Emergency medicine

הנחיות חדשות לטיפול באירוע מוחי מרחיבות את אפשרות תרומבקטומי לעד 24 שעות מהופעת התסמינים (Stroke)

הנחיות חדשות לטיפול באירוע מוחי אקוטי כוללות קריטריוני בחירת חולים לטיפול אנדווסקולארי מכאני עד 24 שעות לאחר תסמיני אירוע מוחי. ההנחיות החדשות פורסמו בעת כנס ה-International Stroke Conference ובכתב העת Stroke ומהוות שינוי משמעותי בטיפול באירועים מוחיים מאז פורסמו ההנחיות האחרונות בנושא.

על-פי ההנחיות העדכניות, יש לשקול התאמה לטיפול תרומבקטומי בתוך שש שעות מהופעת אירוע מוחי במידה והחולים עונים על הקריטריונים הבאים:

·       מדד mRS (Modified Rankin Scale) לפני אירוע מוחי של 0-1 נקודות.

·       חסימה של עורק תרדמה פנימי או מקטע M1 של Middle Cerebral Artery.

·       גיל מעל 18 שנים.

·       מדד NIHSS של 6 נקודות ומעלה.

·       מדד Alberta Stroke Program Early CT Score של 6 נקודות ומעלה.

ההבדל מהמלצות קודמות נוגע לכך שחולים שאינם מתאימים למתן תוך-ורידי של tPA (Tissue Plasmingoen Activator) עשויים כעת להתאים לתרומבקטומיה מכאנית בתוך שש שעות.

לאור ממצאי מחקר DEFUSE-3 ומחקר שני בשם DAWN, ההנחיות החדשות ממליצות על תרומבקטומי לחולים נבחרים 6-16 שעות לאחר האירוע  המוחי.

על-בסיס תוצאות מחקר DAWN, הפרוצדורה סבירה בחולים בתוך 16-24 שעות לאחר אירוע מוחי. על-מנת להתאים להסרה מכאנית של קריש הדם עד 24 שעות לאחר אירוע מוחי, על החולים לענות על קריטריונים ברורים.

החוקרים מציינים כי לא ניתן לקבוע כמה חולים ייהנו מההמלצה להרחבת מסגרת הזמן לטיפול תרומבקטומיה מכאנית עד 24 שעות מהופעת אירוע מוחי.

לדברי הכותבים, יש מצבים בהם tPA בכל זאת נדרש במידה וחלפו מ-4.5 שעות מהופעת האירוע המוחי עדיין מומלץ מתן tPA מאחר ולעיתים עשוי להיות יעיל ולהביא להמסת הקריש ולחסוך את הצורך בהסרה מכאנית של קריש הדם. יש לקחת בחשבון כי בחולים נבחרים ייתכן וניתן יהיה לשלב תרומבקטומי מכאנית עם מתן tPA.

ההנחיות גם מאמצות חלק מהשינויים בטיפול ביתר לחץ דם. בעיקר, מסבירים הכותבים, הובן כי ניתן להתיר לחץ דם גבוה מיד לאחר האירוע המוחי. במידה ולחץ הדם עומד על 220/120 מ”מ כספית ומעלה והחולה לא קיבל tPA או טיפול אנדו וסקולארי, ואין סיבה אחרת להפרחתת לחץ הדם, אין תועלת בהפחתת לחץ הדם.

המלצה נוספת נוגעת לשימוש ב-Intermittent Pneumatic Compression בכל החולים הלא-ניידים לאחר אירוע מוחי למניעת פקקת ורידים עמוקים ותסחיף ריאתי. הם מציינים כי בעוד שנוגדי-קרישה עשויים להפחית את הסיכון לתסחיף ריאתי, קיים סיכון לדימום באתר אחר בגוף. התועלת הכוללת של מדללי דם אינה ברורה.

המלצה מעודכנת נוספת נוגעת לרה-וסקולריזציה של עורקי התרדמה. כאשר ישנה התוויה לרה-וסקולריזציה למניעה שניונית בחולים עם אירוע מוחי מינורי וללא-הגבלה (מדד mRS של 0-2 נקודות), מדובר בפעולה סבירה בתוך 48 שעות ושבעה ימים מהאירוע הראשוני, במקום לדחות טיפול במידה ואין התוויות-נגד לרה-וסקולריזציה מוקדמת.

Stroke. Published online January 24, 2018

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    בדידות בילדות מנבאת פסיכוזה? (EPA)

    תפיסה של בדידות במהלך הילדות שהוערכה באופן סובייקטיבי ורטרוספקטיבי על ידי מטופלים קשורה לסיכון מוגבר ביותר מפי שניים לאירוע ראשון של פסיכוזה, כך עולה ממחקר שהוצג בקונגרס האיגוד הפסיכיאטרי האירופי

  • טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    טיפול בבנזודיאזפינים בהריון מלווה בסיכון מוגבר להפלות (JAMA Psychiatry)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry עולה כי טיפול בבנזודיאזפינים בשלב מוקדם של הריון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להפלה, גם לאחר תקנון לערפלנים אפשריים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תכשירים ממשפחת בנזודיאזפינים יכולים לחצות בקלות את מחסום השליה ולהצטבר בריכוזים משמעותיים ברקמות עובר. לאור ההשפעה האפשרית של תרופות אלו על התרבות תאים ותהליכי […]

  • טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב-Atogepant עדיף על Rimegaepant להקלה על מיגרנה (Cephalalgia)

    טיפול ב- Atogepant(קיוליפטה) במינון 60 מ”ג פעם ביום הפחית משמעותית את מספר ימי מיגרנה בחודש לאחר 12 שבועות, בהשוואה לטיפול פומי ב-Rimegepant (נורטק) במינון 75 מ”D אחת ליומיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Cephalalgia. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Atogepant ו-Rimegepant הן תרופות ממשפחת אגוניסטים ל-CGRP ומשמשות כטיפול למניעת מיגרנה. Atogepant מיועד למניעת […]

  • מה בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה במבוגרים בארצות הברית? (Front Nutr)

    מה בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה במבוגרים בארצות הברית? (Front Nutr)

    במאמר שפורסם בכתב העת Frontiers in Nutrition מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר הפוך בין רמות ויטמין D בדם ובין הסיכון לחרדה בקרב מבוגרים בארצות הברית, כאשר באלו עם חסר ויטמין D תועד סיכון גבוה יותר משמעותית לחרדה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים העלו את האפשרות לקשר בין ויטמין D […]

  • טיפול תרופתי כנגד ADHD מלווה בהפחתת הסיכון לאובדנות ואשפוזים (JAMA Netw Open)

    טיפול תרופתי כנגד ADHD מלווה בהפחתת הסיכון לאובדנות ואשפוזים (JAMA Netw Open)

    חלק מהתרופות הסטימולנטיות המשמשות לטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (Attention Deficit Hyperactivity Disorder) מלוות בסיכון מופחת לאשפוזים מסיבות פסיכיאטריות ומסיבות לא-פסיכיאטריות ובסיכון מופחת לאובדנות, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים אספו נתונים ממגוון מאגרי נתונים בשבדיה במטרה לזהות חולים בגילאי 16-65 שנים עם אבחנה של ADHD בין ינואר 2006 ועד דצמבר […]

  • הפסקת תרופות מסוימות מלווה בסיכון מוגבר להתלקחות טרשת נפוצה (JAMA Neurol)

    הפסקת תרופות מסוימות מלווה בסיכון מוגבר להתלקחות טרשת נפוצה (JAMA Neurol)

    הפסקת טיפולים בעלי יעילות גבוהה המשפיעים על תנועת תאי מערכת החיסון, דוגמת Natalizumab (טייסברי) או Fingolimod (גילניה), מלווה בעליה משמעותית בסיכון להתלקחות בקשישים עם טרשת נפוצה, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. עם זאת, הפסקת טיפולים המפחיתים ספירת תאי B, דוגמת טיפול כנגד CD20, אינו מלווה בסיכון מוגבר להתלקחות המחלה. מחקר העוקבה התצפיתי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה