במאמר שפורסם בכתב העת Urology Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה חדשה, מהן עולה כי טיפול חליפי בטסטוסטרון בחולים לאחר טיפול מקומי דפיניטיבי לסרטן ערמונית מקומי ולא-גרורתי, לא לווה בשיעור גבוה יותר של הישנות ביוכימית.
מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין טיפול חליפי בטסטוסטרון בחולים עם היסטוריה של סרטן ערמונית, אשר השלימו טיפול דפיניטיבי מקומי במטרת ריפוי ובין הישנות ביוכימית. הם השלימו חיפוש במאגרי PubMed, Scopus, Web of Science ו-Cochrane Library, לזיהוי מחקרים שפורסמו עד נובמבר 2018. הם התמקדו בשיעורי הישנות ביוכימית בגברים עם סרטן ערמונית שקיבלו טיפול חליפי בטסטוסטרון לאחר טיפול דפיניטיבי במטרת ריפוי לממאירות.
הסקירה כללה 21 מחקרים והחוקרים מדווחים כי שיעורי הישנות ביוכימית הכוללים עמדו על 0.01, רמז לכך שאין קשר בין טיפול חליפי בטסטוסטרון ובין הישנות ביוכימית; לא תועדה הטרוגניות בין המחקרים שנכללו בסקירה.
מניתוח הנתונים עלה כי שיעורי הישנות ביוכימית עמדו על 0.00 בתת-קבוצה של חולים לאחר כריתה רדיקאלית של הערמונית ועל 0.02 בתת-קבוצה של חולים שטופלו בקרינה חיצונית, ברכיתרפיה, קריותרפיה, או טיפול בגלי קול ממוקדים בעוצמה גבוהה.
על-בסיס ממצאים אלו ואחרים, החוקרים מתכננים להשלים מחקר בשלב I/II להערכת הבטיחות והתועלת של טיפול חליפי בטסטוסטרון בגברים נבחרים עם היפוגונאדיזם תסמיני, ללא עדות למחלה פעילה לאחר טיפול מקומי דפיניטיבי לסרטן ערמונית מקומי במטרת ריפוי.
Urol Oncol. 2019 Jul 8
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!