Dyspnea

האם באמת פשוט לאבחן או לשלול אי ספיקת לב חדה בבדיקת מעבדה אחת?/ מאת ד”ר יעקב גולדשטיין, האיגוד הקרדיולוגי

אבחנה מהירה של אי ספיקת לב חדה (ר”ת AHF ) בפרזנטציה קלינית של קוצר נשימה בחדר מיון חשובה לבחירת גישה טיפולית מיטבית מידית. לעיתים אלגוריתמים קליניים, צילום החזה (ר”ת CXR), ואך בדיקת ריאות אל קולית (ר”ת LUS), לא מספקים אבחנה חד משמעית.

ביו מרקרים חלבוניים נתריורטיים פעילים מטיפוס B (ר”ת  BNP) נכנסו לשימוש כאמצעי אבחון מעבדתי משלים של   HFבכלל, אך ערכם משתנה עם הגיל ומצבי תחלואה שונים, וכיום רב הערכות מתבססות על פרגמנט הקצה החנקתי הלא פעיל ביולוגית (ר”תNT proBNP), אך גם הוא תלוי בפקטורים שונים.

התחום האפור בין הערכים כאבחנה, בעיקר במטופלים מבוגרים ובאלה עם מחלות כליה, רחב למדי לכן אגודים שונים אימצו ערכי סף שונים, לקבוצות גיל שונות לאיבון AHF כ rule -in, וגם חלקם הציעוערכי סף יחידללא תלות בגיל לשלילת האבחנה כ rule out.

מטרת המחקרICON -RELOADED (ר”ת של ICON Re-evaluation of Acute Diagnostic Cut-Offs in the Emergency Department):

·    תיקוף חיצוני של מדדי הסף בגילאים שונים שלNT proBNP(בערכת הבדיקה של ROCHE כ Elecsys proBNPII) לאבחון AHF וגם,

·    מדד סף יחיד כrule outלא תלוי גיל (במדגם מטופלים במיון הפונים בגלל קוצר נשימה), כפי שהוצע במחקר קודם ICON (ר”ת של International Collaborative of NT-proBNP).

שיטות:

המחקר פרוספקטיבי רב מרכזי (ב 19 מרכזים אמריקאים וקנדים), כלל מטופלים מעל גיל 22 שפנו למיון בנשמת ועברו הליך אבחון של AHF, בלתי תלוי, כך שתוצאות  NT proBNP לא דווחו לצוות הפוסק  אבחנה של AHF.

תוצא עיקרי:

נקבע כ1-)PPVשל סףNT proBNPתלוי גיל, לאבחוןAHF כאשר בהתאם לקבוצת הגיל הספים היו :

·        גיל < 50 סף 450pgml,

·        גיל 50-75 סף 900pgml,

·        וגיל > 75 סף 1800pgml

יחד עם 2-)  NPVשל סף ערך  NT proBNPיחיד של 300pglבלתי תלוי בגיל, לשלילת אבחנה שלAHF.

תוצאי משנה היו מדדים סטטיסטים של:

·        רגישות,

·        סגוליות,

·        ויחס ייתכנותחיובי(כ +LR?)או שלילי(כ LR) של בדיקת הNT proBNP, לאבחןAHF.

להמשך הסקירה באתר האיגוד הקרדיולוגי

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • התועלת של אנטרסטו בטיפול בחולים מאושפזים עם החמרת אי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)

    התועלת של אנטרסטו בטיפול בחולים מאושפזים עם החמרת אי-ספיקת לב (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, התומכות בתועלת של טיפול ב-Sacubitril/Valsartan (אנטרסטו) בחולים מאושפזים בשל החמרת אי-ספיקת לב. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים אודות היעילות והבטיחות של טיפול באנטרסטו בחולים מאושפזים עם אי-ספיקת לב לאורך ספקטרום מקטע הפליטה של חדר שמאל. הם […]

  • וריאביליות מדידות יחס אלבומין: קריאטינין בשתן בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Am J Kidney Dis)

    וריאביליות מדידות יחס אלבומין: קריאטינין בשתן בחולים עם סוכרת מסוג 2 (Am J Kidney Dis)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases עולה כי בקרב חולים עם סוכרת מסוג 2 ישנה וריאביליות ניכרת במדידות יחס אלבומין: קריאטינין באותו מטופל, כאשר השלמת מספר איסופי שתן לבדיקת יחס אלבומין: קריאטינין עשויה לשפר את הדיוק במעקב אחר שינויים לאורך זמן. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אלבומינוריה הינה סמן פרוגנוסטי ואבחנתי […]

  • ריכוז אלבומין מסוכרר מנבא סיכון לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Am J Kidney Dis)

    ריכוז אלבומין מסוכרר מנבא סיכון לתחלואה ותמותה בחולים עם מחלת כליות כרונית (Am J Kidney Dis)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Kidney Diseases עולה כי בקרב חולים עם מחלת כליות כרונית, קיים קשר בלתי-תלוי בין רמות אלבומין מסוכרר ובין הסיכון למחלת כליות סופנית, מחלות לב וכלי דם ותמותה, ללא תלות באבחנה של סוכרת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי המוגלובין מסוכרר משמש באופן לזיהוי הפרעות במשק הסוכר, אך […]

