Renal Cancer

פרופיל הבטיחות של temsirolimus בחולי mRCC (מתוך J BUON)

נעה גינזבורג, BSc

בחולים הסובלים מקרצינומה גרורתית של תאי הכליה (mRCC, metastatic renal cell carcinoma) מאושרים לאחרונה טיפולים ממוקדים למחלה, מאחר שהם מדגימים תועלת גדולה יותר בהשרדות לעומת הטיפול ב- IFN-α (interferon-alpha). למשל, Temsirolimus(טוריסל, פייזר) שהוא מעכב בעל ספצפיות גבוהה ל- mTOR (mammalian target of rapamycin), מביא לשיפור בהישרדות הכללית ובהישרדות ללא התקדמות של המחלה בחולים עם mRCC בסיכון גבוה. מטרת המחקר הנוכחי היתה להעריך את היעילות של temsirolimus על מספר פרמטרים מעבדתיים ולבחון את תופעות הלוואי שהטיפול מעורר בחולי mRCC.

מדובר במחקר מבוקר, פרוספקטיבי ופתוח תווית ורטרוספקטיבי ומבוקר בחלקו שכלל 60 מטופלים, שגילם היה עד 65 שנים, שחולקו לזרוע מחקרית וזרוע בקרה, כל אחת בת 30 משתתפים.  המטופלים בזרוע המחקרית טופלו עם temsirolimus . זרוע הבקרה טופלה ב- IFN-α. שתי הקבוצות כללו חולים בדרגת מחלה דומה. החוקרים ניטרו את ההשפעה של כל טיפול במהלך השנה הראשונה לנטילתו.

שיעור תופעות הלוואי החמורות היה 40% בכל אחת מהקבוצות. 16 פרמטרים מעבדתיים נבדקו, והמספר הכללי של סטייה מהטווח הנורמלי (reference range) היה 263 בקבוצת המחקר ו-229 בקבוצת הביקורת. מספר תופעות הלוואי הנוגעות למצבם הקליני של המטופלים היה 193 בקבוצת המחקר (חולשה, asthenia 53.3%, דלקת בדרכי השתן, 43.3%, ו- pyrexia, 40%), לעומת 175 בקבוצת הביקורת (pyrexia, 76.7%, asthenia, 50%, ורעד, 50%).

לדברי החוקרים, ניטור הפעילות הכלייתית של החולים בעת מתן temsirolimus לא הצביעה על השפעה מובהקת על התפקוד הכלייתי הנותר. באמצעות הערכת תופעות הלוואי החוקרים מסכמים כי אין פער מובהק בתופעות אלה בכל שלבי המחלה בין שתי הקבוצות, בעוד שבפרמטרים המעבדתיים כמו גם בהדרדרות המצב הפיזי-קליני של המטופלים דווקא ניכר פער איכותי בין קבוצות הטיפול. 

J BUON.2016 Nov-Dec;21(6):1442-1448.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה