כיצד יכולים אנשי רפואה להפחית את הסיכון שיוגשו נגדם תביעות רשלנות רפואית וכיצד מתמודדים עם תביעה שבכל זאת הוגשה?

תביעות רשלנות רפואית הפכו להיות נפוצות יותר מאי-פעם, והן אף זוכות לסיקור תקשורתי נכבד. מטופלים רבים אינם מוכנים להשלים עם תוצאות טיפול כושלות או כאלה שאינן מספקות מבחינתם ונוטים לייחס נזקים שנגרמו להם בעקבות טיפול להתרשלות מצד הצוות הרפואי.

כמובן, כל טיפול רפואי כרוך מעצם טיבו בסיכונים מסוימים, וישנם נזקים הנובעים מהטיפול שלא ניתן היה למנוע. לכן, במקרים רבים אין הצדקה להגשת תביעת רשלנות רפואית, גם אם הטיפול לא הביא לתוצאות הרצויות וגם אם נגרם נזק למטופל. עם זאת, גם אנשי רפואה מיומנים, שהעניקו למטופל טיפול איכותי וקפדני שלא נפל בו פגם מקצועי, עלולים למצוא את עצמם מתמודדים עם תביעת רשלנות רפואית, ולא תמיד יצליחו להוכיח בדיעבד, בבית המשפט, כי פעלו כראוי במהלך הטיפול.

אילו אמצעי זהירות תוכלו לנקוט במסגרת הטיפול על-מנת להפחית את הסיכון שבעתיד תוגש נגדכם תביעת רשלנות רפואית, וכיצד תוכלו להתגונן טוב יותר מול תביעה שכבר הוגשה נגדכם?

לא לחסוך בהסברים

אחת מעילות התביעה השכיחות במסגרת תביעות רשלנות רפואית היא: “העדר הסכמה מדעת“. עילה זו מבוססת על חוק זכויות החולה, הקובע, כי יש לספק למטופל את המידע הרפואי הדרוש לו באורח סביר על מנת להחליט אם להסכים לטיפול. אם במסגרת תביעת רשלנות רפואית מוכיח המטופל כי לא קיבל מידע מפורט דיו על הטיפול וסיכוניו, יראה בכך בית המשפט הפרה של עקרון ההסכמה מדעת, והוא עשוי לחייב את הגורם המטפל בפיצויים בגין פגיעה באוטונומיה של המטופל.

משום כך, חשוב מאוד לספק למטופל הסבר מפורט ככל הניתן אודות הטיפול ולא להסס לחשוף בפניו את הסיכונים האפשריים, גם אם הדבר עלול להרתיע אותו מלהסכים לטיפול. מומלץ גם לתעד בכתב או במחשב את ההסבר שניתן למטופל בזמן אמת, או בסמוך לכך, וכן להחתים את המטופל על טופס הסכמה שכולל פירוט מספיק אודות הטיפול וסיכוניו, בייחוד לפני טיפול הנחשב מורכב או פולשני.

אלא אם כן מדובר במצב חירום, שמחייב טיפול דחוף לא כל שיהוי, יש לאפשר למטופל או לגורם אחר המוסמך לתת את הסכמתו לטיפול במקום המטופל, לעיין היטב בטופס ההסכמה לפני החתימה ולהסביר למטופל או לנציגו את האמור בטופס.

לראיין ולבדוק את המטופל ביסודיות

התעלמות מרגישות בריאותית מיוחדת וממחלות רקע של המטופל במסגרת הטיפול, עלולה להכשיל את הטיפול ואף להוביל לתוצאות מזיקות, ולעיתים גם טרגיות. לא אחת הגדיר בית המשפט נסיבות מסוג זה כהתרשלות והטיל בשל כך את האחריות לנזקי המטופל על הצוות הרפואי.

על כן, חשוב לא רק לספק למטופל הסברים מפורטים אודות הטיפול, אלא גם לדלות ממנו מידע מקיף ככל הניתן אודות מצבו הרפואי: הן באמצעות הבדיקות הרפואיות המתאימות והן באמצעות ריאיון בעל פה, שיספק למטופל הזדמנות ושהות להתייחס באופן מפורט למצבו הרפואי.

יש חשיבות רבה גם לתיעוד בזמן אמת של המידע שמוסר המטופל אודות מצבו הרפואי ושל תוצאות הבדיקות שנערכו לו כהכנה לטיפול.

תיעוד זה חשוב

באופן כללי, לתיעוד יש תפקיד חשוב ואף מכריע בהתמודדות עם תביעות רשלנות רפואית. ככל שהליך הטיפול, על כל שלביו, כולל השלבים המקדמיים בה נערך אבחון למטופל ומוצג לו  מידע אודות הטיפול, מתועד בצורה מפורטת, כך יתקשה יותר המטופל להעלות טענות סרק כנגד טיב הטיפול, וסביר יותר כי יימנע מלעשות זאת.

אם בכל זאת המטופל מגיש תביעה, לרופא הנתבע יהיה קל יותר להתגונן מפני האשמות שווא, אם יוכל להציג תיעוד מפורט של הליך הטיפול, כפי שנעשה בזמן אמת, ושנראה מהימן על פניו. לעומת זאת, העדר תיעוד מצד הגורם המטפל והמוסד הרפואי, ייזקף בדרך כלל לחובתם בבית המשפט ויעביר את נטל ההוכחה על כתפיהם. פירוש הדבר, כי במקום שהמטופל יצטרך להוכיח כי נפלה רשלנות בטיפול שקיבל, יצטרך הגורם הרפואי להוכיח כי לא התרשל, והוא עשוי להתקשות בכך, גם אם בפועל העניק טיפול ראוי למטופל.

להקשיב למטופלים

אדיבות וקשב למטופלים תמיד מועילים ובהחלט עשוי להיות להם תפקיד בכינון יחסים נעימים עם המטופל ואף במניעת תלונות וטענות מצדו ביחס לאיכות הטיפול בעתיד. אך הפגנת כבוד למטופל ממלאת תפקיד חשוב גם במישור הרפואי הטהור. התעלמות מתלונות של מטופל אודות תסמינים שהוא חווה או תחושות שליליות שלו ביחס לטיפול, עלולה להוביל לאבחון רפואי שגוי או לפספוס בעיה רפואית שממנה סובל המטופל.

גם אבחון שגוי או שיהוי באבחון של בעיה רפואית ייחשבו לרשלנות רפואית, כל עוד המטופל יצליח להוכיח כי נגרם לו נזק כתוצאה מכך. אי לכך, זלזול בתלונות של מטופלים אודות מצבם הרפואי עלול לעלות ביוקר לגורם המטפל. כאמור בסעיפים קודמים, מומלץ לתעד גם דיווחים של מטופלים אודות תסמינים כאלה ואחרים ולציין כיצד דיווח זה השפיע על הליך האבחון ועל הטיפול שהותאם למטופל.

לא לחשוש לשתף

לעיתים רופאים נמנעים מהתייעצות עם רופאים עמיתים או עם ממונים, בנוגע למטופל מסוים, משיקולי יוקרה מקצועית או מתוך ביטחון מוחלט בשיקול דעתם שלהם. אכן, לכאורה, לא תמיד יש הצדקה לערב גורמים רפואיים נוספים בטיפול, אך הימנעות מהתייעצות עם גורמים רלוונטיים, כאשר מדובר בטיפול מורכב או כאשר מתעורר ספק כלשהו לגבי טיב הבעיה הרפואית ממנה סובל המטופל והטיפול המתאים, עלולה להיחשב למחדל רשלני, במקרה שהטיפול מוביל לתוצאות בלתי-רצויות.

לדוגמה, בפסק-דין שניתן לאחרונה נפסקו פיצויים בסך 2.5 מיליון ש”ח לקטין שלקה בשיתוק מוחין אחרי לידת ואקום טראומטית. באותו מקרה, קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, כי שיתוק המוחין נגרם עקב שורה של מחדלים והתרשלויות מצד בית החולים והצוות, כולל החלטת הרופא מתמחה בבית חולים, ליילד עובר בלידת וואקום מבלי להתייעץ על כך עם הכונן הבכיר במחלקה (תא (ת”א) 67003-10-13)

ייעוץ משפטי במקרה של תביעה

גם אם הוגשה נגדכם תביעת רשלנות רפואית, אין זה סוף פסוק. לא די בכך שנגרם נזק למטופל בעקבות או במסגרת הטיפול, על מנת שהתביעה תוכרע לטובתו. למעשה, כדי לבסס את תביעתו, על המטופל להוכיח לא רק כי נגרם לו נזק, אלא גם שהרופא המטפל אכן פעל ברשלנות, ולא כפי שרופא סביר אמור לפעול בנסיבות העניין, וכי יש קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק.

כך למשל, ניתן להתגונן מפני תביעת רשלנות רפואית, בטענה כי הנזק שנגרם למטופל הוא בגדר התממשות בלתי-נמנעת של סיכון סביר הטמון בטיפול ולא תוצאה של התרשלות. לחלופין, ניתן לטעון כי אין קשר בין הטיפול שניתן למטופל או בין כשלים שנפלו בטיפול לבין הנזק שנגרם.

על מנת להתמודד כראוי עם תביעת רשלנות רפואית, חשוב לפנות לייעוץ משפטי מקצועי אצל עורך דין מומחה, שיוכל לאתר את חולשות הטיעונים בתביעה, לייעץ לכם כיצד להתגונן מפניה ולייצג אתכם במקרה הצורך בבית המשפט.

איסוף מסמכים ועדויות

הכנה להתמודדות עם תביעת רשלנות רפואית בבית המשפט כוללת איסוף מסמכים רלוונטיים. זהו השלב שבו תוכלו להיעזר בתיעוד וברישום שנשמר אצלכם בנוגע למטופל התובע. התיעוד, וגם חוות הדעת הרפואיות, עשויים לסייע לכם לסתור טענות שונות המועלות נגדכם בתביעה בנוגע להליך האבחון והטיפול וליחסכם למטופל.

בדרך כלל, המטופל יציג חוות דעת רפואיות התומכות בטענותיו בתביעה. כמענה לך, מומלץ ברוב המקרים, כי תציגו מטעמכם חוות דעת רפואיות סותרות של מומחים נוספים, שיתמכו בעמדתכם. לעיתים, בית המשפט יבחר למנות מומחה רפואי מטעמו כדי שזה יסייע בהכרעה בין עמדות הצדדים, אך ישנם מקרים בהם בית המשפט מסתפק בחוות הדעת שמגישים לו הצדדים לתיק ובוחר לאמץ חוות דעת של צד אחד ולא אחר, אם הוא סבור כי חוות הדעת מדויקת ומהימנה מספיק.

המחבר עו”ד אלמוג הוא שותף במשרד עורכי דין אלמוג-שפירא www.rlaw.co.il | www.LawTip.co.il