מאת ד”ר אלינור מוסרי-בריסקין

אינסולין degludec/liraglutide (IDegLira, זולטופיי) הינו אינסולין חד יומי עם יחס קבוע של אינסולין degludec ( טרגלודק) ואגוניסט הרצפטור ל- GLP-1 liraglutide (ויקטוזה).

מחקר DUAL V היה מחקר רנדומלי בתווית פתוחה, אשר ארך 26 שבועות, במטופלים עם סכרת סוג 2 אשר לא הייתה מאוזנת תחת טיפול באינסולין IGlar U100 (לנטוס) במינונים של 20-50 יחידות ביום. המטופלים חולקו לטיפול ב IDegLira (זולטופיי) (n=278) והמשך טיפול באינסולין IGlar (לנטוס) במינונים עולים. המינון המקסימלי של IDegLira היה 50 יחידות (50 יחידות IDeg ו- 1.8מ”ג של Liraglutide). לאינסולין IGlar לא היה מינון מקסימלי.

נוכחות היפוגליקמיה יכולה להיות מושפעת טכנית מהגדרת ערך ההיפוגליקמיה בה משתמשים. ישנן הגדרות שונות המקובלות בספרות. במחקר DUAL V ההגדרה בה השתמשו הייתה רמת גלוקוז בדם של < 3.1mmol,) 56 mg/dl ) ואו חוסר יכולת לטיפול עצמי ,והיפוגליקמיה לילית הוגדרה כמי שהתרחשה בין שעות 00:01-05:59.

מטרת אנליזה post hoc זו הייתה לבדוק האם שיעורי ההיפוגליקמיה הנמוכים יותר עם הטיפול ב- IDegLira במחקר זה היו בלתי קשורים להגדרת ההיפוגליקמיה בה השתמשו, ולזמן מתן התרופה. (מנוסח לא ברור)

החוקרים מציינים זזמן מתן התרופה הוגדר כ- AM (00:00-11:59) או PM (12:00-23:59). אירועי ההיפוגליקמיה הסתמכו על הגדרות שונות המקובלות בספרות.

לאחר 26 שבועות, הייתה ירידה ב- HbA1C של 1.8% במטופלים שטופלו ב IDegLira, וירידה של 1.13% במטופלים שטופלו באינסולין IGlar. (p<0.001).

רמת הגלוקוז הממוצעת בדם היתה 6.1mmol/L (110מ”ג/ד”ל) עבור IDegLira ו 6.1mmol/L (110 מ”ג/ד”ל) עבור IGlar (p=0.96).

על פי ההגדרות הראשוניות של היפוגליקמיה, רמות ההיפוגליקמיה היו משמעותית נמוכות יותר עבור IDegLira מאשר אינסולין IGlar: 2.23 מקרים לעומת 5.05 מקרים לשנת חשיפה, ו- 0.22 לעומת 1.23 מקרים לשנת חשיפה, להיפוגליקמיה לילית.

מתוך 557 המטופלים, שעת מתן הטיפול היתה AM עבור 152 מטופלים, ו- PM עבור 405 מטופלים. שיעור ההיפוגליקמיות היה נמוך יותר משמעותית בטיפול ב IDegLira לעומת אינסולין IGlar, הן עבור שעות מתן התרופה השונות, הן ביום והן בלילה: 2.18 לעומת 6.86 אירועים לשנת חשיפה במתן AM (p=0.006), 2.26 לעומת 4.59 במתן PM (p<0.001), 0.22 לעומת 1.67 אירועי היפוגליקמיה לילית לשנת חשיפה במתן AM, 0.23 לעומת 1.12 אירועי היפוגליקמיה לילית לשנת חשיפה במתן PM.

גם אירועי היפוגליקמיה סימפטומית היו משמעותית פחותים בטיפול ב IDegLira לעומת IGlar (1.56 לעומת 3.75 אירועים לשנת חשיפה, p<0.0001).

הסיכון להיפוגליקמיה בהתאם להגדרות ADA גם הייתה פחותה בקבוצת ה- IDegLira (8.03 לעומת 15.63 מקרים לשנת חשיפה).

גם אירועי היפוגליקמיה לילית גם היו פחותים (p<0.0001): פחות אירועי היפוגליקמיה לילית סימפטומטית, פחות אירועי היפוגליקמיה סימפטומטית מתועדת ע”פ הגדרות ADA, פחות אירועי היפוגליקמיה מתועדים בשעות 21:59-05:59, ופחות אירועי היפוגליקמיה מתועדים בשעות 00:01-07:59.

מסקנת האנליזה היא שישנם פחות אירועי היפוגליקמיה מתועדות ביום ובלילה עם טיפול ב-IDegLira לעומת IGlarU100. זאת על אף ערכי HbA1C נמוכים יותר עם טיפול ב IDegLira בסוף המחקר, וכן, ללא תלות בהגדרות ההיפוגליקמיה בהם השתמשו, וללא תלות בשעת מתן התרופה.

EASD 2016