Sepsis

הטיפול ביילודים לאחר חשיפה תוך-רחמית לכוריואמניוניטיס (BMC Pediatrics) והערת עורך נאונטולוגיה , ד”ר ברזילי

זיהום מי שפיר (Chorioamnionitis) הינו גורם סיכון משמעותי להופעה מוקדמת של אלח-דם ביילודים, אבל במרבית היילודים ללא-תסמינים שנחשפו לזיהום מי שפיר במהלך החיים העובריים אין צורך בטיפול אנטיביוטי. מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת BMC Pediatrics עולה כי מדדי ספירת דם מלאה ומעקב קליני יכולים לסייע בניבוי אלח-דם ביילודים אלו ולחסוך טיפול אנטיביוטי מיותר.

החוקרים השלימו סקירה רטרוספקטיבית של הרשומות הרפואיות של יילודים אשר נולדו במהלך שנת 2013 לאחר לפחות 35 שבועות הריון ונחשפו במהלך ההיריון לכוריואמניוניטיס. הם בחנו את היחס בין נויטרופילים לא-בשלים ובין כלל הנויטרופילים והגדירו יחס IT (Immature:Total Neutrophils) כחשוד בנוכחות ערך של 0.3 ומעלה.

מבין 275 יילודים עם היסטוריה של זיהום מי שפיר אצל האם, 36 קיבלו טיפול אנטיביוטי בשל אפשרות של אלח-דם. מבין אלו, 21 יילודים קיבלו טיפול אנטיביוטי למשך למעלה מ-48 שעות בשל סימנים קליניים לזיהום; רק ביילוד אחד הייתה עדות לתרבית דם חיובית. כל 21 היילודים פיתחו תסמינים טרם התחלת טיפול אנטיביוטי. בשישה יילודים תועדה החמרה של יחס IT.

ממצאים אלו מעידים כי ניתן היה להימנע בבטחה מתן טיפול אנטיביוטי אמפירי ב-87% מהיילודים עם היסטוריה של זיהום מי שפיר אצל האם. 81.5% מהיילודים הגיעו לביקורת בתוך מספר ימים ובגיל שבועיים עם צוות הרופאים בבית החולים ולא תועדו אשפוזים חוזרים בשל חשד לאלח-דם.

החוקרים מסכמים וכותבים כי באוכלוסיית החולים שנכללו במחקר, השימוש במדדים זמינים מספירת דם מלאה, בשילוב עם מעקב קליני, עשוי לסייע בחיזוי אלח-דם ביילודים לאחר חשיפה תוך-רחמית לזיהום מי שפיר ולחסוך בבטחה טיפול אנטיביוטי מיותר.

BMC Pediatrics 2019 August 13, 19 (1): 282

הערות עורך נאונטולוגיה , ד”ר ברנרד ברזילי :

מחקר זה מצטרף למחקרים רבים אחרים שהתפרסמו לאחרונה ומטרתם לצמצם את הטיפול באנטיביוטיקה ומצד שני לעשות זאת בצורה בטוחה מבלי להעלות את הסיכון לאוכלוסיית המטופלים.

במחקר קודם נתגלה כי למרות שההמלצה היתה לטפל אנטיביוטית בכל הילודים שנולדו לאמהות עם כוריואמניוניטיס, הרי שבפועל רק 13.5% מהם אכן טופלו. לא נמצא סיכון יתר או פגיעה כלשהי באלו שלא טופלו. מחקר זה מנסה לגבש המלצות המתבססות על בדיקה קלינית ועל ס”ד (ובעיקר על ה- I/T ratio) כמדדים שיוכלו להבחין בין אלה הזקוקים לטיפול לאילה שלא. הם טיפלו על סמך הקליניקה ויחס I/T רק בפחות מ-5% מן הילודים שלאימהותיהם היה כוריואמניוניטיס ולא פספסו אף ילד. נקודה למחשבה.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה