Colorectal cancer

סרטן המעי הגס- חידושים ועדכונים מדעיים מאמר אורח מאת ד”ר רונן ברנר

סרטן המעי הגס והחלחולת הינו אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר בעולם, ומוגדר כסרטן השני בשכיחותו בישראל. כך, בכל שנה מאובחנים כ-3200 חולים חדשים, כאשר רובם מעל גיל 50. שינויים בהרגלי יציאה, כאבי בטן, וירידה פתאומית במשקל מהווים לעיתים תסמינים להתפתחות של גידול סרטני במעי הגס. קולונוסקופיה היא הבדיקה המומלצת כבדיקת סקר לגילוי מוקדם של המחלה. עבור נבדקים  בסיכון רגיל להופעת המחלה, כלומר ללא סיפור משפחתי של סרטן קולון וללא גורמי סיכון אחרים, מומלץ לבצעה לפחות פעם ב-10 שנים החל מגיל 50. בנבדקים בסיכון גבוה מומלץ לבצעה בתדירות גבוהה יותר.

המחלה עצמה ומהלך הטיפול בה משתנים בהתאם לשלב גילוי המחלה. כך, גידול שאובחן בשלב מוקדם הינו בר ריפוי וסיכויי ההחלמה עומדים על מעל 90%. לעומת זאת, כאשר המחלה מתגלה בשלב מתקדם יותר, כשהגידול התפשט לאיברים סמוכים או שלח גרורות מרוחקות, הטיפול במחלה הינו מורכב יותר.

כ-20% ממקרי סרטן המעי הגס מאובחנים כבר בשלב שבו המחלה התפשטה ושלחה גרורות לאיברים מרוחקים, כגון כבד או ריאות.

 גם כשקיימת מחלה גרורתית, אצל חלק קטן מהחולים ניתן לבצע כריתה של הגידול והגרורות. אלו מקרים לא שכיחים, אך גם בהם ניתן בשילוב של כירורגיה וטיפול כימי להגיע לעשרות אחוזים של ריפוי.

בחולים שאצלם קיימת מחלה גרורתית שלא ניתן לנתח, הטיפול כולל מישלבים שונים של כימותרפיה וטיפולים ביולוגיים שפועלים בצורה ממוקדת כנגד תאי הסרטן, תוקפים מטרות ספציפיות בתאי הגידול וגורמים להקטנת נפח הגידול, הארכת חיי החולה ושיפור איכות חייו. בתוך קטגוריית הטיפולים הביולוגיים ניתן למצוא תרופות הנקראות נוגדי – EGFR כדוגמת וקטיביקס וארביטוקס, או נוגדי VEFG כדוגמת אוסטין. חולה הנושא מוטצייה מסוג RAS יוכל לקבל טיפול באוסטין בלבד.

הודות להתפתחויות ברפואה המודרנית, השרידות החציונית של חולים שנמצאים בשלבים מתקדמים של המחלה ופיתחו גרורות השתפרה והיא עולה על שנתיים וחצי. עם זאת, השרידות ל-5 שנים עדיין נמוכה ורק כ-12% מהחולים הגרורתיים שורדים כחמש שנים.

בשנים האחרונות הצטברו ראיות רבות לכך שהגידולים שמופיעים בצד שמאל של המעי מתקדמים ומגיבים לטיפול באופן שונה מהגידולים שמופיעים בצד ימין. אנליזה רטרוספקטיבית שהוצגה לאחרונה בכנס איגוד האונקולוגים האירופאיים (ESMO) , מראה כי מקורם של כ- 80% מהגידולים במעי הגס הוא החלק השמאלי שלו. נראה כי גידולים גרורתיים שמקורם בצד הימני של המעי הם יותר אגרסיביים והפרוגנוזה של חולים עם גידול בצד זה פחות טובה.  דווח על תוחלת חיים חציונית של של כשנה וחצי בצד ימין לעומת קרוב ל-3 שנים לגידולים גרורתיים מצד שמאל). עדיין לא ברור מהן הסיבות להבדלים אלו ובמחקרים מנסים לאפיין  הבדלים מולקולריים בין הגידולים ואפילו הבדלים בהרכב חיידקי המעי בין שני הצדדים.

האנליזה חושפת נתונים אופטימיים לגבי אפשרויות ההישרדות של חולי סרטן המעי הגס בצד השמאלי תחת הטיפול ב”וקטיביקס”. מהאנליזה שהוצגה בכנס עולה, כי מטופלים עם גידולים גרורתיים שמקורם בצד השמאלי של המעי הגס שקיבלו טיפול הכולל “וקטיביקס” בשילוב עם כימותרפיה מסוג FOLFOX” ” בקו הראשון, העלו את שיעורי ההישרדות שלהם ל- 43.4 חודשים, עלייה של 11.4 חודשים בהשוואה לטיפול באווסטין עם FOLFOX” “. כמו כן, נראתה עלייה של 6.7 חודשי הישרדות בזרוע ה”וקטיביקס” בשילוב עם כימותרפיה מסוג FOLFOX” ” בקו הראשון, בהשוואה למטופלים שטופלו ב- “FOLFOX” בלבד. לעומת זאת לגבי הצד הימני של המעי הגס, לא ניתן היה לקבוע מהו המישלב הכימי ביולוגי האופטימלי.

תצפיות מדעיות מסוג זה יכולות לעזור לחולים רבים. זאת מפני שהן מאפשרות בחירה מושכלת של סוג התרופה האפקטיבי ביותר עבור המטופל, החל מקו הטיפול הראשון ולתרום להארכת חייו. גילויים מדעיים אלו מהווים בסיס לגילויים נוספים ולפיתוח של תרופות וטיפולים חדשים שיסייעו לחולים במידה ניכרת.

