התאמה לטיפול בסטטינים כמניעה ראשונית בחולים מעל גיל 75 שנים מאחר ודרושים מחקרים נוספים בנושא. עם זאת, ההנחיות תומכות בתועלת של טיפול בסטטינים למניעה שניונית של מחלות לב וכלי דם.

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הפחתת צריכת אלכוהול מלווה בירידה בהיקף אירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)

    הפחתת צריכת אלכוהול מלווה בירידה בהיקף אירועים קרדיווסקולאריים (JAMA Netw Open)

    בקרב אלו הצורכים אלכוהול בכמות רבה, הפחתת צריכת אלכוהול להיקף קל עד מתון מלווה בירידה של 23% בסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כך עולה ממחקר עוקבה גדול שתוצאותיו פורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 21,011 מבוגרים ממאגר Korean National Health Insurance Service-Health Screening Database עם צריכת אלכוהול רבה בתחילת הדרך (90.39% […]

  • התועלת של אנטרסטו בטיפול בחולים מאושפזים עם החמרת אי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)

    התועלת של אנטרסטו בטיפול בחולים מאושפזים עם החמרת אי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בתועלת של טיפול ב-Sacubitril/Valsartan (אנטרסטו) בחולים מאושפזים בשל החמרת אי-ספיקת לב. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים אודות היעילות והבטיחות של טיפול באנטרסטו בחולים מאושפזים עם אי-ספיקת לב לאורך ספקטרום מקטע הפליטה של חדר שמאל. הם […]

  • טיפול ב-Icosapent Ethyl מפחית רמות Liporprotein (a) וסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים (J Am Coll Cardiol)

    טיפול ב-Icosapent Ethyl מפחית רמות Liporprotein (a) וסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג'וריים (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי ריכוזי Lp(a) (או Lipoprotein (a)) מנבאים את הסיכון לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים בחולים עם רמות טריגליצרידים גבוהות במהלך טיפול בסטטינים. חשוב מכך, טיפול ב-Icosapent Ethyl (וסקפה) הפחית את הסיכון לסיבוכים אלו לאורך טווח רחב של רמות […]

  • טכיקרדיה פרוקסיזמלית על-חדרית (JAMA,CME)

    טכיקרדיה פרוקסיזמלית על-חדרית (JAMA,CME)

    טכיקרדיה פּרוקסיזמלית על-חדרית (Paroxysmal Supra-Ventricular Tachycardia) כוללת בתוכה טָכיאריתְמיוֹת (Tachyarrhythmia ) שמקורן החשמלי הוא דרך צומת הפרוזדור והחדר (atrio-ventricular junction, ובקיצור AV junction) וטָכיאריתְמיוֹת שעוברות דרך צומת זה, עם קצב לב העולה על 100/דקה. תת-סוגים של הפרעת קצב זו כוללים AV Nodal Reentrant Tachycardia (ובקיצור AVNRT),AV Reentrant Tachycardia (AVRT) וטכיקרדיה עלייתית מוקדית (Focal Atrial Tachycardia). מאמר זה, מתוך ה-JAMA, מתעמק באפידמיולוגיה, בפתופיזיולוגיה, באבחון, ובאסטרטגיות טיפול.

  • מה בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה במבוגרים בארצות הברית? (Front Nutr)

    מה בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה במבוגרים בארצות הברית? (Front Nutr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Nutrition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר הפוך בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה בקרב מבוגרים בארצות הברית, כאשר באלו עם חסר ויטמין D תועד סיכון גבוה יותר משמעותית לחרדה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים העלו את האפשרות לקשר בין ויטמין D […]

  • סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות ואיכות חיים ירודה בילדים עם מחלת לב מולדת (J Pediatr Rehabil Med)

    סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות ואיכות חיים ירודה בילדים עם מחלת לב מולדת (J Pediatr Rehabil Med)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Pediatric Rehabilitation Medicine עולה כי בילדים עם מחלת לב מולדת סיכון מוגבר להפרעות פסיכיאטריות וכן איכות חיים כוללת נמוכה יותר, בהשוואה לילדים בריאים. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לקבוע את שיעורי ההימצאות של הפרעות פסיכיאטריות ספציפיות, לזהות גורמים מנבאים הקשורים עם הפרעות אלו ולבחון את איכות החיים הכוללת של […]

  • האם תנומות במהלך היום מובילות לעליה ברמות סוכר בדם? (Front Endocrinol)

    האם תנומות במהלך היום מובילות לעליה ברמות סוכר בדם? (Front Endocrinol)

    תנומות ארוכות של שעה ומעלה, תנומות במהלך הבוקר, או מנוחת צוהריים עשויות להוביל לעליה ברמות סוכר בדם במבוגרים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Endocrinology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תנומות במהלך היום הן נפוצות בסין ובתרבויות אחרות ועשויות לשחק תפקיד חשוב בבריאות הקרדיו-מטבולית, אך מחקרים קודמים […]

  • אנמיה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים ותמותה בחולים עם פרפור פרוזדורים המופנים להתערבות כלילית מילעורית (Int J Cardiol)

    אנמיה מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים ותמותה בחולים עם פרפור פרוזדורים המופנים להתערבות כלילית מילעורית (Int J Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי אנמיה בדרגה בינונית או חמורה מלווה בעליה משמעותית בהיארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים ותמותה מכל-סיבה, כמו גם אירועי דמם מג’ורי בחולים עם פרפור פרוזדורים המופנים להתערבות כלילית מילעורית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים רבים אודות הקשר בין […]

  • משלב סרקופניה עם השמנת-יתר מלווה בעליה בסיכון לתמותה (JAMA Netw Open)

    משלב סרקופניה עם השמנת-יתר מלווה בעליה בסיכון לתמותה (JAMA Netw Open)

    בחולים עם השמנה סרקופנית סיכון מוגבר לתמותה מוקדמת, אך בדיקות סקר לתפקוד השריר עשויות לספק הזדמנות להתערבות ממוקדת, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. שיעור המבוגרים עם מסת שומן גוף גבוהה ו/או תפקוד ומסת שריר נמוכה עלה בשנים האחרונות, אך סרקופניה והשמנה סרקופנית אינם מאובחנים דיו. במסגרת המחקר הנוכחי בחנו החוקרים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה