Diabetes

הערכת הבטיחות הקרדיווסקולארית של Ranibizumab לבצקת מקולארית על-רקע סוכרת (JAMA Ophthalmol)

מנתונים חדשים עולה כי ישנה אי-ודאות בכל הנוגע לבטיחות הקרדיווסקולארית של טיפול בזריקות לתוך הזגוגית של Ranibizumab (לוסנטיס) לטיפול בבצקת מקולארית על-רקע סוכרת.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את פרופיל הבטיחות הקרדיווסקולארית והצרברווסקולארית של הטיפול ב- Ranibizumab לבצקת מקולארית על-רקע סוכרת. הם אספו נתונים אודות 1,767 חולים משישה מחקרים בשלב 2 ו-3.

936 חולים טופלו ב- Ranibizumab במינון 0.5 מ”ג, 250 חולים טופלו במינון 0.3 מ”ג ויתר 581 החולים קיבלו טיפול דמה או לייזר.

השוואות נערכו בין מינון של 0.5 מ”ג ובין טיפול דמה/לייזר, כמו גם בין מינון 0.3 מ”ג ובין טיפול דמה. רווחי בר-סמך של יחסי הסיכון כללו אחד מכלל תוצאי הבטיחות המרכזיים, אך לרוב היו רחבים מאוד. לדוגמא, עבור Ranibizumab במינון 0.5 מ”ג לעומת טיפול דמה/ליידר, יחס הסיכון לאירוע מוחי עמד על 1.63 (רווח בר סמך של 0.65-4.07), בעוד שעם Ranibizumab במינון 0.3 מ”ג לעומת טיפול דמה יחס סיכון זה עמד על 0.59 (רווח בר סמך של 0.14-2.46).

באשר לאוטם לבבי, יחסי הסיכון עמדו על 0.84 ו-0.94, בהתאמה, עם שני המינונים; באשר לתמותה וסקולארית, יחסי הסיכון עמדו על 2.17 ו-2.51, בהתאמה; ובאשר לאירועים וסקולאריים מג’וריים, יחסי הסיכון עמדו על 1.09 ו-1.00.

למרות שלמחקר אין עוצמה מספקת לזיהוי הבדלים קטנים באירועים לא-נפוצים, דוגמת אירוע מוחי, מהממצאים עולה כי זריקות Ranibizumab אינן מובילות לעליה בסיכון לאירועים וסקולאריים סיסטמיים.

בסיכומו של דבר, הממצאים עולים בקנה אחד עם תוצאות מחקרים קודמים בנושא, שהדגימו תועלת משמעותית מבחינת הראיה עם סיכון סיסטמי מינימאלי עם טיפול ב- Ranibizumab בחולים עם בצקת מקולארית על-רקע סוכרת.

JAMA Ophthalmol 2017

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה