חוקרים המפרסמים החודש את מאמרם ב-LANCET ONCOLOGY טוענים שממצאי המחקר מצביעים על כך שהטיפול באמצעות pembrolizumab (קיטרודה, MSD) במלנומה לאחר כשלון טיפול ב-ipilimumab (יירבוי, BMS) אמור להוות את טיפול הבחירה.

ברקע מסבירים החוקרים כי למטופלים עם מלנומה שהתקדמה על אף טיפול באיפלימומאב ושהם עם מוטציה חיובית ( BRAF(V600 , ולאחר טיפול בחוסמי BRAF או MEK או שניהם – יש מעט אפשרויות טיפול נוספות. החוקרים העריכו את היעילות והבטיחות של שני מינונים של פמברוליזומאב אל מול בחירת כימותרפיה כלשהי ע”י הרופא המטפל החוקר, במטופלים עם מלנומה עיקשת לאיפלימומאב.

החוקרים ביצעו מחקר שלב 2 של מטופלים בגיל 18 ומעלה מ-73 בתי חולים, מרפאות ומרכזים רפואיים אקדמיים ב-12 מדינות אשר מחלתם התקדמה בתוך 24 שבועות או יותר של טיפול בשתי מנות או יותר עם איפילימומאב , ובמידה והיו עם מוטציה חיובית של ( BRAF(V600 , טיפול קודם עם חוסמי BRAF או MEK או שניהם.

המטופלים היו צריכים להיות עם פתרון לכל תופעות הלואי של איפילימומאב בדרגת חומרה 0-1 ופרדניסון 10 מ”ג ליום או פחות למשך שבועיים לפחות, ועם סטטוס תפקודי לפי סולם ECOG של 0 או 1, ולפחות נגע מדיד אחד בכדי להיכלל במחקר.

בוצעה הקצאה אקראית תוך שימוש במערכת קול אינטראקטיבית ביחס של 1:1:1 לקבלת פמברוליזומאב 2 מ”ג/ק”ג או 10 מ”ג/ק”ג מידי 3 שבועות, או טיפול כימותרפי ע”פ בחירת הרופא החוקר (פקליטקסל+קרבופלטין, פקליטקסל, קרבופלטין, דאקאבאזין או טמוזולומיד פומי) .

ההקצאה רובדה ע”י סטטוס תפקודי לפי ECOG,  ריכוזי דהידרוגנז לקטאט , וסטטוס מוטציית ( BRAFV600 )  .  הקצאת הטיפול האינדיבידואלי בין פמברוזילומאב והכמותרפיה הייתה בפרוטקול פתוח תווית, אך החוקרים והמטופלים לא היו מודעים למינוני הפמבוליזומאב שקיבלו. יעד המחקר המרכזי היה הישרדות ללא התקדמות מחלה בשלב אנליזת הביניים שהוגדרה מראש באוכלוסייה ע”פ פרוטוקול כוונה לטפל.  המחקר נסגר לגיוס מטופלים חדשים אך ממשיך במעקב אחר המטופלים.

החוקרים מדווחים כי בין 30/11/2012 ועד 13/11/2013 גוייסו 540 מטופלים.  180 הוקצו באקראי לקבלת פמברוליזומאב 2 מ”ג/ק”ג, 181 במינון 10 מ”ג/ק”ג ו-179 כימותרפיה.

על בסיס 410 אירועים של הישרדות ללא התקדמות מחלה, נמצא שההישרדות ללא התקדמות מחלה השתפרה במטופלים שהוקצו לפמברוזילומאב 2 מ”ג/ק”ג (סיכון יחסי של 0.57, בטווח 0.45-0.73, p<0·0001) ובאלו שהוקצו לפמברוליזומאב 10 מ”ג/ק”ג (סיכון יחסי 0.5, בטווח 0.39-0.64 , p<0·0001) , בהשוואה לאלה שהוקצו לכימותרפיה.

שיעור ההישרדות ללא התקדמות מחלה לאחר 6 חודשים היה 34% (בטווח 27-42%) בקבוצת פמוברוליזומאב 2 מ”ג/ק”ג ושל 38% (בטווח 31-45%) במינון של 10 מ”ג/ק”ג, ושל 16% (בטווח 10-22%) בקבוצת הכימותרפיה.

תופעות לוואי בדרגות 3-4 הופיעו ב-11% מהמטופלים בפמברוליזומאב 2 מ”ג/ק”ג ו-14% במטופלים במינון 10 מ”ג/ק”ג ו-26% בקבוצת הכימותרפיה.

תופעת הלוואי הנפוצה ביותר בדרגות חומרה 3-4 בקבוצת הפמברוליזומאב היו עייפות (כ-1%) בהשוואה ל-5% בקבוצת הכימותרפיה.

תופעות לוואי נוספות בדרגת 3-4 כללו בצקות ומיאלגיה (1% ) במטופלי פמברוליזומאב 2 מ”ג/ק”ג ושלשול, תאבון ירוד, היפונטרמיה ודלקת ריאות (כ-1%) במטופלי פמברוליזומאב 10 מ”ג/ק”ג. בקבוצת הכימותרפיה התופעות השכיחות היו אנמיה (5%) , עייפות (5%) ונויטרופניה ולאוקופניה (4%) .

החוקרים מסכמים כי ממצאים אלה מבססים את פמברוליזומאב כטיפול הבחירה החדש במלנומה עמידה לאיפלימומואב.

Lancet Oncol.2015 Aug;16(8):908-18