  • חשיבות קופפטין בחיזוי הפרעות במשק נתרן בחולים לאחר ניתוח להסרת אדנומה היפופיזרית (Neurosurgery)

    חשיבות קופפטין בחיזוי הפרעות במשק נתרן בחולים לאחר ניתוח להסרת אדנומה היפופיזרית (Neurosurgery)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurosurgery מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שינויים בריכוזי קופפטין בדם עשויים לסייע בחיזוי הסיכון להיפונתרמיה או היפרנתרמיה בחולים לאחר ניתוח אנדוסקופי להסרת אדנומה בהיפופיזה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי AVP (או Arginine Vasopressin) הינו הורמון חשוב האחראי לשמירה על מאזן הנתרן בדם לאחר ניתוח היפופיזה. מדידת רמות […]

  • האם תנומות במהלך היום מובילות לעליה ברמות סוכר בדם? (Front Endocrinol)

    האם תנומות במהלך היום מובילות לעליה ברמות סוכר בדם? (Front Endocrinol)

    תנומות ארוכות של שעה ומעלה, תנומות במהלך הבוקר, או מנוחת צוהריים עשויות להוביל לעליה ברמות סוכר בדם במבוגרים עם סוכרת מסוג 2, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Frontiers in Endocrinology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תנומות במהלך היום הן נפוצות בסין ובתרבויות אחרות ועשויות לשחק תפקיד חשוב בבריאות הקרדיו-מטבולית, אך מחקרים קודמים […]

  • רמות CRP ויחס בין אאזנופילים לטסיות מנבאים אירועים חריגים בחולים מאושפזים בשל התלקחות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Cureus)

    רמות CRP ויחס בין אאזנופילים לטסיות מנבאים אירועים חריגים בחולים מאושפזים בשל התלקחות מחלת ריאות חסימתית כרונית (Cureus)

    במאמר שפורסם בכתב העת Cureus מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי רמות CRP (או C-Reactive Protein) ויחס ביןאאזנופילים וטסיות (Eosinophil-to-Platelet, או EPR) הם מנבאים משמעותיים ובלתי-תלויים של אירועים חריגים בחולים מאושפזים עם התלקחות חדה של מחלת ריאות חסימתית כרונית. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גורמי סיכון ידועים להתלקחות מחלת ריאות חסימתית כרונית […]

  • ביופסיית עור מסייעת באבחנה מדויקת של מחלת פרקינסון והפרעות נוירו-קוגניטיביות אחרות (JAMA)

    ביופסיית עור מסייעת באבחנה מדויקת של מחלת פרקינסון והפרעות נוירו-קוגניטיביות אחרות (JAMA)

    ביופסיית עור פשוטה עשויה לסייע בזיהוי צורה חריגה של אלפא-סינוקלאין (Phosphorylated Alpha-Synuclein) ברמת דיוק גבוהה בחולים עם הפרעות נוירו-דגנרטיביות דוגמת מחלת פרקינסון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי סינוקלאינפתיות כוללות מחלות פרקינסון, דמנציה עם גופיפי לואי, Multiple System Atrophy ו-Pure Autonomic Failure. בכל שנה מאובחנים כ-200,000 חולים חדשים בארצות הברית עם מחלת פרקינסון, דמנציה עם גופיפי […]

  • חשיפה ארוכת-טווח לגלוקוקורטיקואידים והסיכון למחלות לב וכלי דם (J Clin Endocrinol Metab)

    חשיפה ארוכת-טווח לגלוקוקורטיקואידים והסיכון למחלות לב וכלי דם (J Clin Endocrinol Metab)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism עולה כי רמות קורטיזון בטווח הארוך, כפי שנמדד בבדיקת שיער קרקפת, מהוות גורם מנבא חשוב ומשמעותי למחלות לב וכלי דם בעתיד בצעירים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי רמות גלוקוקורטיקואידים בשיער קרקפת, כולל קורטיזול והצורה הלא-פעילה קורטיזון, מייצגים חשיפה סיסטמית מצטברת לגלוקוקורטיקואידים  לאורך חודשים. רמות […]

  • ריכוז חומצה אורית בדם מנבא סיכון להתלקחות ואשפוזים עקב גאוט לאורך עשר שנים (JAMA)

    ריכוז חומצה אורית בדם מנבא סיכון להתלקחות ואשפוזים עקב גאוט לאורך עשר שנים (JAMA)

    בחולים עם ריכוזים גבוהים יותר של חומצה אורית בדם תועד סיכון מוגבר לאשפוזים חוזרים בשל גאוט וסיכון גבוה יותר להתלקחות לאורך עשר שנות מעקב, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי במרבית החולים עם גאוט אין מעקב אחר רמות חומצה אורית בדם, גם לאחר התחלת טיפול להפחתת חומצה אורית. במקום […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה