VTE=venous thromboembolism

האם ניתן לבחור ב-Rivaroxaban כטיפול חליפי לטיפול בקרישיות-יתר על-רקע ממאירות? (J Glob Oncol)

במאמר שפורסם  בכתב העת Journal of Global Oncology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים אונקולוגים, טיפול ב-Rivaroxaban (קסרלטו) נמצא בטוח ויעיל. מאחר והטיפול זמין למתן פומי והעלות אינה גבוהה, מדובר בחלופה טובה ל-LMWH (Low Molecular Weight Heparin), לצד שיפור הטיפול בחולי סרטן במדינות בעלות הכנסה נמוכה.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי תרומבואמבוליזם ורידי הינו סיבוך נפוץ, העשוי להיות מסוכן בחולי סרטן כיום, טיפול הבחירה בחולים אלו הוא LMWH, אך העלות הגבוהה מגבילה את השימוש בתכשיר זה, בפרט במדינות מתפתחות. לאחרונה, Rivaroxaban אושר לטיפול בתרומבואמבוליזם ורידי.

כעת השלימו החוקרים מחקר רטרוספקטיבי שכלל נתונים שנאספו בין ינואר 2009 ועד  פברואר 2014 אודות חולים עם ממאירות ותרומבואמבוליזם ורידי, שטופלו ב-Rivaroxaban. הם השוו את היעילות, הבטיחות והעלות של Rivaroxaban לעומת LMWH בלבד, או בעקבות מתן אנטגוניסטים לוויטמין K.

מדגם המחקר כלל 41 חולים, בגיל חציוני של 62.5 שנים. ההיסטולוגיה הנפוצה של הגידול הייתה אדנוקרצינומה (78%), שזוהתה בשכיחות הגבוהה ביותר במעי הגס (26.8%). מרבית המשתתפים אובחנו עם מחלה מתקדמת ונשאו צנתר ורידי מרכזי. מדדי הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי היו נמוכים (12.5%), בינוניים (50%) וגבוהים (35.5%). תרומבואמבוליזם ריאתי דווח ב-41.4% מהחולים, אך טרומבוזיס של גפה תחתונה  תועד רק ב-14.6% מהחולים; 43.9% מהחולים טופלו ב-Enoxaparin לפני  התחלת Rivaroxaban.

הטיפול ב-Rivaroxaban ניתן למשך חציון של 5.5 חודשים. דימומים לא-מג’וריים דווחו ב-12.2% מהחולים ותרומבוזיס חוזר תועד ב-12.2% מהחולים. במחקר הנוכחי, Rivarxoaban היה בטוח ויעיל כמו Enoxaparin/אנטגוניסטים לוויטמין K או LMWH.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים לאישור הממצאים הנוכחיים.

J Glob Oncol. 2017;3(1):15-22

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה