Stroke

מה בין רמות סוכר בדם בצום ובין הסיכון לדימום תוך-מוחי? (Stroke)

במאמר שפורסם בכתב העת Stroke מדווחים חוקרים על ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי רמות נמוכות (מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל) וגבוהות (110 מ”ג/ד”ל ומעלה) של סוכר בדם בצום מלוות בסיכון מוגבר להיארעות דימום תוך-מוחי, בהשוואה לרמות סוכר בדם בצום בטווח 70-110 מ”ג/ד”ל.

במסגרת המחקר הנוכחי ביקשו החוקרים לבחון את ההשפעה האפשרית של ריכוז סוכר בדם בצום לאורך הזמן ובין הסיכון להתפתחות דימום תוך-מוחי.

המחקר הפרוספקטיבי כלל 96,110 משתתפים ממחקר Kailuan Study, שהתגוררו באזור בסין ולא סבלו ממחלות לב וכלי דם או מחלות ממאירות בתחילת המחקר (2006). רמות סוכר בדם בצום נמדדו בשנים 2006, 2008, 2010 ו-2012. ממוצע ריכוז מצטבר של סוכר בצום שימש כמשתנה החשיפה העיקרי במחקר הנוכחי וסקירת הרשומות הרפואיות שימשה לזיהוי היארעות דימום תוך-מוחי בשנים 2006-2015.

במהלך מעקב בן 817,531 שנות-אדם זוהו 755 מקרים של דימום תוך-מוחי. הסיכון הנמוך ביותר לדימום תוך-מוחי זוהה בנוכחות ריכוז סוכר בדם בצום של 95 מ”ג/ד”ל. יחסי הסיכון המתוקנים לדימום תוך-מוחי עמדו על 1.59 לסוכרת או רמות סוכר בדם בצום של 126 מ”ג/ד”ל ומעלה, 1.31 להפרעה במשק סוכר בצום (רמות סוכר בדם בצום בטווח 108-125 מ”ג/ד”ל), 0.98 בנוכחות רמות סוכר בדם בצום בטווח 100-107 מ”ג/ד”ל ו-2.04 בנוכחות היפוגליקמיה (רמות סוכר בדם בצום של מתחת ל-70 מ”ג/ד”ל), בהשוואה לרמות סוכר בדם בצום בטווח התקין (70-100 מ”ג/ד”ל).

הממצאים נותרו על כנם לאחר הוצאת חולים שנטלו תכשירי העלולים לגרום להיפוגליקמיה, אספירין, תרופות לאיזון יתר לחץ דם או נוגדי-קרישה, וחולים בהם אירועי דימום תוך-מוחי אירעו במהלך השנתיים הראשונות למעקב.

Stroke. 2018;49(1):27-33

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • שכיחות גבוהה של תסמיני דיכאון וחרדה שנה לאחר אשפוז ביחידת טיפול נמרץ בשל COVID-19 (מתוך BMC Psychiatry)

    שכיחות גבוהה של תסמיני דיכאון וחרדה שנה לאחר אשפוז ביחידת טיפול נמרץ בשל COVID-19 (מתוך BMC Psychiatry)

    במאמר שפורסם בכתב העת BMC Psychiatry מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה שכיחות גבוהה של תסמיני דיכאון וחרדה שנה לאחר אשפוז ביחידת טיפול נמרץ בשל COVID-19. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין נתונים אודות השכיחות ארוכת הטווח של תסמיני דיכאון וחרדה בקרב חולים שאושפזו ביחידות טיפול נמרץ בשל COVID-19 במהלך הגל הראשון של […]

  • גורמי סיכון להפרעות נוירולוגיות במבוגרים עם מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    גורמי סיכון להפרעות נוירולוגיות במבוגרים עם מחלת מעי דלקתית (Inflamm Bowel Dis)

    במאמר שפורסם בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מחלת מעי דלקתית מלווה בעליה מתונה בסיכון לאירוע מוחי, דמנציה מכל-סיבה ומחלת פרקינסון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מספר מחקרים בחנו את הסיכון להפרעות נוירולוגיות בחולים עם מחלת מעי דלקתית, עם הבדלים בתוצאות. מטרתם הייתה להשלימה סקירה שיטתית ומטה-אנליזה […]

  • טיפול ב- Vidofludimus עשוי להקל על עייפות בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    טיפול ב- Vidofludimus עשוי להקל על עייפות בחולים עם טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    מתן טיפול פומי ב- Vidofludimusלחולים עם טרשת נפוצה הביא להקלה בתחושת עייפות לאורך 14 ימים לעומת פלסבו, כאשר הממצאים מעידים עם השפעה חיובית ארוכת-טווח של הטיפול התרופתי באוכלוסיית חולים זו, כך מדווחים חוקרים במהלך כנס ה-ACTRIMS. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לזהות יעדים אפשריים לעייפות בחולים עם טרשת נפוצה, מאחר והפתוגנזה של תסמין זה עדיין אינה […]

  • ההשפעה של תוספי מגנזיום על תפקוד תאי T בחולי סוכרת מסוג 2 עם רמות מגנזיום נמוכות בדם (J Clin Endocrinol Metab)

    ההשפעה של תוספי מגנזיום על תפקוד תאי T בחולי סוכרת מסוג 2 עם רמות מגנזיום נמוכות בדם (J Clin Endocrinol Metab)

    לתוספי מגנזיום השפעה על תפקודי תאי CD4+ ו-CD8+ בחולים עם סוכרת מסוג 2 ורמות מגנזיום נמוכות, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי רמות מגנזיום נמוכות, הנפוצות בחולים עם סוכרת מסוג 2, מלווה ברמות מוגברות של מולקולות פרו-דלקתיות. לא ידוע אם תוספי מגנזיום […]

  • טיפול ב-Denosumab מלווה בסיכון מופחת לסוכרת (JAMA Netw Open)

    טיפול ב-Denosumab מלווה בסיכון מופחת לסוכרת (JAMA Netw Open)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open עולה כי המשך טיפול ב-Denosumab (פרוליה) מלווה בסיכון נמוך יותר להתפתחות סוכרת במבוגרים עם אוסטיאופורוזיס מעל גיל 65 שנים. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הציעו כי Denosumab, תכשיר המשמש לטיפול באוסטיאופורוזיס, עשוי לשפר את האיזון הגליקמי, אך אין עדויות קליניות רבות אודות השפעות הטיפול על […]

  • היסטוריה של זיהום הרפס בשפתיים מלווה בסיכון גבוה כפליים לדמנציה בקשישים (J Alzheimer’s Dis)

    היסטוריה של זיהום הרפס בשפתיים מלווה בסיכון גבוה כפליים לדמנציה בקשישים (J Alzheimer’s Dis)

    היסטוריה של זיהום בנגיף HSV (או Herpes Simplex Virus) מלווה בסיכון גבוה יותר מכפליים לדמנציה בקשישים, כך עולה מתוצאות מחקר אפידמיולוגי חדש, שפורסמו בכתב העת Journal of Alzheimer’s Disease. מדגם המחקר כלל 1,002 משתתפים ללא-דמנציה בגילאי 70 שנים ממחקר Prospective Investigation of Vasculature in Uppsala Seniors אשר השלימו הערכה בתחילת המחקר ובגילאי 75 ו-80 שנים […]

  • טיפול ב-Ozanimod מפחית משמעותית שיעורי התלקחות טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    טיפול ב-Ozanimod מפחית משמעותית שיעורי התלקחות טרשת נפוצה (מתוך כנס ה-ACTRIMS)

    ממחקר הארכה בתווית-פתוחה, שתוצאותיו פורסמו במהלך כנס ACTRIMS, עולה כי טיפול ב- Ozanimod (זפוסיה) מהווה טיפול יעיל למניעת התקדמות מחלה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית עם שיעורי התקדמות מוגבלות נמוכים לאחר חמש שנות טיפול. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מאר וטרשת נפוצה הינה מחלה מתקדמת ובלתי-הפיכה, ללא אפשרות ריפוי, חשוב להבין את התגובה ארוכת הטווח […]

  • מה בין מרווח הזמן בין הריונות ובין הסיכון לסוכרת הריונית? (Int J Gynaecol Obstet)

    מה בין מרווח הזמן בין הריונות ובין הסיכון לסוכרת הריונית? (Int J Gynaecol Obstet)

    במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Gynaecology and Obstetrics מדווחים חוקרים מפינלנד על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הסיכון להתפתחות סוכרת הריונית עלה עם עליה במרווח הזמן בין הריונות. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים הדגימו תוצאות סותרות אודות הקשר בין מרווח הזמן בין הריונות ובין סוכרת הריונית. לאור זאת, במחקר הנוכחי […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה