IBS

מוטאציות הקשורות בתסמונת מעי רגיז עשויות לסייע בפיתוח טיפולים למחלה (Gastroenterology)

בכ-2% מהחולים עם תסמונת המעי הרגיז (IBS או Irritable Bowel Syndrome ) ניתן לזהות מוטאציות בגן SCN5A, הפוגעות בתפקוד תעלות נתרן, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו במהדורת 10 במרץ של כתב העת Gastroenterology. ממצאים אלו עשויים לסייע בהבנת המנגנון בבסיס התסמונת ולפתח טיפולים חדשים.

החוקרים כותבים כי הממצאים מעניקים להם תקווה כי מעבר לטיפול בתסמיני המחלה, עתה ניתן יהיה לפתח תכשירים בעלי השפעה על מהלך המחלה.

לפי ההערכות, בחצי הכדור המערבי, שכיחות תסמונת המעי הרגיז נעה סביב 15-20%, כאשר מרבית הטיפולים הזמינים מכוונים לתסמינים, העשויים לכלול התכווצויות, כאבי בטן, נפיחות, גזים, שלשולים ועצירות.

תיאוריות קודמות בנוגע לאתיולוגיה של התסמונת הציעו כי יש חשיבות לדיאטה, טראומה קודמת, חרדה ו/או גנטיקה, אך זהו הדיווח הראשון על מוטאציה גנטית מוגדרת הגורמת לתת-סוג של IBS. המוטאציה בגן SCN5A פוגעת בתעלה Nav1.5, תעלת נתרן בשריר החלק במערכת העיכול ותאי קוצר, הפוגעת בתפקוד מערכת העיכול.

באופן ספציפי, הגן מקודד לתת יחידה אלפא של תעלת נתרן תלוית-מתח, Nav1.5. מאחר וחולים רבים עם הפרעות קצב לב עקב מוטאציות בגן SCN5A, המשפיעות על תאי הקוצב, סובלים גם מתסמיני תסמונת מעי רגיז, החוקרים ביקשו לקבוע אם בחלק מהחולים עם IBS ישנם וריאנטים של SCN5A המשפיעים על תפקוד Nav1.5.

מבדיקות גנוטיפ של תעלת הנתרן ב-584 חולים עם תסמונת מעי רגיז ו-1,380 ביקורות עלה כי פגם בגן SCN5A תואר ב-2.2% מהחולים עם תסמונת IBS, בהשוואה לאף אחד מהביקורות. צורות מוטנטיות של SCN5A בוטאו בתאי HEK-293.

החוקרים כותבים כי כ-2% מהחולים עם תסמונת מעי רגיז נושאים מוטאציות ב-SCN5A. במרבית המקרים מדובר במוטאציות אובדן-תפקוד, הפוגעות בתפקוד תעלת נתרן. ממצאים אלו מספקים מנגנון פתולוגי חדש לתסמונת מעי רגיז ואפשרויות טיפול.

במחקר GWAS (Genome-Wide Association Study) זיהו החוקרים קשר בין IBS ובין גן SCN5A, שתואר בארבעה מדגמי עוקבה של חולים עם תסמונת מעי רגיז וביקורות (סך כולל של 1,745 משתתפים).

אעפ”י שתסמונת שביטויה העיקרי הוא שלשולים הייתה הצורה הנפוצה יותר של התסמונת, עם כ-25% מהמשתתפים במחקר, תסמונת שביטויה העיקרי הוא עצירות הייתה נפוצה יותר בקרב חולים עם מוטאציות SCN5A. תסמונת מעי רגיז שעיקרה עצירות אובחנה ב-31% מהחולים עם מוטאציות SCN5A, בעוד שתסמונת שעיקרה שלשולים אובחנה ב-10% בלבד (p<0.05).

מהערכות אלקטרופיזיולוגיות עלה כי 10 מבין 13 מוטאציות SCN5A נקשרו עם תפקוד אבנורמלי של Nav1.5, כולל תשע מוטאציות עם אובדן תפקוד תעלות נתרן ומוטאציה אחת עם תוספת תפקוד תעלת נתרן.

ההשפעה הגדולה ביותר בהפחתת תפקוד Nav1.5 תוארה עם מוטאצית p. A997T-NaV1.5 כאשר החוקרים הדגירו תאים עם מוטאציה זו עם התרופה Mexiletine, הוחזר זרם הנתרן. מתן Mexiletine לחולים עם תסמונת מעי רגיז שעיקרה עצירות ווריאנט זה של מוטאציית SCN5A לא רק השיבו את התפקוד של תעלת הנתרן, אלא גם הביאו להיעלמות העצירות וכאבי הבטן בחולים.

Gastroenterology. Published online March 10, 2014

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה