כל חולה בטרשת נפוצה מתמודד עם מחלה שונה לחלוטין, אך רבים מהחולים סובלים מהפרעות הליכה. אל תקבלו את הנכות הנלווית למחלה קיימים טיפולים רבים המעכבים את ההתקפים ומשפרים את הסימפטומים ואת איכות החיים

אחת מהתופעות הקשות ביותר עבור חולי טרשת נפוצה היא הפגיעה ביכולת ההליכה שלהם. קושי בהליכה יכול להתעורר עם התפרצות המחלה ומופיע אצל כ-30% עד 40% מהחולים. על פי סקרים שנערכו בקרב החולים נמצא כי הפגיעה ביכולת הליכתם היא זו שמשפיעה לרעה על איכות חיי החולים יותר מכל הסימפטומים האחרים של המחלה. חולים שתפקוד רגליהם הולך ומתדרדר מתמודדים עם קשיים לא פשוטים בהתנהלות היומיומית, רבים אינם מסוגלים להמשיך ולהתפרנס ומכיוון שעצמאותם נשללת מהם אלו עשויים לפגוע בהערכה העצמית שלהם.

כדי לטפל בפגיעה ביכולת ההליכה חשוב לאתר מהו מקור הקושי. למעשה, קשיי הליכה יכולים להיווצר בשל פגיעות במערכות שונות בגוף שנוצרות בהתקפי המחלה. אחד מהסימפטומים שמאפיינים את המחלה היא עייפות אשר מקשה על ההליכה לאורך זמן, זו יכולה להיות עייפות כרונית וכן עייפות התלויה במשתנים כמו מזג האוויר. פעמים רבות קשיי ההליכה נגרמים בשל פגיעה במערכת התחושתית או פגיעה במערכת שיווי המשקל. פעולת השריר יכולה להיפגע בשל עליה בטונוס השריר הגורמת לנוקשות או בשל חולשה בשרירי הרגליים. בנוסף יכולה להיווצר פגיעה קוגניטיבית שמשבשת את היכולות המוטוריות של החולה.

אין ספק שמדובר בתופעה קשה שפוגעת רבות באיכות חיי החולים, אך למעשה עומדים לרשות חולי הטרשת הנפוצה מגוון של טיפולים שיכולים לסייע להם לשפר את יכולות ההליכה שנפגעו. כאשר מתעוררים קשיי הליכה חשוב לעדכן את הרופא המטפל ולנסות לתאר בפניו בצורה ברורה את הקושי, אבחון מקור הקושי נעשה על ידי כמה בדיקות. חלק מהבדיקות בוחנות האם אכן קיים קושי בהליכה, כמו מבדק זמן ומרחק שבוחן כמה זמן נדרש למטופל להשלים מרחק מסוים, או שאלון ‘סולם הליכה’ אשר על פי תוצאותיו אפשר לקבל מדד אובייקטיבי באשר לחומרת המצב וכיצד הפרעת ההליכה משפיעה על התפקוד של המטופל ביום-יום. השאלון יכול להצביע לא רק על הקושי אלא גם על מקור הבעיה. כדי לקבל אבחון מדויק יש צורך גם בבדיקות מתקדמות יותר המתקיימות בכמה מרכזי טיפול ברחבי הארץ וכוללות מודלים ממוחשבים להליכה, בדיקות שיווי משקל ומכשור מיוחד.

לאחר שמקור הקושי אובחן אפשר להציע לחולה את הטיפול המתאים. ראשית חשוב להסביר לחולה מהו גורם הבעיה, לעיתים כלים שונים כמו נעלי הליכה נוחות, מקלות והליכונים יכולים לסייע לחולה

לשפר את השליטה בהליכה. אם לחולה נגרמה פגיעה בשיווי המשקל הוא יכול להיעזר בתרגילי יציבה ובטיפולי פיזיותרפיה. אם הקושי בהליכה נובע מבעיה קוגניטיבית חשוב שהחולה ינסה במהלך ההליכה להתמקד אך ורק בצעדיו, בעיקר באזורים סואנים ומלאי גירויים.

לעיתים, במקביל להקפדה על התרגילים השונים והשימוש בכלי העזר, יהיה צורך גם במענה תרופתי. אם בעיית ההליכה נובעת מעיפות וחולשה הוא יכול להיעזר בתרופת מודפיניל המתווה לחולי טרשת אשר סובלים מעייפות יתר כללית או בתרופת פמפירה, הטיפול היחיד המאושר בישראל וממוקד בהפרעות הליכה. פמפירה מסייעת בשיפור סיבולת השריר המשתתפת בהליכה ומניעת עייפות השריר באמצעות מנגנון לחסימת תעלות האשלגן. טווח הפעילות של התרופה ממושך במיוחד ונמשך 12 שעות, והמטופלים מדווחים כי התרופה מסייעת להם באופן משמעותי בשיפור היציבה וההליכה שלהם למרחקים ארוכים לאורך זמן. לקשיי הליכה הנובעים מספסטיות קיימות כמה תרופות לשיפור יכולת ההליכה הניטלות דרך הפה. למקרים בהם הטיפול בכדורים אינו מביא לתגובה הרצויה קיים טיפול נוסף ובו התרופה מוזלפת אל תוך נוזל חוט השדרה באמצעות משאבה ספינאלית מתוכנתת.

טרשת נפוצה מלווה את החולים לכל אורך חייהם ולכן חשוב למצוא את הדרך בה הם יוכלו ליהנות מאיכות חיים טובה ולטפל בסימפטומים השונים ובפרט בהפרעות ההליכה. אבחון נכון של מקור הבעיה וטיפול מתאים ישפרו את איכות חייהם לאין ערוך.

(*) ד”ר אלה שיפרין, נוירולוגית בכירה, מרפאת טרשת נפוצה בית החולים רמב”ם