מקור: שריר יחסי ציבור

ע”פ כתב התביעה, למרות שהמנוח עבר בדיקות שהצביעו על מחלת לב מסכנת חיים, נמנעו הרופאים מלטפל במנוח או להזהירו.
המנוח, עבר דום לב ומת במהלך אימון אופניים. הותיר אחריו אלמנה ו-6 יתומים.

המנוח, תושב הגליל, בן 63 במותו, היה חובב מושבע של רכיבת שטח על אופניו, והיה נוהג לבצע אימון רכיבה מספר פעמים בשבוע.

לדברי פרקליטו עוה”ד מאור גלבוע, המנוח הגיע לבדיקה שגרתית, במהלכה הועלה חשד כי הוא סובל מבעיה לבבית. הוא נשלח לבדיקת מיפוי לב בביה”ח רמב”ם, שהעלתה כי ספיקת החדר השמאלי בלבו עומדת על 22%, ספיקה הנמוכה פי 3 מהנורמה .

על פי התביעה, הרופא שערך את הבדיקה ברמב”ם לא שיתף את המנוח בממצאיו, אלא הסתפק בשרבוט בכתב ידו על תוצאות הבדיקה את האבחנה: “קרדיומיופתיה?”.

כך, ע”פ כתב התביעה, ללא כל אזהרה או המלצה/התוויה לטיפול, נשלחו תוצאות הבדיקה בדואר אל המנוח עצמו. המנוח הגיע עם התוצאות אל רופאת המשפחה. לפי כתב התביעה, רופאת המשפחה לא התייחסה באופן חריג לתוצאות הבדיקה, ושחררה את המנוח לביתו בידיעה שבעוד שבועיים וחצי נקבע לו תור לקרדיולוג הקופה.

המנוח הגיע כמתוכנן אל הקרדיולוג המטפל מטעם קופת חולים ‘כללית’. אך לדברי עו”ד מאור גלבוע, גם הקרדיולוג לא הזהיר את המנוח, לא הנחה אותו לשינוי אורחות חייו, ולא רשם לו טיפול תרופתי .

תחת זאת, כך על פי התביעה, שלח הרופא את המנוח לבצע בדיקה נוספת – אקו לב – שאמורה הייתה להתבצע כעבור מספר שבועות.

אך למרבה הצער, המנוח לא הספיק להגיע לבדיקה. הוא לקה בדום לב ומת במהלך אימון אופניים אינטנסיבי מספר ימים לאחר מכן.

לדברי פרופ’ הילטון מילר, מומחה לקרדיולוגיה, הרופאים בקופת חולים כללית ובבי”ח רמב”ם חרגו בצורה משמעותית מהפרקטיקה הנהוגה במקרים שכאלה. לדבריו, היה עליהם להזהיר את המנוח מפני פעילות גופנית חריגה, לרשום לו תרופות מתאימות הידועות כאפקטיביות במקרים שכאלה, ואף לאשפזו.

“הדבר מהווה כשל חמור בהתנהלות הרופאים מאחר וידוע שאדם עם ממצאים כמו של המנוח, נמצא בסיכון גבוה לאי ספיקת לב ומוות” קבע פרופ’ מילר.

לאחרונה, הגיש עו”ד מאור גלבוע תביעת מיליונים נגד קופת חולים כללית, ונגד משרד הבריאות המפעיל את ביה”ח רמב”ם בחיפה בטענה לרשלנות רפואית.

בכתב ההגנה אותו הגיש ביה”ח רמב”ם נטען כי בית החולים רק ביצע בדיקות, והאחריות לטיפול במנוח מונח לפתחה של קופת חולים ‘כללית’.

בכתב ההגנה של קופת החולים ‘כללית’ נכתב כי המנוח הזניח את בריאותו, לא נענה להוראות רופאיו, ולא הגיע לבדיקת הלב שנקבעה לו.

התביעה הוגשה לביהמ”ש המחוזי בירושלים, ונדונה בימים אלה.

על פי התביעה אותה הגיש עוה”ד מאור גלבוע, הגיע המנוח במהלך חודש מאי 2014 לביקור שגרתי אצל רופאת המשפחה בקופת חולים “כללית”. הרופאה ציינה בתיקו הרפואי כי הוא סובל מעלייה קלה ברמת הכולסטרול. כמו כן ציינה כי הוא רוכב על אופניו מדי יום, וכי הוא מעשן 20 סיגריות ביום. בסיכום הפגישה, שלחה אותו הרופאה לבדיקת אק”ג, לסדנת הפסקת עישון ולביקור אצל קרדיולוג.

כשלושה שבועות לאחר מכן הגיע המנוח לקרדיולוג מומחה מטעם הקופה, וזה ערך לו בדיקה גופנית וכן בדיקת אק”ג. במסגרת הבדיקה נמצא ממצא מסוג LABB בחדר השמאלי בלב, אשר עלול להעיד על הפרעה בהולכה החשמלית התקנית של הלב.

לאור תוצאות הבדיקה, שלח רופא הקופה את המנוח לביצוע בדיקת מיפוי לב בבית חולים רמב”ם בחיפה. בבדיקה זו נמצא כי חדר שמאל של הלב מוגדל בצורה ניכרת, ההתכווצות הכללית של חדר שמאל ירודה – וזרימת הדם שלו עומדת על 22% במקום 60-65% לפי הנורמה.

על פי התביעה, במקום להזהיר את הנבדק מפני התוצאות העולות מן הבדיקה, הסתפק הרופא המאבחן מטעם רמב”ם בציון מילה אחת בכתב ידו על תוצאות הבדיקות: “קרדיומיופתיה?” ותו לא.

בכתב התביעה מצויין כי על פי הספרות הרפואית, קרדימיופתיה הינה תופעה רווחת, בה נמצא כי חלק משריר הלב מוגדל. הדבר עלול לנבוע מסיבות שונות, ולהעיד על מחלות לב מגוונות.

לדברי עו”ד מאור גלבוע, הרופא הבודק ברמב”ם לא צייד את המנוח בשום הוראות נוספות, לא התעקש על אשפוז מיידי, למרות שהערתו על טופס הבדיקה מעידה על כך שהיה מודע לממצאים מחשידים העלולים להיות כרוכים בסיכון חיים מיידי.

כחודש לאחר מכן, קיבל המנוח את תוצאות בדיקת המיפוי בדואר, והגיע עמן לרופאת המשפחה. אך גם היא, כך על פי התביעה, לא התייחסה כלל לממצאים החריגים, ולא המליצה למנוח לשנות את אורחות חייו, ולהימנע ממאמצים גופניים. בנוסף, מציין עו”ד גלבוע בתביעתו, שחרף התוצאות החריגות של מיפוי הלב, לא פעלה הרופאה להקדמת התור לרופא הקרדיולוג מטעם הקופה שנקבעה לשבועיים וחצי לאחר מכן.

וכך, חזר המנוח לביקור אצל הקרדיולוג ובידיו ממצאי בדיקת המיפוי. על פי הרישומים הרפואיים התייחס הקרדיולוג מטעם הקופה להגדלה הניכרת בשיעור של 22% בחדר שמאל של לב, והפנה אותו לבדיקה נוספת – אקו דופלר.

הקרדיולוג רושם לרופא בהפניה: “ראה תשובת מיפוי הלב המצביעה על תשובה ממש בלתי צפויה”… ומציין בכתב את הממצאים בחדר שמאל של המטופל בתוספת 3 סימני קריאה.

אך לטענת עו”ד מאור גלבוע, גם במהלך פגישה זו, ההערות נרשמו על גבי ההפניות ועל גבי התוצאות, ויועדו לרופאים הבאים בתור אך איש לא הקפיד להזהיר את המטופל מפני הסיכון הכרוך באורח חייו האינטנסיבי. וכך, גם בבדיקה זאת ניתנו למנוח כל הנחיות או הגבלות הנובעות ממצבו, הוא לא הובהל לאשפוז מיידי, ולא נרשם לו שום טיפול תרופתי.

וכך, יומיים בלבד לאחר ביקורו של המנוח אצל הקרדיולוג מטעם הקופה, בתחילת אימון אופניים שגרתי, חווה המנוח דום לב והתמוטט. עובר אורח שעבר במקום ביצע במנוח החייאה, הוא הובהל לבית החולים “הגליל המערבי”, אך נפטר כ-5 ימים לאחר מכן, בן 63 בלבד במותו.

פרופ’ הילטון מילר, מומחה בקרדיולוגיה אשר הגיש את חוות דעתו במסגרת התביעה, קובע כי ממצאי מיפוי הלב אופייניים לאבחנה של קרדיומיופתיה מורחבת (פגיעה בשריר הלב על ידי הרחבתו). פרופ’ מילר קובע כי הממצא החמור שנמצא בבדיקת המיפוי שנערכה למנוח, לא זכה לכלל התייחסות מהרופאים המטפלים השונים שהיו אמורים לנקוט בטיפול מידי.

עוד מציין פרופ’ הילטון כי במקרה זה הפרקטיקה מחייבת התערבות תרופתית מידית, ובהמשך השתלת קוצב לב למניעת מוות פתאומי כתוצאה מהפרעת קצב קטלני (כגון פרפור חדרים).

לסיכום קובע פרופ? הילטון כי לו היו הנתבעים מבצעים את תפקידם ומתחילים בטיפול במנוח, הייתה סבירות גבוהה שהיה ניתן למנוע את דום הלב אשר גרם למותו.

בכתב הגנתו של משרד הבריאות נכתב כי המנוח הגיע לשערי ביה”ח רמב”ם לצורך בדיקה רפואית ותו לא, הוא לא טופל על ידי בית החולים, לא אושפז ותוצאות הבדיקה הגיעו לרופאיו המטפלים. לדברי משרד הבריאות, נותק הקשר הסיבתי בין ההתרשלות, המוכחשת לכשעצמה, לבין מותו של המנוח שאירע כחודשיים לאחר ביצוע הבדיקה.  עוד נטען בכתב ההגנה של משרד הבריאות כי תוחלת חייו של המנוח הייתה מקוצרת ממילא עקב מצבו הרפואי.

בכתב ההגנה של שירותי בריאות כללית נכתב כי לא נפל רבב באיכות הטיפול שהיא העניקה למנוח, וכי המנוח בחר לחזור אל הקרדיולוג רק חודש ומחצה לאחר בדיקת מיפוי הלב, לאחר שלא התייצב לתור שנקבע לו קודם לכן. כמו כן טוענים בקופת חולים כללית, כי מדובר במטופל שהזניח את בריאותו ולא שעה להמלצות הצוות הרפואי.

עו”ד מאור גלבוע מירושלים www.tortinfo.co.il   עוסק בתביעות רשלנות רפואית, תאונות עבודה, תביעות נזיקין , ומיצוי זכויות רפואיות מול חברות ביטוח, קופות חולים והמוסד לביטוח לאומי.