Safety & Risk Management

השימוש בחמצן בבית חולים אסף הרופא – מרפא מחלות או בלוף יחצני?/מאמרו של פרופ’ אבינעם רכס ב”הארץ”

במאמר ב”הארץ” מותח  אבינעם רכס, פרופ’ (אמריטוס) לנוירולוגיה בבית חולים הדסה ויו”ר בית הדין של ההסתדרות הרפואית , ביקורת קשה על הפעילות של תא הלחץ של בי”ח אסף הרופא.

מסתבר כי בית החולים מציע (ויותר מכך אף מקדם ומפרסם באמצעות כלי התקשורת השונים) מגוון טיפולים פרטיים שהם מעבר להתוויה המאושרת בסל הכוללת ע”פ  חוזר מנהל רפואה 15 התוויות ביניהן “טיפול דחוף בחמצן בעל-לחץ…, הניתן במצב רפואי שדחייתו מעל 24 שעות עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך למטופל“. רכס מפרט במאמר מצבים כמו “הרעלת פחמן חד-חמצני, אנמיה קיצונית שלא ניתן לטפל בה באמצעות עירוי דם, שתלי עור במצוקה, נמק שרירי וזיהומים מפושטים של הרקמה הרכה, איסכמיה חבלתית חריפה (למשל פגיעות מעיכה), פצעים קשיי ריפוי, זיהום בעצמות שאינו מגיב לטיפול, ונזקי קרינה מאוחרים לרקמה רכה ועצם” הוא מוסיף כי “קיימת הסכמה גורפת בעולם הרפואה כי במצבים דחופים כאלו הטיפול בתא לחץ אכן יעיל ביותר ולעתים קרובות מציל חיים”. 

מסתבר כאמור ע”פ כתבתו של רכס, כי “אסף הרופא”  מציע את הטיפול בתא הלחץ גם   להתוויות שאין להן ביסוס מדעי עובדתי (כמו למשל שבץ, פרקינסון, פיברומיאלגיה דמנציה ועוד).   הפרדוקס הוא , ע”פ רכס, שמדובר בבי”ח ממשלתי שפועל כנגד ההנחיות של משרד הבריאות שלו הוא כפוף ניהולית וארגונית.

רכס מסכם  “לעניות דעתי, מטופלים רבים באסף הרופא נחשפים לטיפול ניסיוני, שאינו מבוסס מדעית. כפי שניתן להבין, לעתים הוא ניתן לאינדיקציות שהוכח כי אינו יעיל עבורן. ראוי ללמוד על השפעות הטיפול בחמצן היפרברי, אך יש לעשות זאת על בסיס מחקר מדעי הולם. איני מתנגד לשימוש זהיר בו במצבים קליניים שאינם כתובים בהתוויות “מינהל רפואה” של משרד הבריאות, אבל יש להציג זאת כטיפול ניסיוני שיעילותו עדיין לא הוכחה ולא לגבות עליו תשלום. ואם לא, יש לטפל בו רק בהתאם להתוויות משרד הבריאות שעבורן כאמור הוא נמצא יעיל ביותר“.

ומביא גם את תגובת אסף הרופא :

המרכז ההיפרברי (תא הלחץ) באסף הרופא הוא הגדול בישראל והמוביל בתחומו בעולם. העבודה במרכז היא על פי כללי האתיקה המקובלים וברישיון משרד הבריאות. בין היתר המרכז משמש כגוף מחקרי מתקדם מסוגו, הזוכה לשבחים רבים על מחקריו ופעילותו בארץ ובכל רחבי העולם. ידוע וגלוי לכל מטופל המגיע למרכז מהו הטיפול הניתן, מהם סיכויי ההצלחה ובאיזו מסגרת הוא נעשה“.

ואת תגובת משרד הבריאות: “טיפולים הנכללים בסל הם טיפולים שהוכחה יעילותם. בימים אלו מעודכן חוזר ההתוויות לטיפול היפרברי. ניתן לבצע טיפולים שאינם במסגרת הסל להתוויות שאינן מוכחות באופן חד-משמעי. ככל שיש חשש להטעיית הציבור, הנושא יטופל על ידי הגורם הרגולטורי העוסק בכך במשרד ללא קשר לשאלת הבעלות. בנוסף, נושא תא הלחץ בכלל, כולל הטענה על הונאה בפרסום, נבדק במשרד”

לכתבה ב”הארץ”

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה