מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-GICS (Gastrointestinal Cancers Symposium) מדווחים חוקרים לראשונה כי בחלק מהחולים עם ממאירות מתקדמת של מעי גס ורקטום, קיים קשר בין פעילות גופנית סדירה ובין תוצאות טובות יותר.
במסגרת המחקר השלימו המשתתפים שאלונים בתחילת טיפול כימותרפי, להערכת תשע פעילויות בשעות הפנאי (כולל ריצה, יוגה, הליכה, ניקוי וגינון) וקצב הליכה ממוצע. על-פי התשובות לשאלות הם חישבו את סך שעות MET (Metabolic Equivalent Task) בכל שבוע.
החוקרים לקחו בחשבון מגוון רחב של ערפלנים, בניסיון להתגבר על האפשרות כי נבדקים חולים יותר עשויים פשוט להתאמן פחות, בהשוואה למטופלים בריאים יותר.
בהשוואה לאלו שעסקו בפעילות גופנית בהיקף קטן מ-3 שעות MET בשבוע, באלו שעסקו בפעילות בהיקף של למעלה מ-18 שעות MET בשבוע תועד יחס סיכון מתוקן להישרדות כוללת של 0.81 והישרדות ללא-התקדמות של 0.84.
תוצא הסיום העיקרי היה הישרדות כוללת, כאשר הישרדות ללא-התקדמות הוגדרה כתוצא סיום משני.
פעילות גופנית לא-מאומצת רבה יותר ומשך הליכה נקשרו שניהם עם שיפור הישרדות כוללת.
כאשר החוקרים בחנו פעילות גופנית מאומצת בלבד, דוגמת ריצה, הם לא זיהו קשר עם התוצאים. עם זאת, הם מציינים כי ייתכן ולנתונים אין עוצמה מספקת לזיהוי קשר בין השניים.
החוקרים מסכמים וכותצבים כי פעילות גופנית מתונה בהיקף של 30 דקות ומעלה בכל יום לוותה בירידה מובהקת סטטיסטית בהתקדמות מחלה וירידה של 19% בתמותה, בהשוואה לפעילות גופנית בהיקף נמוך.
מתוך כנס ה-GICS
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!