Spine

גורמי סיכון לניתוח חוזר בחולים לאחר טיפול ניתוחי לספונדילוליסתזיס ניווני (Spine)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Spine עולה כי היארעות ניתוחים חוזרים של חולים עם ספונדילוליסתזיס ניווני עומדים של 22.8% שמונה שנים לאחר ניתוח. בחולים ללא צליעה נוירוגנית ובחולים שנטלו נוגדי-דיכאון תועד סיכון מוגבר לניתוח חוזר. התוצאות היו טובות יותר בחולים שלא נותחו.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לזהות גורמי סיכון לניתוח חוזר של חולים לאחר טיפול ניתוחי לספונדילוליסתזיס ניווני ולהשוות את התוצאות בין חולים לאחר ניתוח חוזר ובין חולים שלא נותחו.

המחקר כלל חולים עם צליעה נוירוגנית (מעל 12 שבועות), סימנים נוירולוגיים קליניים, היצרות תעלת שדרה וספונדילוליסתזיס ניווני בצילום רנטגן לטארלי.

מבין 406 חולים, 72% השלימו קיבוע חוליות מסוג Instrumented Fusion (21%) או Noninstrumented Fusion (7%) ו-7% השלימו ניתוח דה-קומפרסיה בלבד. לאחר שמונה שנים, שיעור הניתוחים החוזרים עמד על 22%, מהם 28% אירעו בתוך שנה אחת, 54% תוך שנתיים, 70% תוך 4 שנים ו-86% בתוך 6 שנים. הסיבות לניתוח חוזר כלל היצרות חוזרת או התקדמות ספונדילוליסתזיס (45%), סיבוכים דוגמת המטומה, היפרדות, או זיהום (36%), או מצב חדש (14%).

חולים לאחר ניתוח חוזר היו צעירים יותר (62.2 לעומת 65.3 שנים). גורמי סיכון משמעותיים כללו טיפול בנוגדי-דיכאון (יחס סיכון של 2.08) או העדר צליעה נוירוגנית בעת הגיוס למחקר (יחס סיכון של 1.82). בחולים מעשנים, סוכרתיים, שמנים, או תחת פיצויים לא תועד סיכון מוגבר לניתוח חוזר.

לאחר שמונה שנות מעקב, מדדי SF-36 להערכת כאב גופני, מדד ODI (Oswestry Disability Index) ומדד היצרות תעלת השדרה היו טובים יותר בחולים שלא-נותחו. בחולים שלא-נותחו תועדו תוצאות טיפול טובות יותר בהערכת כאב גופני, תפקוד גופני, מדד ODI, מדד Stenosis Bothersomeness Index ושביעות רצון מהתסמינים.

Spine. 2017;42(20):1559-1569

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה