Obesity

טיפול ב-Semaglutide מוביל לשיפור איזון גליקמי טוב יותר מ-Empagliflozin (מתוך Diabetes Care)

במאמר שפורסם בכתב העת Diabetes Care מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר PIONEER-2, מהן עולה כי טיפול פומי ב-Semaglutide (אוזמפיק) הביא לירידה גדולה יותר בריכוז המוגלובין מסוכרר, בהשוואה ל-Empagliflozin (ג’רדיאנס).

מדגם המחקר כלל 822 חולים עם סוכרת מסוג 2, שלא הייתה מאוזנת תחת טיפול במטפורמין. המשתתפים חולקו באקראי לטיפול חד-יומי ב-Semaglutide במינון 14 מ”ג או Empagliflozin במינון 25 מ”ג, אשר ניתנו למשך 52 שבועות. בסיכומו של דבר, 400 חולים בקבוצת Semaglutide ו-387 חולים בקבוצת Empagliflozin השלימו את המחקר. שני ניתוחים סטטיסטיים הושלמו להערכת היעילות: ניתוח לפי מדיניות הטיפול (ללא תלות בהפסקת הטיפול או טיפול הצלה) ותכשיר המחקר (תחת תרופת המחקר ללא טיפול הצלה).

לאחר 26 שבועות נרשמה ירידה של 1.3% בריכוז המוגלובין מסוכרר עם Semaglutide פומי, בהשוואה לירידה של 0.9% בקבוצת הטיפול ב- Empagliflozin (הבדל מובהק סטטיסטית הן להערכת העדר-נחיתות והן להערכת עדיפות, p<0.0001).

גם לאחר 52 שבועות תועדה ירידה גדולה יותר משמעותית בריכוז המוגלובין מסוכרר עם טיפול פומי ב-Semaglutide, בהשוואה לטיפול ב- Empagliflozin. יתרה מזאת, הן לאחר 26 שבועות והן לאחר 52 שבועות, שיעור גבוה יותר של מטופלים השיגו את יעד המוגלובין מסוכרר עם טיפול פומי ב-Semaglutide, בהשוואה למטופלים ב- Empagliflozin. ריכוז סוכר בדם בצום היה נמוך יותר עם שני הטיפולים, ללא הבדל משמעותי בין הקבוצות.

לאחר 26 שבועות, היקף הירידה במשקל היה דומה בשתי הקבוצות, 3.8- ק”ג עם טיפול ב-Semaglutide ו-3.7- ק”ג עם Empagliflozin (p=0.76).  עם זאת, לאחר 52 שבועות, נרשמה ירידה גדולה יותר במשקל הגוף עם טיפול ב-Semaglutide כאשר ההבדל היה מובהק סטטיסטית בניתוח לפי תכשיר המחקר (4.7- לעומת 3.8- ק”ג, p=0.0114), אך לא בניתוח לפי מדיניות הטיפול.

סך אירועים חריגים ושיעור החולים שדיווחו על תופעות לוואי עם שתי התרופות היו דומים. מרבית האירועים החריגים היו בדרגה קלה עד מתונה. אירועים חריגים חמורים תועדו ב-6.6% מהמטופלים ב-Semaglutide, לעומת 9.0% מהמטופלים ב- Empagliflozin. תופעות הלוואי הנפוצות עם Semaglutide כללו בחילות, אשר לרוב היו בדרגה קלה-עד-בינונית ולרוב זמניות.

זיהומים פטרייתיים בדרכי המין בגברים ובנשים היו נפוצים יותר עם Empagliflozin (8.5% בנשים ו-6.7% בגברים), בהשוואה לטיפול פומי ב-Semaglutide (2.0% ו-0%, בהתאמה).

אירועים חריגים אשר הובילו להפסקת הטיפול התרופתי היו נפוצים יותר עם Semaglutide, בהשוואה ל- Empagliflozin (10.7% לעומת 4.4%) ונבעו בעיקר מתופעות לוואי במערכת העיכול (8.0% לעומת 7.0%). בשתי הקבוצות, הפסקה מוקדמת של הטיפול תועדה בעיקר במהלך 16 השבועות הראשונים לטיפול.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בעדיפות Semaglutide על-פני Empagliflozin בהפחתת המוגלובין מסוכרר, אך לא משקל הגוף לאחר 26 שבועות בחולים עם סוכרת מסוג 2, שאינה מאוזנת היטב תחת טיפול במטפורמין. לאחר 52 שבועות, ריכוז המוגלובין מסוכרר ומשקל הגוף (על-פי אחד הניתוחים הסטטיסטיים) היו נמוכים משמעותית עם Semaglutide, בהשוואה ל-Empagliflozin.

Diabetes Care 2019

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה