Nutritional/Metabolic

משרד הבריאות מפרסם נייר עמדה: נזקי המזון המהיר

המזון המהיר כשמו כן הוא, מוכן ונאכל במהירות מרביתו מעובד ומכיל כמות גבוה של קלוריות ליחידת אכילה ו/או כמות גבוה של מלח ו/או שומן ו/או סוכר ומעט סיבים תזונתיים, ויטמינים ומינרלים. ערכו התזונתי של המזון המהיר נמוך ולעיתים קרובות קשור להגדלת הסיכון לתחלואה. דוגמאות למזון מהיר ומזון מעובד ואולטרה מעובד: המבורגרים, צ’יפס, שניצלונים, גלידות, פיצות, חטיפים, שתיה מתוקה.

המזון המהיר עשיר בשילובי טעמים מוגברים שלא קיימים בטבע וחלק ממנו מוגש בלווי כמויות גדולות של רטבים, כגון לחמניות וצ’יפס, העשירים בקלוריות, בסוכר ובשומן. המרקם של המזון המהיר הוא מרקם שאינו דורש לעיסה ועל כן אוכלים אותו מהר ופחות מרגישים תחושת של שובע. דפוסי האכילה של מזון מהיר כרוכים באכילה מהירה ממוצעת של 7-10 דקות ועל כן לא מאפשרים לשבוע. תחושת השובע מגיעה רק אחרי 20 דקות ולכן נוטים לאכול כמויות גבוהות של מזון מעבר לצרכים הגופניים. 

מעבר לסיכון בהשמנה יש סיכון בחסרים תזונתיים מה שנקרא “רעב נסתר” . כלומר, חסרים של ויטמינים, מינרלים ואף חלבון בעודפי קלוריות באכילה של חטיפים ומזון מהיר.

כל הרעיון של אוכל מהיר הוא לאכול מהר ללא סכין ומזלג וליד שולחן אלא בישיבה מהירה או בעמידה בדרכים וללא סיגול של הרגלי אכילה בריאים של אכילה משפחתית ליד שולחן.

מחקרים מראים כי אכילה מרובה של מזון מהיר גורמת להשמנה, סוכרת מחלות לב וכלי דם כולל יתר לחץ דם, כאבי ראש, פצעי בגרות, מחלות דלקתיות של המעי כגון מחלת כרון, הפרעות למידה והתנהגות, דכאון ועוד(1,2,4-12).

מחקרים מראים גם כי אכילה של מזון מהיר בקרב ילדים מרגילה אותם לאכול אוכל מהיר ולוותר על מזון בריא כגון פירות ירקות, דגנים מלאים וקטניות ועל כן מהווה גורם סיכון משמעותי להשמנה על שלל תוצאותיה(3,5,6).

השיטה של המזון המהיר, שבה בתוספת של מעט כסף מגדילים את המנה, גורמת לאכילה של כמות קלוריות מאוד גדולה – הרבה מעבר למתוכנן. בנוסף אכילה של מזון מהיר מלווה לרוב בשתיה מתוקה שאף היא מכילה כמות גבוהה מאוד של קלוריות ללא כל ערך תזונתי.

כמו כן עלות הסלט באופן יחסי גבוה לעומת שאר מרכיבי הארוחה ואיננו חלק מהארוחה לילדים ועל כן יש מיעוט של בחירה בו ( 13). כמו כן חלק מרשתות המזון המהיר מגישות סלטים בעלי ערך תזונתי נמוך, המכילים לא מעט קלוריות הנובעות מרטבים, קרוטונים מטוגנים ועוד (14).

לכן, ההמלצה היא להעדיף לאכול בבית – אכילה של אוכל המוכן או מבושל בעיקר ממזון לא מעובד טבעי, אכילה משפחתית ליד שולחן והעדפת התזונה הים תיכונית שמכילה: ירקות ופרי בכל ארוחה, דגנים מלאים, קטניות, לחם מדגן מלא, מוצרי חלב דלי שומן או תחליפיו, ביצים , דגים, מעט בשר ושתיה של מים, תה, קפה וחליטות.

מקורות

1.    http://www.healthline.com/health/fast-food-effects-on-body

2.    Niewiadomski O, Studd C, Wilson J, Williams J, Hair C, Knight R, Prewett E,Dabkowski P, Alexander S, Allen B, Dowling D, Connell W, Desmond P, Bell S.Influence of food and lifestyle on the risk of developing Inflammatory Bowel

               Disease. Intern Med J. 2016 Apr 5.

3.    Ortiz SE, Zimmerman FJ, Adler GJ Jr. Increasing public support for food-industry related, obesity prevention policies: The role of a taste-engineering frame and contextualized values. Soc Sci Med. 2016 Mar 8;156:142-153.4.    León-Muñoz LM, García-Esquinas E, Soler-Vila H, Guallar-Castillón P, Banegas JR, Rodríguez-Artalejo F. Unhealthy eating behaviors and weight gain: A prospective study in young and middle-age adults. Obesity (Silver Spring). 2016 Mar 31.5.    Kim SY, Sim S, Park B, Kong IG, Kim JH, Choi HG. Dietary Habits Are Associated With School Performance in Adolescents. Medicine (Baltimore). 2016 Mar;95(12):e3096.6.    Kim SY, Sim S, Park B, Kong IG, Kim JH, Choi HG. Dietary Habits Are Associated With School Performance in Adolescents. Medicine (Baltimore). 2016 Mar;95(12):e3096.7.    Chang MW, Brown R, Nitzke S. Fast Food Intake in Relation to Employment Status, Stress, Depression, and Dietary Behaviors in Low-Income Overweight and Obese Pregnant Women. Matern Child Health J. 2016 Mar 14.

8.    Antonios T, MacGregor GA. Salt-more adverse effects. Lancet 1996;347:250-252. Birch LL, Fisher JO. Development of eating behaviors among children and adolescents. Pediatrics 1998;101:539-550.

9.    Brownell K, Liebman B. The pressure to eat: why were getting fatter. Nutrition Action Healthletter 1998;25:3-10.

10.  Corcoran L, Hurley J. Meals to go. Nutrition Action Healthletter 1998;25:12-15.

11.  Glanz K, Basil M, Maibach E, Goldberg J, Snyder D. Why Americans eat what they do: taste, nutrition, cost, convenience, and weight control concerns as influences on food consumption. JADA 1998;98:118-127.

12.  Kimm S. The role of dietary fiber in the development and treatment of childhood obesity. Pediatrics 1995;96:1010-1015.

13.  http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000697690

14.  http://abcnews.go.com/GMA/story?id=125108&page=1

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה