מנתונים חדשים שהוצגו במהלך כנס ה-ASCO (American Society of Clinical Oncology), עולה כי בחולים עם לימפומה אינדולנטית שאינה הודג’קין, התוצאות הטובות ביותר בטווח הארוך תועדו בעקבות משלב טיפול כימותרפי עם Rituximab (מבטרה).  עם זאת, עדיין ישנה מחלוקת באשר לטיפול הכימותרפי הטוב ביותר, בין אם מדובר במשלב CVP (Cyclophosphadmide/Vincristine/Prednisone), CHOP (Cyclophosphamide/Doxorubicin/VIncristine/Prednisone) או Bendamustine.

מחקר GALLIUM שפורסם במהלך כנס ה-ASH הינו מחקר בשלב 3 להשוואת טיפול קו-ראשון ב-Obinutuzumab לעומת Rituximab. גישת הטיפול הייתה מתן טיפול אינדוקציה עם אחד משני אלו וטיפול כימותרפי (Bendamustine, CHOP, או CVP) למשך שישה חודשים ולאחר מכן טיפול אחזקה במעכב CD-20 למשך שנתיים.

הנתונים הצביעו על הישרדות ללא-התקדמות שהייתה טובה יותר משמעותית בחולים תחת טיפול ב-Obinutuzumab, בהשוואה ל-Rituximab, אך לא תועדו הבדלים בהישרדות הכללית והרעילות הייתה גבוהה יותר בקרב מטופלים ב-Obinutuzumab.

מניתוח נוסף של נתוני הרעילות עלה כי שיעורי התמותה היו גבוהים יותר בחולים תחת טיפול ב-Bendamustine לעומת טיפולי כימותרפיה אחרים. טיפול אינדוקציה ב-Bendamustine לווה בשיעורי התמותה הגבוהים ביותר: 5.6% עם משלב Obinutuzumab-Bendamustine ו-4.4% עם משלב BR (Bendamustine-Rituximab).

שיעורי התמותה עקב זיהומים היו גבוהים יותר עם משטרים שכללו Bendamustine ועמדו על 2.7% עם משלב Obinutuzumab-Bendamustine לעומת 0.6% עם משלב BR.

במהלך הכנס הוצגו התוצאות העדכניות בנוש ממחקרי BRIGHT ו-Stil.

מחקר BRIGHT כלל מעקב בן חמש שנים אחר חולים עם לימפומה אינדולנטית שאינה הודג’קין, שלא קיבלו טיפול קודם, או Mantle Cell Lymphoma, שטופלו במשלב BR או R-CHOP, או BR או CVP-Rituximab.

בקרב חולי לימפומה שאינה הודג’קין, שיעורי ההישרדות ללא-התקדמות היו דומים  באלו תחת משלב BR או R-CHOP-R/R-CVP (יחס סיכון של 0.70). עם זאת, ההישרדות ללא-התקדמות הייתה ארוכה יותר ממשמעותית בחולים עם Mantle Cell Lymphoma תחת טיפול ב-BR (יחס סיכון של 0.40).

דפוס משך התגובה היה דומה להישרדות ללא-התקדמות. עם זאת, לא תועדו הבדלים משמעותיים בהישרדות הכללית.

למרות הבדל לא מובהק, תועד חוסר איזון במקרי התמותה עם טיפול ב-BR. שיעורי תמותה גבוהים יותר שאינם על-רקע לימפומה (זיהומים, ממאירות שניה ואירועים לבביים) היו נפוצים יותר במטופלי BR, ותועד העליה בממאירויות משניות (10% עם BR לעומת 6% עם R-CHOP/R-CVP), דוגמת התמרה ללימפומה בדרגה גבוהה או ממאירויות עוריות שאינן מלנומה.

במחקר StiL נכללו 420 חולים עם לימפומה פוליקולארית (66%), Waldenstrom Macroglobulinemia (10%), Marginal Zone Lymphoma (16%) ו—Small Lymphocytic Leukemia (5%), שחולקו באקראי לטיפול במשלב BR (215 חולים) או R-CHOP (205 חולים).

לאחר 45 חודשי מעקב ההישרדות ללא-התקדמות הייתה ארוכה יותר משמעותית עם משלב BR, בהשוואה ל-CHOP-R וזמן עד לטיפול הבא עקב אחר מגמה דומה. במעקב לאחר עשר שנים תועד עיכוב משמעותי בזמן עד הטיפול הבא. עם זאת, ההישרדות הכוללת הייתה דומה בשני המשטרים (70.3% לעומת 66.3% לאחר עשר שנים עם טיפול במשלב BR לעומת CHOP-R).

בניגוד למחקר BRIGHT, 37 מחקרים שטופלו ב-BR פיתחו ממאירות משנית, לעומת 40 חולים שטופלו במשלב CHOP-R.

החוקרים קוראים לאסוף נתונים ארוכי טווח בנוגע לתועלת והסיכונים של משלבי כימותרפיה שונים.

מתוך כנס ה-ASCO

לידיעה במדסקייפ