VTE=venous thromboembolism

סיכון מוגבר לתמותה בחולים עם תרומבואמבוליזם ורידי לאחר ניתוח סרטן כליה (J Urol)

שיעורי התמותה מכל-סיבה גבוהים יותר משמעותית בקרב חולים עם סרטן כליה (Renal Cell Carcinoma) שפיתחו תרומבואמבוליזם ורידי תסמיני לאחר ניתוח כריתת כליה ותרומבקטומי של גידול בוריד הנבוב התחתון, בליווי תרומבוזיס תוך-כלי של הגידול, כך עולה מנתונים רטרוספקטיביים, שפורסמו בכתב העת Journal of Urology.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את ההיארעות של תרומבואמבוליזם ורידי תסמיני וההשפעה של סיבוך זה על הישרדות חולים לאחר כריתת כליה עם תרומבקטומי של הגידול בוריד הנבוב התחתון.

החוקרים סקרו באופן רטרוספקטיבי את הרשומות הרפואיות של 183 חולים לאחר כריתת כליה עם תרומבקוטמי של הגידול בוריד הנבוב התחתון בשל סרטן כליה, בין השנים 2000-2010. תרומבואמבוליזם ורידי לאחר-ניתוח הוגדר כתסחיף או תרומבוס מעורב תסמיני שהוכח בהדמיה.

מהנתונים עולה כי 55 חולים פיתחו תרומבואמבוליזם ורידי תסמיני לאחר חציון של 23 ימים מהניתוח, כולל תרומבוזיס ריאתי ב-24 חולים, פקקת ורידים עמוקים ב-17 חולים, תרומבוזיס מעורב בוריד הנבוב התחתון  ב-13 חולים ותרומבוזיס של הוריד הפורטאלי בחולה אחד. ההיארעות המצטברת של תרומבואמבוליזם לאחר 30, 90 ו-365 ימים מהניתוח עמדה על 17%, 22% ו-27%, בהתאמה.

היסטוריה של עישון (יחס סיכון של 2.15), מדד תפקודי לפי סולם ECOG (Eastern Cooperative Oncology Group) של 1 ומעלה (יחס סיכון של 2.15), הפרעת קרישיות-יתר (יחס סיכון של 5.12) ולימפאדנופתיה מאסיבית (יחס סיכון של 4.84) לוו בסיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי בניתוח רב-משתני. תרומבואמבוליזם ורידי לאחר-ניתוח לווה בסיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה (יחס סיכון של 1.53).

החוקרים מסכמים וכותבים כי תרומבואמבוליזם ורידי לאחר כריתת כליה ותרומבקטומי של הגידול הינו סיבוך נפוץ בתוך 90 ימים מהניתוח. תרומבואמבוליזם ורידי תסמיני באוכלוסיה זו לווה בסיכון מוגבר לתמותה.

J Urol 2018; 200(3):526-527

לידיעה ב-MedPage Today

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה