במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הסיכון לשבר שברירי (Fragility Fracture), חולייתי או לא-חולייתי, היה נמוך יותר משמעותית בנשים עם אוסטיאופניה שטופלו ב- Zoledronate(אקלסטה), בהשוואה לנשים בקבוצת טיפול-דמה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תרופות ממשפחת ביספוספנטים מונעות שברים בחולים עם אוסטיאופורוזיס, אך היעילות של תרופות אלו בנשים עם אוסטיאופניה אינה ידועה. מרבית השברים בנשים לאחר-מנופאוזה מתרחשים בנשים עם אוסטיאופניה, לכן דרוש טיפול יעיל לאוכלוסיה זו.
החוקרים השלימו מחקר בן 6 שנים, כפל-סמיות, שכלל 2,000 נשים עם אוסטיאופניה (מדדי T-score בטווח 1.0- עד 2.5- בכלל ירך או בצוואר ירך), בגילאי 65 שנים ומעלה. המשתתפות חולקו באקראי לקבלת ארבעה עירויים של Zoledronate במינון 5 מ”ג (קבוצת התערבות), או תמיסת סליין (קבוצת פלסבו) במרווחים של 18 חודשים. עוד הומלץ על צריכה תזונתית של סידן במינון 1 גרם ביום, אך לא ניתנו תוספי סידן. המשתתפות שלא נטלו קודם לכן ויטמין D, החלו בטיפול ב-Cholecalciferol לפנח התחלת המחקר (מינון יחיד של 2.5 מ”ג) ובמהלכו (1.25 מ”ג בחודש). התוצא העיקרי היה הזמן עד להופעה ראשונה של שבר שברירי.
בתחילת המחקר, גיל המשתתפות הממוצע עמד על 71 שנים, מדד T-score בצוואר הירך עמד על 1.6- וחציון הסיכון לשבר ירך בתוך עשר שנים עמד על 2.3%.
שבר שברירי תועד ב-190 נשים בקבוצת הפלסבו וב-122 נשים בקבוצת הטיפול ב- Zoledronate (יחס סיכון של 0.63, p<0.001). מספר הנשים הנדרש לטיפול למניעת שבר באישה אחת עמד על 15 נשים. בהשוואה לקבוצת הפלסבו, בנשים שטופלו ב- Zoledronate תועד סיכון נמוך יותר לשבר לא-חולייתי (יחס סיכון של 0.66, p=0.001), שבר תסמיני (יחס סיכון של 0.73, p=0.003), שברי חוליות (יחס סיכויים של 0.45, p=0.002) ואובדן גובה (p<0.001).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים ביעילות של טיפול ב- Zoledronate בנשים לאחר-מנופאוזה עם מדדי צפיפות עצם בטווח אוסטיאופניה.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!