טיפול ב- Pioglitazone לפני התערבות כלילית מילעורית (PCI או Percutaneous Coronary Intervention), או לאחריה, עשוי להיות נסבל היטב בטוח לשימוש בחולים יפנים עם סוכרת מסוג 2 ועשוי להביא לשיפור בפרופיל הקרדיו-מטבולי של חולים אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Heart Vessels.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ל- Pioglitazone פעילות כנגד טרשת עורקים משמעותית יותר ממשפחות תרופות אחרות לטיפול בסוכרת ויש עדויות מוצקות כי הטיפול הנ”ל מביא לשיפור בתוצאים קרדיווסקולאריים. מנגד, קיים גם סיכון אפשרי להחמרת אי-ספיקת לב. לאור זאת, חשוב לקבוע אם הטיפול ב- Pioglitazone בטוח לשימוש בחולים עם סוכרת מסוג 2, הנדרשים לטיפול מניעה שניונית של מחלות לב וכלי דם, מאחר ומצויים בסיכון מוגבר לאי-ספיקת לב.
במחקר הפרוספקטיבי, אקראי, רב-מרכזי, בתווית-פתוחה, החוקרים בחנו את ההשפעות של Pioglitazone על הפרופיל הקרדיו-מטבולי ובטיחות קרדיווסקולארית בחולים יפניים עם סוכרת מסוג 2, המיועדים להתערבות כלילית מילעורית אלקטיבית עם הכנסת תומכני מתכת ערומים או תומכנים מצופי תרופה מדור-ראשון.
מדגם המחקר כלל 94 חולים, אשר חולקו באקראי ל- Pioglitazoneאו קבוצת ביקורת ו- Pioglitazone הוחל יום לפני הצנתור הכלילי. הפרופיל הקרדיו-מטבולי נבדק לפני ההתערבות הכלילית ובמהלך אנגיוגרפיה כלילית לאורך המעקב (5-8 חודשים).
החוקרים מדווחים כי הטיפול ב- Pioglitazone הביא לירידה בריכוז המוגלובין מסוכרר בהיקף דומה לטיפול קונבנציונאלי (ירידה מ-6.5% ל-6.0% בקבוצת הטיפול ב- Pioglitazone, p<0.01; ירידה מ-6.5% ל-5.9% בקבוצת הביקורת, p<0.001), ללא עליה במשקל הגוף. רמות אדיפונקטין במשקל מולקולארי גבוה עלו בהיקף גדול יותר בקבוצת הטיפול ב- Pioglitazone, בהשוואה לקבוצת הביקורת (p<0.001), והשינויים לא היו תלויים באיזון הגליקמי הבסיסי.
יתרה מזאת, הטיפול ב- Pioglitazone הפחית רמות פפטידים נטריאורטיים בדם ושימר תפקוד סיסטולי ודיאסטולי של הלב (כפי שנקבע לפי בדיקת אקו-לב), ללא אשפוזים בשל החמרת אי-ספיקת לב. גם היארעות אירועים חריגים קליניים הייתה דומה בין הקבוצות.
החוקרים מציינים מספר מגבלות למחקר, העשויות להשפיע על פרשנות הממצאים. ראשית, הם כותבים כי ישנן בעיות משמעותיות הנוגעות למתודולוגיה של המחקר, כולל גודל מדגם קטן, שיטת הקצאה אקראית פשוטה והעדר רישום רשמי של המחקר וועדה בלתי-תלויה להערכת התוצאים. לפיכך, ייתכן כי יהיה קשה להסיק מסקנות קליניות מוצקות. שנית, המחקר לא היה מבוקר-פלסבו, עם סיכון להטיות אפשריות של הממצאים. דוגמת תכשירים מבוססי-אינקרטינים, לא היו בשימוש באותה עת. יתרה מזאת, מאחר והמחקר נועד לבחון את ההשפעות של אקטוס על בטיחות קרדיווסקולארית בתקופת זמן מוגבלת במדגם קטן, דרושים מחקרים נוספים להערכת הבטיחות הקרדיווסקולארית של אקטוס באוכלוסיה זו.
Heart Vessels. 2018 Feb 27
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!