טיפולים אימונותרפיים המכוונים כנגד מסלול Programmed Death (PD) וליגנדים נלווים (PD-L1) הוכחו כטיפולים יעילים כנגד מגוון סוגי גידולים. אעפ”י כן, בחירת החולים המתאימים לטיפול על-בסיס סמני PD-L1 מהווה מגבלה מרכזית, עם תוצאות הטרוגניות על-בסיס אתר דגימת הגידול. כתוצאה מכך, חוקרים עבדו קשה לזיהוי סמנים נוספים לזיהוי המועמדים הטובים לטיפול במעכב בקרה חיסונית, כך מסבירים מומחים במהלך הכנס השנתי מטעם ה-National Comprehensive Cancer Network.
החוקרים סקרו את התוצאות של לפחות עשרה סמנים חדשים והסבירו כי מדובר בנושא צפוף מאוד. עם זאת, למרות הסמנים הרבים הזמינים, כעת שוקלים רק את PD-L1.
במהלך ההרצאה סקרו החוקרים את הנחיות ה-NCCN לבדיקת סמנים לטיפולים אימונותרפיים מאושרים כנגד מחלות ממאירות.
במקרים של סרטן שלפוחית שתן שאינו מתאים לטיפול ב-Cisplatin, ישנם שני סוגי סמני PD-L1. עם Atezolizumab (טיסנטריק), מתבססים על צביעה אימונוהיסטוכימית של PD-L1, עם דרישה לסך של לפחות 5% תאי חיסון משטח הגידול. באשר לטיפול ב-Pembrolizumab (קיטרודה), מתבססים על מדד משולב של PD-L1, כאשר אחוז תאי החיסון עם אחוז תאי הגידול מחולק באחוז תאי הגידול; המדד הכולל צריך לעמוד על מעל 10%. לכן, מדובר בסמן מורכב יותר לחישוב.
במקרים של סרטן ריאות מתקדם מסוג NSCLC, ישנם אחוזים שונים של תאי PD-L1 הנדרשים, בהתאם לקו הטיפול. כאשר מדובר במתן Pembrolizumab במסגרת קו טיפול ראשון, נדרש מדד אימונוהיסטוכימי של PD-L1 (תאי גידול בלבד) של מעל 50%. כאשר ניתן כקו-טיפול שני, נדרש מדד של מעל 1%.
באשר למקרים של סרטן כליות ושל מלנומה גרורתית, אין דרישה לבדיקת PD-L1, שכן סמן זה אינו מנבא תגובה לטיפול. לכן, כל החולים הרלבנטיים מקבלים טיפול במעכבי בקרה חיסונית.
בסרטן מעי גס וסרטן רירית רחם, נדרשת בדיקת MSI (Microsatellite Instability) ו-MMR (Mismatch Repair), המהווים את הסמנים היחידים הזוכים לתמיכה מעבר ל-PD-L1 בהערכת הטיפול במשפחת תרופות זו.
ההנחיות מטעם ה-NCCN לבדיקת סמנים לטיפול אימונותרפי משתנות במהירות ואלו צפויות להשתנות כל מספר חודשים.
כיום, ישנן שלוש קטגוריות רחבות של סמנים לטיפול אימונותרפי למחלות סרטן. ראשית, ישנם סמנים המעידים אם הגידול דלקתי, דוגמת ריכוז גבוה של PD-L1. שנית, יש סמנים המגלים את האימונוגניות של הגידול, דוגמת נטל מוטאציות של הגידול (Tumor Mutational Burden או TMB). שלישית, ישנם גורמים הקשורים בסביבת המאחסן, זו הקטגוריה המתפתחת ביותר וכוללת מרכיבים מעבר לגידול, דוגמת המיקרוביום.
TMB הינו הסמן המתקדם ביותר במונחים של התפתחות קלינית, אך עדיין אינו מצוי בשימוש נרחב. מדובר במדד הבוחן אזורים מצטברים של מוטאציות בדנ”א, המופיעות בגידול ונספרות יחדיו בכדי להציגן באופן מספרי.
במהלך ההרצאה הציגו החוקרים לפחות עשרה סוגי סמנים נוספים המצויים בשלבי מחקר, עוד הם מציינים את האפשרות למשלב של מספר סמנים יחדיו.
מתוך כנס ה-NCCN
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!