Stroke

דו”ח הרישום הלאומי של שבץ מוח בשנים 2014-15 פורסם היום : כ-18,000 אירועי מוחי חד בשנת 2015

שבץ

משרד הבריאות מפרסם היום את דו”ח השבץ הלאומי לשנים 2014-15 .

להלן הממצאים העיקריים:

מספר המקרים: בשנת 2014 לקו באירוע מוחי חד (שבץ מוחי או אירוע מוחי חולף) 17,001 אנשים, ובשנת 2015 17,928 אנשים. בשתי השנים ההיארעות של שבץ מוחי ו-TIA הייתה 3.3 (3.3-3.4; 95% CI) ל-1,000. שיעורי ההיארעות היו גבוהים בכ-46% בגברים לעומת נשים, ובכ-43% בערבים לעומת יהודים.

מתוך כלל המקרים 67.3% היו שבץ איסכמי, 25.4% אירוע מוחי חולף (TIA) ו-7.3% דימום מוחי. החלק היחסי של TIA ירד עם הגיל (מ 28.9% מתחת לגיל 60 עד 21.9% בבני 85 ומעלה).

מאפיינים דמוגרפיים: הגיל הממוצע בעת האירוע המוחי היה 13.6±72.0. 19.1% מהחולים (6,665) היו מתחת לגיל 60, וכשליש (11,322) היו בני 80 ומעלה. מעל מחצית מהמקרים (כ-54%) היו גברים. הגיל הממוצע בעת האירוע היה צעיר משמעותית בגברים לעומת נשים (69.9±13.2 לעומת 74.5±13.7) ובערבים לעומת יהודים (65.0±13.6 לעומת 73.4±13.2).

תחלואת רקע: מחלות הרקע השכיחות ביותר בקרב אנשים עם אירוע מוחי חד היו יתר לחץ דם (61.6%), יתר שומנים בדם  (43.5%), סוכרת (36.3%) ומחלת לב איסכמית (22%). בנוסף, בבני 80 ומעלה פרפור פרוזדורים היה שכיח (27.5%). שכיחות גורמי הסיכון ומחלות הרקע הייתה דומה בגברים ובנשים, למעט שיעור גבוה משמעותית של מחלת לב איסכמית ושל מחלת כליה כרונית בגברים, ושיעור גבוה יותר של פרפור פרוזדורים בנשים (מגיל 60 ומעלה). שכיחות גורמי הסיכון ומחלות הרקע הייתה גבוהה יותר בערבים לעומת יהודים.

אופן הגעה: 14 בתי חולים דיווחו על שדה זה. בסך הכול, 44.1% מהחולים שאושפזו עקב אירוע מוחי חד הגיעו לבית החולים באמבולנס. אחוז ההגעה באמבולנס היה גבוה יותר בשבץ (59.4% בדימום, 46.5% בשבץ איסכמי) לעומת TIA (33.4%). הגעה באמבולנס הייתה שכיחה יותר באופן מובהק בגיל מבוגר, בנשים לעומת גברים (47.6% לעומת 41%), וביהודים לעומת ערבים (46.7% לעומת 24.9%). הפער בין יהודים לערבים נשמר בכל קבוצות הגיל ובכל סוגי האירועים.

מאפייני האשפוז:  מעל למחצית החולים (כ-56%) אושפזו במחלקות הפנימיות, ופחות משליש (כ-31%) אושפזו במחלקה נוירולוגית. הגיל הממוצע של המאושפזים במחלקות הפנימיות (74.0±12.9) היה גבוה באופן מובהק בהשוואה למאושפזים במחלקות הנוירולוגיות (67.8±13.3). משך האשפוז הממוצע עבור כלל החולים היה (12.1±) 7.8 ימים, והוא היה ארוך יותר בדימום מוחי (±23.413.4) וקצר יותר ב-TIA (±5.83.8).

שיעור  ביצוע הדמיה כלשהי של כלי דם היה גבוה בחולים עם שבץ איסכמי לעומת מקרי דימום. בהשוואה ל-2014, נצפתה עלייה משמעותית ב-2015 באחוז ביצוע הדמיה כלשהי של כלי דם ראש/צוואר, בקרב המאושפזים עקב אירוע מוחי איסכמי: מ-51% ל-61%. נצפתה ירידה באחוזי הביצוע של בדיקות הדימות עם העלייה בגיל. 

טיפולים באשפוז:  בשנת 2014, 18 בתי חולים דיווחו על מתן t-PA. מתוכם, 5.9% מהחולים עם שבץ איסכמי קיבלו t-PA (n=541).  אחוז מתן t-PA נע בין 0.4% ל-14.3%, בבתי החולים השונים.

בשנת 2015, 20 בתי חולים דיווחו על מתן t-PA. מתוכם, 7.4% מהחולים עם שבץ איסכמי קיבלו t-PA (n=818). אחוז מתן t-PA נע בין 1.9% ל-16.5%, בבתי החולים השונים.

בשנים 2014-5 דיווח לרישום על צנתור מוחי טיפולי הגיע מ-6 בתי חולים בלבד (מתוך 8). מספר חולי השבץ האיסכמי שדווח כי טופלו בצנתור מוחי עלה ב-73%: מ-120 ל-208, מתוכם כ-38% טופלו גם ב- .t-PA

הישרדות:  שבץ מוחי כרך בסיכון גבוה לתמותה: 8.5% מהחולים עם שבץ איסכמי ו-29% מהחולים עם דימום מוחי נפטרו באשפוז. שיעורי התמותה כעבור 30 יום היו 10% לאחר שבץ איסכמי ו-30% לאחר דימום. כעבור שנה השיעורים היו 23% ו-43% בהתאמה. לא נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין המינים בהישרדות שנה לאחר האירוע המוחי. בחלוקה לפי לאום, ההישרדות שנה לאחר דימום מוחי הייתה נמוכה באופן מובהק סטטיסטית בערבים, בקרב הצעירים מגיל 60 בלבד. לא נמצא הבדל מובהק בין קבוצות האוכלוסייה בהישרדות שנה לאחר שבץ איסכמי (נתונים לא מתוקננים). 

סיכום וכיוונים לעתיד

1.      שבץ מוחי מהווה נטל משמעותי על מערכת הבריאות מבחינת היקף התחלואה והסיכון הגבוה לתמותה ולנכות.

2.      גברים וערבים נמצאים בקבוצת סיכון לחלות בשבץ מוחי. יש מקום להורדת גורמי הסיכון הידועים בכלל האוכלוסייה ובפרט בקבוצות הסיכון.

3.      חלה עלייה בשיעור קבלת טיפול דחוף לחידוש זרימת הדם (t-PA וצנתור התערבותי) וכן עלייה בביצוע בדיקות דימות לבירור מקור השבץ. יש לעודד מגמה זאת, במיוחד בבתי חולים בהם שיעור הביצוע נמוך. 

4.      שיעור ההגעה באמבולנס נמוך במיוחד בקרב האוכלוסייה הערבית. יש למפות את הגורמים לכך ולפעול להסרת חסמים, מאחר והגעה באמבולנס מעלה סיכוי להגעה בחלון הזמן המתאים לטיפול התערבותי לחידוש זרימת הדם. 

5.      בדיווח לרשם אין נתונים על חומרת השבץ ומועד התחלת סימפטומים שהנם חיוניים להבנת הממצאים והערכת מדדי הטיפול והתוצאים. כמו כן, אין מידע על המצב התפקודי לפני האירוע ובשחרור, ולכן לא ניתן להעריך את היקף הירידה התפקודית בעקבות האירוע המוחי. צוות הרשם פועל להוספת מידע זה לדיווח.

לדו”ח המלא באתר משרד הבריאות

הערת המערכת: עם קבלת נתונים אלה לפני מס’ שבועות פרסם האיגוד הנוירולוגי הודעה שבה התייחס לממצאים  אשר היו גבוהים בכ-30% מההערכות הקודמות

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה