במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Clinical Oncology מדווחים חוקרים כי למשלב Bendamustine (דמוסטין) עם Obinutuzumab (גזייבה) השפעה חיובית על הישרדות כוללת והישרדות ללא-התקדמות המחלה בחולים עם לימפומה שאינה הודג’קין, העמידה לטיפול ב-Rituximab.
החוקרים השלימו ניתוח עדכני של נתוני מחקר GADOLIN בחולים עם לימפומה אינדולנטית שאינה הודג’קין והייתה עמידה ל-Rituximab, אשר טופלו ב-Obinutuzumab ו- Bendamustine.
חולים עם הוכחה היסטולוגית ללימפומה עמידה ל-Rituximab קיבלו טיפול ב-Obinutuzumab במינון 1,000 מ”ג (ימים 1, 8 ו-15, מחזור 1; יום 1 במחזורים 2-6) עם Bendamustine במינון 90 מ”ג/מ”ר/יום (ימים 1 ו-2, כל המחזורים) או טיפול ב- Bendamustineבמינון 120 מ”ג/מ”ר/יום בלבד. לחולים בהם לא חלה התקדמות מחלה תחת משלב זה, ניתן טיפול אחזקה ב-Obinutuzumab (1,000 מ”ג כל חודשיים) למשך עד שנתיים. תוצא הסיום העיקרי היה הישרדות ללא-התקדמות המחלה.
מבין 413 חולים שחולקו באקראי במסגרת המחקר (אוכלוסיה לפי כוונה לטפל: 204 חולים תחת Bendamustine עם Obinutuzumab; 209 חולים תחת Bendamustine בלבד), 335 חולים אובחנו עם לימפומה פוליקולארית (164 חולים תחת טיפול משולב ו-171 חולים תחת טיפול מונותרפי).
לאחר חציון מעקב של 31.8 חודשים, חציון ההישרדות ללא-התקדמות המחלה באוכלוסיה לפי כוונה לטפל עמד על 25.8 חודשים עם טיפול משולב ועל 14.1 חודשים עם טיפול מונותרפי (יחס סיכון של 0.57, p<0.001). ההישרדות הכוללת גם הייתה ארוכה יותר (יחס סיכון של 0.67, P=0.027).
התועלת מבחינת ההישרדות ללא-התקדמות המחלה וההישרדות הכוללת הייתה דומה בחולים עם לימפומה פוליקולארית.
אירועים חריגים בדרגה 3-5 דווחו ע”י 148 חולים (72.5%) ו-133 חולים (65.5%) תחת טיפול משולב ותחת טיפול מונותרפי, בהתאמה. האירועים הנפוצים כללו נויטרופניה (34.8% עם טיפול משולב, 27.1% עם טיפול מונותרפי), תרומבוציטופניה (10.8% לעומת 15.8%), אנמיה (7.4% לעומת 10.8%) ותגובות משנית לעירוי (9.3% לעומת 3.4%). אירועים חריגים חמורים תועדו ב-89 חולים תחת טיפול משולב (43.6%) וב-75 חולים תחת טיפול מונותרפי (36.9%); אירועים חריגים פטאליים תועדו ב-16 חולים תחת טיפול משולב (7.8%) ו-13 חולים תחת טיפול מונותרפי (6.4%).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ניתוח הנתונים העדכני מאשר את התועלת של משלב Bendamustine עם Obinutuzumab בכל הנוגע להישרדות ללא-התקדמות המחלה בחולים עם לימפומה שאינה-הודג’קין, העמידה לטיפול ב-Rituximab. עוד תועד יתרון לטיפול המשולב בהערכת ההישרדות הכוללת באוכלוסיה לפי כוונה לטפל ובחולים עם לימפומה פוליקולארית. הרעילות הייתה דומה עם שני הטיפולים.
J Clin Oncol. 2018;36(22):2259-2266
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!