בחולים עם פרפור פרוזדורים תחת טיפול נוגד-קרישה לאחר אירוע מוחי או אירוע איסכמי חולף לאחרונה תועד סיכון מוגבר לדימום תוך-גולגולתי תסמיני בנוכחות עדות למיקרו-דימומים מוחיים בבדיקת הדמיה בתהודה מגנטית, כך עולה מתוצאות מחקר CROMIS-2 (Clinical Relevance of Microbleeds in Stroke), שפורסמו בכתב העת Lancet Neurology.
החוקרים אספו נתונים אודות 1,447 חולים עם פרפור פרוזדורים אשר נטלו נוגדי-קרישה והיו במעקב לאורך שנתיים. גיל המשתתפים עמד בממוצע על 79 שנים והם טופלו ב-79 מרכזים בבריטניה ומרכז אחד בהולנד. המטרה הייתה לבחון אם זיהוי מיקרו-דימומים בבדיקת MRI בחולים לאחר אירוע מוחי או אירוע איסכמי חולף עשויים לשמש כסמן לסיכון לדימום תוך-גולגולתי תסמיני.
מהנתונים עולה כי מיקרו-דימומים זוהו ב-311 מבין 1,477 המשתתפים (21%), כולל 14 דימומים תוך-גולגולתיים תסמיניים; 11 דימומים תוך-מוחיים, 2 דימומים תת-דוראליים ומקרה אחד של דימום תת-עכבישי.
החוקרים מדווחים כי שיעורי אירועי דמם תוך-גולגולתי תסמיני עמדו על 9.8 ל-1,000 שנות-אדם בקרב אלו עם מיקרו-דימומים, בהשוואה ל-2.6 מקרים ל-1,000 שנות-אדם באלו ללא עדות למיקרו-דימומים. הסיכון היחסי המתוקן לדימום תוך-גולגולתי עמד על 3.67 בקרב חולים עם מיקרו-דימומים.
מעניין לציין כי החוקרים זיהו גם שיעורי הימצאות מוגברים של סוכרת בקרב חולים עם דימום, עם הבדל היה מובהק סטטיסטית בהשוואה לחולים ללא עדות לדימום.
בהשוואה למדד HAS-BLED להערכת הסיכון לדימום, תוספת נוכחות מיקרו-דימומים, סוכרת וטיפול בנוגדי-קרישה פומיים ניבאה טובה יותר משמעותית את הסיכון לדימום תוך-גולגולתי תסמיני.
החוקרים מדווחים כי במהלך תקופת המחקר תועדו 56 אירועים מוחיים חוזרים. עם זאת, נוכחות מיקרו-דימומים מוחיים לא נקשרה עם הסיכון להישנות אירוע מוחי איסכמי בניתוח חד-משתני או רב-משתני.
ממצאי המחקר מהווים הוכחת-עיקרון לפיו תוספת מיקרו-דימומים כסמן הדמייתי מסייעת בשיפור הערך המנבא של מדדי סיכון נפוצים.
Lancet Neurology
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!