The cancer letter; Oct 20, 2016

(*) הכותב הוא מנהל המכון לאונקולוגיה בבית-החולים וולפסון,
ואחראי על תחום גידולי מערכת העיכול וגידולי ראש- צוואר

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • אספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום (Am J Gastroenterol)

    אספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום (Am J Gastroenterol)

    טיפול באספירין במינון נמוך מלווה בסיכון מופחת לסרטן מעי גס ורקטום, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Gastroenterology. מהנתונים עולה עוד כי הירידה הגדולה תועדה בסיכון למחלה גרורתית ואלו שנטלו את התרופה למשך לפחות חמש שנים. החוקרים אספו נתונים ממספר מאגרי מטופלים לזיהוי משתתפים בגילאי 50 שנים ומעלה שהתגוררו בנורבגיה בין […]

  • זיהום בהליקובקטר פילורי מלווה בעליה קטנה בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    זיהום בהליקובקטר פילורי מלווה בעליה קטנה בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום (J Clin Oncol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology עולה כי זיהום בהליקובקטר פילורי מלווה בעליה קטנה אך מובהקת סטטיסטית בסיכון לסרטן מעי גס ורקטום ותמותה עקב המחלה הממארת, כאשר הסיכון גבוה במיוחד בקרב חולים שלא טופלו כנגד הזיהום החיידקי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הליקובקטר פילורי מהווה את הגורם הזיהומי הנפוץ בעולם לממאירות. כעת […]

  • בדיקת cfDNA לאבחון מוקדם של סרטן מעי גס (NEJM)

    בדיקת cfDNA לאבחון מוקדם של סרטן מעי גס (NEJM)

    בדיקת cfDNA, שמטרתה לזהות DNA לא תקין באנשים עם סיכון ממוצע לסרטן המעי הגס, זיהתה נכון סרטן מעי גס ברוב האנשים שנמצא כי חולים בסרטן, כך עולה ממחקר שפורסם ב-The New England Journal of Medicine

  • התועלת של כריתת הגידול הראשוני בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום גרורתי (J Clin Oncol)

    התועלת של כריתת הגידול הראשוני בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום גרורתי (J Clin Oncol)

    הסרת גידול מעי גס ראשוני לפני טיפול כימותרפי אינה מובילה לשיפור ההישרדות הכוללת בהשוואה לטיפול כימותרפי בלבד בחולים עם ממאירות גרורתית של המעי הגס שאינה ניתנת לריפוי באמצעות התערבות ניתוחית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי כימותרפיה מהווה את גישת הטיפול העיקרית בחולים עם סרטן […]

  • התועלת של כימו-אמבוליזציה בגישה עורקית כנגד ממאירויות רקטאליות (Clinical Oncology)

    התועלת של כימו-אמבוליזציה בגישה עורקית כנגד ממאירויות רקטאליות (Clinical Oncology)

    כימו-אמבוליזציה בגישה עורקית (Transcatheter Arterial Chemoembolization, או TACE), גישת טיפול מקובלת לגרורות כבדיות משנית לסרטן מעי גס ורקטום, הדגימה תוצאות מבטיחות לטיפול בגידולי רקטום מתקדמים-מקומית, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Clinical Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי משלב כימו-קרינתי קדם-ניתוחי, כריתה מלאה של מזורקטום וטיפול כימותרפי משלים לאחר-ניתוח, מהווה את הטיפול הסטנדרטי […]

  • האם יש מקום להאריך את משך המעקב אחר סרטן מעי גס מעבר לחמש שנים לאחר ההתערבות הניתוחית? (Int J Cancer)

    האם יש מקום להאריך את משך המעקב אחר סרטן מעי גס מעבר לחמש שנים לאחר ההתערבות הניתוחית? (Int J Cancer)

    בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום בשלב I-III ששרדו חמש שנים ללא עדות למחלה ממארת לאחר ניתוח, שיעורי היארעות הישנות מאוחרת או מחלה מטכרונית לאחר חמש שנים הם נמוכים מאוד ויורדים עם הזמן, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת International Journal of Cancer. התקדמות לאחרונה בטיפול כנגד סרטן מעי גס ורקטום הפחיתה את הסיכוי […]

  • האם נטילת תוספי מולטי-ויטמינים עשויה להפחית את הסיכון לתמותה בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום? (Cancer)

    האם נטילת תוספי מולטי-ויטמינים עשויה להפחית את הסיכון לתמותה בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום? (Cancer)

    תוספי מולטי-ויטמינים במינונים מתונים עשויה להפחית את הסיכון לתמותה מכל-סיבה ותמותה עקב ממאירות בחולים עם סרטן מעי גס ורקטום; עם זאת, מינונים גבוהים של תוספים אלו עשויים להביא לעליה בסיכון לתמותה ספציפית עקב המחלה הממארת, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Cancer. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חלק מהמחקרים הציעו כי תוספי מולטי-ויטמינים עשויים להביא […]

  • החלפת בשר אדום או מעובד לטובת מאכלים מן הצומח והסיכון לסרטן מעי גס ורקטום (Eur J Epidemiol)

    החלפת בשר אדום או מעובד לטובת מאכלים מן הצומח והסיכון לסרטן מעי גס ורקטום (Eur J Epidemiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology עולה כי אפילו החלפה חלקית של בשר אדום או מעובד לטובת דגנים מלאים, פירות או ירקות עשויה להפחית את הסיכון לסרטן מעי גס ורקטום באוכלוסיות עם צריכת בשר גבוהה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מעבר לדיאטה המבוססת על מאכלים מן הצומח עשויה להפחית את הסיכון לסרטן […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה