Stroke

מצוקת רפואת המוח בישראל מחייבת שינוי בגישה ולכן הוקמו 3 חברות חדשות: הפרעות תנועה, שבץ מוחי וכאבי ראש (הודעת האיגוד הנוירולוגי)

מוח גירוי חשמלי

“השינויים הדרמטיים בשנים האחרונות ברפואת-המוח, פריצות הדרך המדעיות וכניסת טכנולוגיות חדשות לאבחון ולטיפול, מביאים להתפתחות תתי מקצוע הנוירולוגיה. אלא שבישראל אין הסתכלות מערכתית על רפואת המוח. ההשקעה מועטה מידי (מבחינת תשומות ניהוליות ותשומות כלכליות), למרות שניתן כיום למנוע ולצמצם נכות ארוכת טווח, לשפר איכות חיים ולהחזיר למעגלי החיים אחוז גבוה מהחולים”, אומר פרופ’ דוד טנה, יו”ר האיגוד הישראלי לנוירולוגיה.

לדבריו: “כדי לקדם את המודעות לתחלואת המוח ואת הצרכים המחקריים והרפואיים החדשים, החלטנו להקים באיגוד 3 חברות חדשות, שתפעלנה לשינוי בגישה: החברה הישראלית להפרעות תנועה, החברה הישראלית לשבץ מוחי והחברה הישראלית לכאבי ראש”.


החברה הישראלית להפרעות תנועה
:

מי מטפל בחולי הפרקינסון, תסמונת טוראט וקשת נרחבת של מחלות בתחום התנועה?
בישראל פחות מ- 25 רופאים נוירולוגים, המתמחים בתחום, והם מטפלים ביותר מ- 60,000 חולים.

לתפקיד יו”ר החברה החדשה נבחרה פרופ’ שרון חסין, נוירולוגית מומחית להפרעות תנועה מהמרכז הרפואי ע”ש חיים שיבא.

“המצוקה בשטח קשה. חולים מתקשים להגיע לרופאים מומחים. התורים ארוכים מאוד. אין כמעט מענה לחולים בקהילה, והמרפאות הייעודיות בבתי החולים מאד עמוסות. אין די תקשורת בין אנשי המקצוע לבין משרד הבריאות, הנהלות בתי החולים והנהלות קופות החולים”, אומרת פרופ’ חסין.

לדבריה: “החלטנו לאגם משאבים. להקים חברת בת, ממוקדת בהפרעות התנועה, כחלק מהאיגוד הנוירולוגי. החברה תקיף גם חוקרים מהאקדמיה בתחום, אחיות, פיזיותרפיסטים ושאר אנשי המקצוע הפארא-רפואיים”.

מהן הפרעות תנועה?
מדובר בתחום גדול וחשוב בתוך מדעי המוח והתחלואה הנוירולוגית, הכולל מחלות מוח ניווניות, התפתחותיות, גנטיות, ואף מחלות שנגרמות מתרופות. בכולן יש שינוי ברמת התנועתיות: מהפחתה בתנועה, דמוית קיפאון, ועד תנועתיות יתר, עם תנועות ותנוחות בלתי רצוניות, ובמקביל גם שינויים בטונוס השרירים ובשליטה המוטורית. לחלק גדול מהמחלות יש בנוסף ביטויים פסיכיאטריים, קוגניטיביים , סנסוריים ואוטונומיים.

מבין המחלות השכיחות: מחלת הפרקינסון ותסמונות פרקינסון, רעד ראשוני, תסמונת טוראט וטיקים, מחלת הנטינגטון, דיסטוניה, דיסקינזיה מאוחרת (בעקבות טיפול תרופתי), ומגוון הפרעות הליכה ושיווי משקל.
בנוסף יש קבוצה גדולה של מחלות נדירות יותר שחלקן על רקע גנטי ואחרות על רקע ניווני, מבני ועוד.

קצת מספרים:

בישראל, כ- 30,000 חולי פרקינסון, כ- 3,000 מבוגרים בישראל עם תסמונת טוראט, כ- 3,000 הסובלים ממחלת דיסקינזיה מאוחרת, כ- 800 חולי הנטינגטון, כ- 5,000 איש, הסובלים מרעד ראשוני בחומרה בינונית ומעלה, ועוד כ-20,000 חולים הסובלים מתסמינים, של הפרעות תנועה ונמצאים בתהליכי אבחון.

מעבר לנוירולוגים המומחים בהפרעות התנועה, מטפלים בחולים גם רופאים מתחומים אחרים, בהם: נוירוכירורגים, רופאי שיקום, פסיכיאטרים, נוירולוגים לילדים, גריאטרים ועוד. הטיפול הוא בעיקר תרופתי, אך גם ניתוחי. בנוסף לאנשי מקצועות הבריאות תפקיד חשוב בשיפור ושימור תפקוד ואיכות חיים.
בשנים האחרונות ניכרות פריצות דרך משמעותיות בהבנת התחלואה, בדיוק באבחון ובפיתוח טיפולים מבטיחים לשיפור התסמינים אך גם לנסות לעקב את ההחמרה (לרבות במחלות, שנחשבו עד היום חשוכות מרפא), בזכות שימוש בטכנולוגיות מחקריות מתקדמות ובביולוגיה מולקולרית.

לדברי פרופ’ חסין: “התחלואה קשה. המחלות השונות גורמות לירידה באיכות החיים, בתפקוד היומיומי, לעתים קרובות הן מביאות לנכות גופנית קשה ודורשות טיפולים מורכבים, ביקורי מעקב והתייחסות רציפה של מומחים בתחום. הבעיה היא שאין בארץ די מומחים ואין די מרפאות המתמחות בהפרעות תנועה, והבעיה חמורה בעיקר בפריפריה”.

כחברים בוועד המנהל של החברה הישראלית להפרעות תנועה נבחרו:
פרופ’ רות ג’לדטי (מהמרכז הרפואי רבין), ד”ר יאיר זלוטניק (מסורוקה), פרופ’ טניה גורביץ (מאיכילוב) וד”ר מאיר קסטנבאום (ממאיר).

כחברים בוועד המנהל של  החברה הישראלית לשבץ מוח נבחרו: היו”ר, פרופ’ נתן בורנשטיין. לצידו ישמשו כחברי הוועד ד”ר ענת חורב (מסורוקה), ד”ר סאלו סמלמן חרץ, ד”ר רני ברנע (מהמרכז הרפואי רבין), ד”ר רוני אייכל (שערי צדק)

כחברים בוועד המנהל של  החברה הישראלית לכאבי ראש נבחרו: היו”ר, ד”ר עובד דניאל. לצידו ישמשו כחברי הוועד פרופ’ גל איפרגן (סורוקה), ד”ר ברוך אלעד, ד”ר נירית לב (ממאיר), ד”ר אבי אשכנזי (שערי צדק)

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי (Neurology)

    דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי דום נשימה חסימתי בשינה מלווה בסיכון גבוה יותר משמעותית לאירוע מוחי, ללא תלות בשימוש במכשיר CPAP, אך זאת רק בקרב לבנים. מהממצאים עולה עוד כי הסיכון לאירוע מוחי בקרב שחורים עם דום נשימה חסימתי בשינה היה נמוך יותר באלו שטופלו ב-CPAP, בהשוואה לאלו ללא טיפול במכשיר זה. […]

  • הקלטת מפגש האיגוד הישראלי לרפואת המשפחה והחברה הישראלית לכאבי ראש | 26.2.2024

    הקלטת מפגש האיגוד הישראלי לרפואת המשפחה והחברה הישראלית לכאבי ראש | 26.2.2024

    לפניכם הקלטת המפגש שהתקיים ב-26.2.24, בהנחיית ד”ר נטלי לרנר מהאיגוד הישראלי לרפואת המשפחה ובהשתתפות ד”ר נירית לב, יו”ר החברה הישראלית לכאבי ראש ומנהלת המחלקה הנוירולוגית בבית חולים מאיר. להקלטת המפגש לחצו כאן

  • tenecteplase יעיל לשבץ בחלון זמן מאוחר (ISC)

    tenecteplase יעיל לשבץ בחלון זמן מאוחר (ISC)

    מחקר חדש שהוצג בוועידת השבץ הבינלאומית (ISC) הראה כי פי שלושה יותר חולים שטופלו ב-tenecteplase תוך ורידי (TNK) שניתן 4.5 עד 24 שעות לאחר הופעת הסימפטומים הדגימו רפרפוזיה משמעותית ללא דימום תוך גולגולתי סימפטומטי (sICH)

  • היסטוריה של אירוע מוחי מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (Eur J Prev Cardiol)

    היסטוריה של אירוע מוחי מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (Eur J Prev Cardiol)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Cardiology עולה קשר סיבתי בין אירוע מוחי איסכמי ובין סיכון מוגבר לדלקת ריאות, אך אין הוכחה לקשר סיבתי בין דלקת ריאות ועליה בסיכון למחלות לב וכלי דם. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים תצפיתיים הציעו קשר דו-כיווני בין מחלות לב וכלי דם ובין דלקת ריאות. עם […]

  • האם טיפולי פוריות מעלים את הסיכון לאירוע מוחי במהלך לידה? (Stroke)

    האם טיפולי פוריות מעלים את הסיכון לאירוע מוחי במהלך לידה? (Stroke)

    במאמר שפורסם בכתב העת Stroke מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי היסטוריה של טיפולי פוריות מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי במהלך אשפוז לצורך ללידה, קשר אשר נותר על כנו ללא תלות בגיל האם. טיפול בהפרעות פוריות נקשר במחקרים קודמים עם סיכון מוגבר למחלות כלי דם, אך התוצאות אינן עקביות. נזק לאנדותל, שחרור […]

  • התועלת של Apixaban לטיפול באירוע מוחי קריפטוגני עם מחלה של פרוזדורי הלב (JAMA)

    התועלת של Apixaban לטיפול באירוע מוחי קריפטוגני עם מחלה של פרוזדורי הלב (JAMA)

    בחולים עם אירוע מוחי קריפטוגני ועדות למחלה של פרוזדורי הלב, ללא פרפור פרוזדורים, מנתוני מחקר ARCADIA עולה כי Apixaban לא הפחית משמעותית את הסיכון לאירועי מוחי חוזר בהשוואה לטיפול באספירין, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת JAMA. מדגם המחקר כלל חולים עם אירוע מוחי קריפטוגני ועדות למחלה של פרוזדורי הלב, אך ללא עדות לפרפור […]

  • צריכת קפאין שגרתית אינה מלווה בסיכון מוגבר למיגרנה (Headache)

    צריכת קפאין שגרתית אינה מלווה בסיכון מוגבר למיגרנה (Headache)

    צריכת קפאין שגרתית אינה מלווה בעליה בתדירות, משך או עצימות אירועי מיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Headache. החוקרים כותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי אין מקום להגבלת צריכת קפאין בקרב חולי מיגרנה. במסגרת המחקר הושלם ניתוח משני של מחקר עוקה פרוספקטיבי שכלל מבוגרים עם מיגרנה אפיזודית, עם או ללא אאורה. מדגם […]

  • צריכת פלבנואידים אינה מגנה מפני מחלת פרקינסון (J Neurol, Neurosurgery Psych)

    צריכת פלבנואידים אינה מגנה מפני מחלת פרקינסון (J Neurol, Neurosurgery Psych)

    צריכה גבוהה יותר של פלבנואידים לא נקשרה עם סיכון מופחת למחלת פרקינסון, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Neurology, Neurosurgery and Psychiatry.  ממצאים אלו סותרים דיווחים קודמים שהצביעו על קשר אפשרי בין פלבנואידים ובין הסיכון למחלת פרקינסון. החוקרים התבססו על נתונים ממחקרי Nurses’ Health Study ו-Health Professionals Follow-up Study, אשר כללו 80,701 […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה