Growth Disorders

תוצאות מבטיחות לתכשיר הורמון גדילה בעל פעילות ממושכת יותר לטיפול בחסר הורמון גדילה במבוגרים (מתוך כנס ENDO)

שני תכשירי הורמון גדילה ארוכי-טווח עשויים להביא לצמצם תדירות מתן הטיפול ולשיפור ההיענות לטיפול בקרב מבוגרים עם חסר מוכח של הורמון גדילה, כך טוענים חוקרים בעקבות תוצאות מחקר חדש, שהוצגו במהלך כנס ENDO 2017.

הממצאים החדשים מבוססים על מחקר בשלב 3 מטעם חברת נובו-נורדיסק, להערכת Somapacitan, הורמון גדילה הניתן פעם בשבוע, ומחקר בשלב 2 להערכת בטיחות הטיפול ב-Somavaratan, שניהם ניתנו לחוילם מבוגרים עם חסר הורמון גדילה.

המחקר להערכת Somapacitan כלל 92 מבוגרים (גילאי 18-79 שנים), שטופלו בעבר בהורמון גדילה פעם ביום למשך לפחות שישה חודשים. המשתתפים חולקו באקראי ביחס 2:1 לטיפול ב-Somapacitan פעם בשבוע או ל-Somatropin פעם ביום. מינוני שני התכשירים הותאמו במהלך שמונת השבועות הראשונים להשגת רמות IGF-1 תקינות ונותרו קבועות במהלך 18 השבועות הבאים.

החולים היו סביב גיל 50 שנים, 45% נשים, עם מדד מסת גוף של 28 ק”ג למטר בריבוע. לאחר שנותרו תחת מינון יציב, סטיית התקן של רמות IGF-1 לאחר 25 שבועות עמדה על 0.22 עם Somapacitan ועל 0.35 עם Somatropin.

תוצא הסיום העיקרי, היארעות אירועים חריגים כולל תגובות באתר הזריקה, הייתה דומה בין שתי הקבוצות. סך תופעות הלוואי עמד על 86.9% מהמטופלים בקבוצת המחקר לעומת 67.5% מאלו בקבוצת הביקורת וכלל נזופרינגיטיס, כאבי ראש, עייפות, סחרחורות וכאבי מפרקים. אירועים חריגים חמורים תועדו בארבעה חולים (6.6%) עם Somapacitan ושני חולים (6.5%) עם Somatropin.

מבין למעלה מ-1,500 זריקות Somapacitan שניתנו, החוקרים זיהו שני מקרים של תגובות זמניות וקלות באתר הזרק. לא תועדו נוגדנים כנגד Somapacitan או הורמון גדילה. שביעות הרצון של המטופלים מהטיפול הייתה גבוהה יותר.

במחקר להערכת Somavartan ביקשו החוקרים לבחון את המינון ההתחלתי, תכנית התאמת המינון ובטיחות הטיפול. החולים חולקו לאחד משלושה מדגמים מינון התחלתי: 0.6 מ”ג/ק”ג לחודש באלו בגילאי 35 ומעלה, 0.8 מ”ג/ק”ג בחודש באלו מתחת לגיל 35 שנים ו-1.0 מ”ג/ק”ג לחודש בנשים תחת טיפול פומי באסטרוגן, ללא תלות בגילן.

האירועים החריגים הנפוצים כללו תגובות באתר ההזרקה (19.4%) וכאבי ראש (11.1%), שהיו בעיקרן קלות או מתונות. לא תועדו אירועים חריגים חמורים על-רקע תרופת המחקר.

ממוצע IGF-1 SDS עלה מ-1.32- בתחילת המחקר ל-2.31+ שבעה ימים לאחר המנה הראשונה, כאשר בחולים בכל קבוצה שטופלו במינונים גבוהים יותר תועדו רמות IGF-1 גבוהות יותר. לאחר המנה האחרונה, מדדי סטיית תקן של IGF-1 שבו לערכי הבסיס לאחר 22 ימים.

לאור זאת, החוקרים קבעו כי מתן הטיפול פעמיים בחודש ייבחן במחקרים נוספים.

מתוך כנס ENDO

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה