Stroke

סיכון מוגבר למחלת לב כלילית ואירועים מוחיים בחולים עם סרטן בלוטת התריס (מתוך כנס ה-CSS)

תירואיד בלוטת התריס

מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-CSS (Cancer Survivorship Symposium) עולה כי בחולים עם סרטן בלוטת התריס לאחר כריתה מלאה של בלוטת התריס קיים סיכון גבוה למחלת לב כלילית ואירועים מוחיים איסכמיים. מינון הטיפול בלבותירוקסין גם כן משחק תפקיד חשוב בסיכון הכולל למחלות לב וכלי דם.

החוקרים מדווחים כי בהשוואה לקבוצת ביקורת, בחולים עם סרטן בלוטת התריס תועדה עליה של 15% בסיכון למחלת לב כלילית ועליה דומה של 15% בסיכון לאירועים מוחיים איסכמיים.

במסגרת המחקר התבססו החקורים על נתוני Korean National Health Insurance, הכוללים מידע אודות כ-97% מכלל אוכלוסיית קוריאה, וזיהו 182,419 חולים לאחר כריתת בלוטת תריס בשל סרטן בלוטת תריס בין 2004-2012. לאחר מכן הם התאימו למדגם קבוצת ביקורת והשלימו ניתוח סטטיסטי במטרה לקבוע את הסיכון היחסי למחלת לב כלילית ואירועים מוחיים איסכמיים. משך המעקב הממוצע עמד על 4.32 שנים.

מהנתונים עלה כי בחולים עם סרטן בלוטת התריס תועד סיכון מוגבר למחלת לב כלילית ואירועים מוחיים איסכמיים (סיכון יחסי של 1.15 לשני התוצאים הללו). הסיכון היה בולט בחולים לאחר כריתה מלאה של הבלוטה ובחולים שנטלו מינון לבותירוקסין גבוה יותר (יחס סיכון של 1.47 למחלת לב כלילית ו-1.56 לאירוע מוחי איסכמי באלו שנטלו לפחות 170 מק”ג ביום).

הסיכון לפרפור פרוזדורים גם כן היה תלוי-מינון לבותירוקסין. החולים היו בסיכון גבוה יותר להפרעת הקצב כאשר המינון היה גובה יותר, אך לא נראה כי למינון הטיפול הייתה השפעה משמעותית על הסיכון לאירוע מוחי איסכמי במקרים בהם התפתח פרפור פרוזדורים.

בסיכומו של דבר, בחולים שטופלו במינון גבוה יותר תועד סיכון מוגבר למחלת לב כלילית ואירוע מוחי איסכמי, אך אין הבדלים משמעותיים לפי מדד מסת הגוף.

החוקרים קוראים לנקוט משנה זהירות רב בהחלטה באשר לניתוח לכריתת בלוטת התריס ודיכוי TSH, כמו גם טיפול הולם יותר למניעת מחלות לב וכלי דם.

מתוך כנס ה-CSS

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • הדיוק האבחנתי של בדיקה גופנית לזיהוי קשריות בבלוטת התריס (Clinical Thyroidology)

    הדיוק האבחנתי של בדיקה גופנית לזיהוי קשריות בבלוטת התריס (Clinical Thyroidology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Clinical Thyroidology עולה כי אין קורלציה בין ממצאים בבדיקה גופנית של בלוטת התריס ובין הממצאים בבדיקת אולטרה-סאונד במדגם מטופלים שרובם לא הציגו תסמינים של הגדלה של בלוטת התריס. עם זאת, שיפור המיומנות בבדיקה גופנית עשוי להביא לשיפור בתוצאות. בדיקות סקר לקשריות בבלוטת התריס, שהן לרוב גלויות לעין וברות-מישוש, באמצעות בדיקת […]

  • עליה בשיעורי אירוע מוחי המורגי עומדת בבסיס העלייה החדה בהיקף אירועים מוחיים בארצות הברית (JAMA Neurology)

    עליה בשיעורי אירוע מוחי המורגי עומדת בבסיס העלייה החדה בהיקף אירועים מוחיים בארצות הברית (JAMA Neurology)

    השיעור המתוקן לגיל של אירועים מוחיים בארצות הברית ירד בין השנים 1990 עד 2019, בעוד שהשיעורים האבסולוטיים של היארעות, הימצאות, תמותה ושנות חיים מתוקנת למוגבלות עלו במהלך שלושת העשורים, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Neurology. מניתוח הנתונים עולה כי חלה עליה משמעותית בשיעורי אירוע מוחי המורגי וזינוק בשיעור אירועים מוחיים במבוגרים […]

  • הבדלים מגדריים וגורמים המנבאים תמותה באשפוז בחולים עם תסמונת טקצובו (Int J Cardiol)

    הבדלים מגדריים וגורמים המנבאים תמותה באשפוז בחולים עם תסמונת טקצובו (Int J Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי למרות שתסמונת טקצובו נפוצה יותר בנשים, ישנם הבדלים מגדריים בתוצאות הקליניות של מחלת לב זו. דום לב והלם קרדיוגני ללא תמיכה מכאנית זמנית זוהו כגורמים המנבאים המשמעותיים ביותר של תמותה באשפוז של גברים. הלם קרדיוגני עם תמיכה מכאנית […]

  • אין תועלת בהשלמת מבחן מאמץ לכל חולה בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית (J Am Coll Cardiol)

    אין תועלת בהשלמת מבחן מאמץ לכל חולה בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית (J Am Coll Cardiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American College of Cardiology מדווחים חוקרים על נתונים חדשים ממחקר POST-PCI מהם עולה כי אין תועלת קלינית להשלמה גורפת של מבחן מאמץ בחולים בסיכון גבוה לאחר התערבות כלילית מילעורית, בהשוואה למעקב קליני בלבד. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גישת המעקב האופטימאלית לאחר התערבות כלילית מילעורית בחולים בסיכון גבוה […]

  • דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי (Neurology)

    דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון גבוה יותר משמעותית לאירוע מוחי, ללא תלות בשימוש במכשיר CPAP, אך זאת רק בקרב לבנים. מהממצאים עולה עוד כי הסיכון לאירוע מוחי בקרב שחורים עם דום נשימה חסימתי בשינה היה נמוך יותר באלו שטופלו ב-CPAP, בהשוואה לאלו ללא טיפול במכשיר זה. […]

  • tenecteplase יעיל לשבץ בחלון זמן מאוחר (ISC)

    tenecteplase יעיל לשבץ בחלון זמן מאוחר (ISC)

    מחקר חדש שהוצג בוועידת השבץ הבינלאומית (ISC) הראה כי פי שלושה יותר חולים שטופלו ב-tenecteplase תוך ורידי (TNK) שניתן 4.5 עד 24 שעות לאחר הופעת הסימפטומים הדגימו רפרפוזיה משמעותית ללא דימום תוך גולגולתי סימפטומטי (sICH)

  • בדיקת Copeptin עשויה לסייע בקביעת סוג אוטם לבבי או נזק לשריר הלב (Int J Cardiol)

    בדיקת Copeptin עשויה לסייע בקביעת סוג אוטם לבבי או נזק לשריר הלב (Int J Cardiol)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי הערכת רמות Copeptin בדם עשויה לסייע בהבחנה בין אוטם לבבי מסוג 1 לעומת נזק לשריר הלב או אוטם לבבי מסוג 2. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי ישנה חשיבות רבה להבחנה מהימנה ומהירה בין סוגי אוטם לבבי עקב קריש דם (אוטם לבבי מסוג 1) […]

  • היסטוריה של אירוע מוחי מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (Eur J Prev Cardiol)

    היסטוריה של אירוע מוחי מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (Eur J Prev Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology עולה קשר סיבתי בין אירוע מוחי איסכמי ובין סיכון מוגבר לדלקת ריאות, אך אין הוכחה לקשר סיבתי בין דלקת ריאות ועליה בסיכון למחלות לב וכלי דם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים תצפיתיים הציעו קשר דו-כיווני בין מחלות לב וכלי דם ובין דלקת ריאות. עם […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה