Pain

התנהגות ההורים משפיעה משמעותית על תגובות ילדים לכאב (מתוך כנס ה-APS)

התנהגות ההורים הינה גורם משמעותי בתגובות ילדים למצבי כאב כרוני וההשפעה על הבריאות הנפשית, כך עולה מתוצאות שלושה מחקרים חדשים, שהוצגו במהלך הכנס השנתי מטעם ה-American Pain Society.

המחקר הראשון כלל 71 הורים ומתבגרים, כאשר החוקרים העריכו מאפייני מחלות וכאב בבני הנוער, איכות חיים בריאותית ונטיה לקטסטרופיזציה של כאב. ההורים של המתבגרים השלימו הערכה לקביעת דרגת הקטסטרופיזציה של כאב שסבלו ילדיהם.

המתבגרים דיווחו על עוצמת כאב ממוצעת של 1.82, בסולם של 0-10 נקודות. לאחר תקנון לגורמים שונים, כולל גיל הילד, מגדר, פעילות מחלה וכאב, החוקרים מצאו כי היחס של ההורים לכאב ילדיהם וחוסר היכולת שלהם להפסיק לחשוב על הכאב של ילדיהם, השפיע משמעותית על איכות החיים הבריאותית של הילד. עם זאת, לא זוהה קשר בין דרגת הקטסטרופיזציה של כאב של הילד ובין איכות החיים הבריאותית.

מהממצאים עלה כי התערבויות למניעת עיסוק יתר של ההורים בכאב של ילדיהם, עשויות להשפיע לטובה על תפיסת הכאב בקרב הילדים.

במחקר שני, חוקרים משיקגו בחנו את הרשומות של 144 מתבגרים בגילאי 8-18 שנים עם מצבי כאב כרוניים. הם סיווגו את המשתתפים לשש קבוצות אבחנה: CRPS (Complex Regional Pain Syndrome), כאב בטן, כאב גב, גמישות-יתר, כאבי ראש ופיברומיאלגיה.

בקרב מתבגרים בכל הקטגוריות תועדה עוצמת כאב דומה בתחילת המחקר, כמו גם דמיון במדדים התפקודיים. לאחר הטיפול ולאחר מעקב בן חודש אחד, בקרב המתבגרים וההורים תועד שיפור משמעותי במדדי כאב ותפקוד נפשי, ללא תלות באבחנה.

שיפור בתחושת אשמה עצמית של ההורים והמצב הנפשי של המתבגרים במהלך הטיפול ניבאו שיפור בתוצאים גופניים ונפשיים.הגורם המנבא המשמעותי ביותר לתוצאות בטווח הארוך כללו את המצב הנפשי של הילד ותחושת האשמה העצמית של ההורים. טיפול במצבי כאב כרוני בילדים חייב לקחת בחשבון מרכיבים אלו ולערב את ההורים בטיפול, במטרה להפחית את תחושת האשמה העצמית ולהביא לשיפור בתוצאות.

מחקר שלישי, בשם Maternal Chronic Pain Study, בחן את ההשפעה של כאב אימהי כרוני וההשלכות על המצב הגופני והנפשי של הילדים.

המחקר כלל 335 אימהות עם כאב כרוני וילדיהן (305 ילדים), שהיו בגילאי 8-12 שנים. האימהות סווגו לפי דרגת הכאב והתסמינים הפסיכיאטריים: דרגת כאב נמוכה ומעט תסמינים פסיכיאטריים (24.9%), כאב עז ומעט תסמינים פסיכיאטריים (5.4%), כאב מתון ותסמינים פסיכיאטריים רבים (45.4%), או כאב עז ותסמינים פסיכיאטריים רבין (24.3%).

מהתוצאות עלה כי בקרב ילדים לאימהות עם מדדי כאב, חרדה, דיכאון ועייפות גבוהים יותר, כמו גם תפקוד גופני וחברתי ירודים, תועדה שכיחות גבוהה של דיכאון, תסמינים סומאטיים וכאב. עם זאת, תסמיני הילדים לא בהכרח היו מוגברים קלינית, עם מדדים ממוצעים שלא היו גבוהים בהרבה מהצפוי.

מתוך כנס ה-APS

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה