Vascular Disorders

היחס בין כושר גופני וכוח שריר לבין הסיכון ללקות במחלות כלי דם ובהפרעות קצב בקרב 1.1 מיליון גברים צעירים בשבדיה/מאת ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

עם העלייה בתוחלת החיים גדלה שכיחות היארעות מחלות כלי דם כגורם המוות וכן עולה שכיחות הפרעות הקצב. ידוע היטב כי לפעילות גופנית ולכושר גופני גבוה השפעה מניעתית על מחלות כלי דם, אולם פעילות מאומצת עלולה לגרום להפרעות קצב חדריות באתלטים הלוקים במחלות לב. כמו כן אובחנו פרפור פרוזדורים וברדי-אריתמיות בשגיחות גבוהה יחסית בספורטאים.

הנחת העבודה של החוקרים הייתה כי כושר גופני וכוח שריר קשורים בקשר ישר להפרעות קצב ובקשר הפוך למחלות כלי דם.

שיטות: מחקר סקירת אוכלוסייה בו נעשה שימוש בנתוני בדיקות גיוס החובה בשבדיה בין השנים 1972-1995. רק 2-3% מאוכלוסיית הגברים הצעירים לא נכללו בבדיקות אלו (לרוב בשל מחלה קשה או נכות).

נאספו נתונים סטנדרטיים מ 1.274.238 צעירים בגיל חציוני 18.2 שנים. המשתנים העיקריים שנסקרו היו כושר גופני מקסימלי כפי שנבדק במבחן מאמץ על אופניים וכוח שריר כפי שנבדק באחיזת כף יד ע”י דינמומטר. בדיקות אלו נערכו על פי פרוטוקולים קבועים. כמו כן נבדקו משקל, גובה, לחץ דם והשכלה

לא נכללו לוקים במחלות לב וכלי דם. המספר הסופי של המתאימים למחקר עמד על 1.126.899 צעירים. החוקרים השתמשו ברישומי מערכת הבריאות בשבדיה הכוללים את כל האוכלוסייה.

מעקב בוצע על נתוני המשתתפים במחקר עד סוף שנת 2010. במחלות כלי דם נכללו אבחנות של מחלת לב איסקמית, אי ספיקת לב, שבץ מוחין, ומוות מסיבות קרדיווסקולריות. בהפרעות קצב נבדקו אבחנות פרפור או רפרוף פרוזדורים, ברדיאריתמיה, הפרעת קצב על חדרית, וחדרית ודום לב.

תוצאות: המעקב בוצע עד גיל חציוני 44.6 שנים. 33089 משתתפים מתו במהלך המעקב.

אותרו 26088 פניות לבית חולים על רקע תלונות הקשורות למחלות כלי דם. נמצא  קשר הפוך בין רמת הכושר הגופני בבדיקות הגיוס לבין שכיחות מחלות אלו. עם התאמת נתוני לחץ דם ומשקל, הקשר אף היה חזק יותר. כמו כן נמצא קשר הפוך בין כוח השריר ושכיחות מחלות אלו, אך במידה קטנה יותר לעומת משתנה הכושר הגופני. גם במקרה זה היחס חזק יותר בהתאמת נתוני לחץ הדם והמשקל. הסיכון ללקות במחלות כלי דם בקרב נבדקים בהם נמצא צירוף של כושר גופני גבוה וכוח שריר מוגבר, היה בשליש נמוך יותר לעומת נבדקים בהם הכושר הגופני וכוח השריר היו נמוכים.  

הפרעות קצב זוהו בתקופת המחקר בקרב 17312 נבדקים. נמצא יחס בצורת U בין הסיכון ללקות בהפרעות קצב לבין רמת הכושר הגופני. ככל שרמת הכושר הגופני עלתה נמצא סיכון גדול יותר ללקות בפרפרור או רפרוף פרוזדורים וברדיאריתמיות. לא נמצא קשר בין הפרעות קצב חדריות, על חדריות או דום לב לבין רמת הכושר הגופני.

לבעלי כוח שרירי מוגבר היה סיכון נמוך יותר ללקות בהפרעות קצב.

דיון: במחקר סקירת האוכלוסייה הנ”ל, אשר כלל 1.1 מיליון צעירים, נמצא יחס הפוך בין דרגת הכושר הגופני וכוח השריר לבין הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם. נמצא יחס בצורת U בין דרגת הכושר הגופני לבין הסיכון לקות בהפרעות קצב מסויימות.

נקודת החוזק העיקריות במחקר היא גודל האוכלוסייה הנסקרת. קיום רישום מפורט של אבחנות מבתי חולים אפשר מעקב ממושך, ממנו נעדרו רק מי שעזבו את שבדיה.

בין נקודות החולשה הבולטות במחקר יש לציין כי במחקר נכללו גברים בני 18 בלבד. רובם המוחלט לבנים. דרגת הכושר הגופני וכוח השריר נבדקו רק פעם אחת. אין מידע לגבי נתונים אלו לפני המדידה או לאחריה. גורמים כמו גנטיקה, עישון והרגלי תזונה לא נבדקו, למרות שידוע הקשר בינם לבין הסיכון ללקות במחלות שנבדקו.

המיוחד במחקר הנוכחי הוא ההתייחסות להשפעת כושר גופני וכוח שריר בקבוצת הגיל של בני ה18. במחקרים אחרים נמצא כבר קשר מניעתי ברור של כושר גופני גובה על מחלות לב וכלי דם בגילאי הבינייים ובגיל מבוגר. מחקרים שעסקו בילדים ומתבגרים העלו כי כושר גופני גבוה קשור לשכיחות נמוכה יותר של השמנה, השפעה חיובית על מנגנון הפעולה של אינסולין ושכיחות נמוכה יותר של גורמי סיכון ללקות במחלות לב וכלי דם.

המעקב בוצע רק עד גיל חציוני 44.6 שנים. מעניין לברר האם אותן מסקנות היו נכונות בגיל  מבוגר יותר. המבוגרים ביותר בתום המחקר היו בני 57 ונראה כי המסקנות תקפות גם לגביהם.

מסקנות: לנבדקים בעלי כושר גופני גבוהה וכוח שריר גבוה בגיל ההתבגרות המאוחר (18 שנים),סיכון מופחת ללקות במחלות כלי דם. היחס בין כושר גופני לבין הסיכון ללקות בהפרעות קצב מסוג פרפור או רפרוף פרוזדורים וברדיאריתמיה הוא בצורת U. כוח שריר גבוה יותר הביא להפחתה בסיכון ללקות בהפרעות קצב

Andersen K. Rasmussen F. Held C. Neovius M. Tynelius P. Sundstorm J. Exercise capacity and muscle strength and risk of vascular disease and arrhythmia in 1.1 million young Swedish men: cohort study. BMJ 2015;351:h 4543

הערות העורך: יש שישאלו, מה לנו אורטופדים ופיזיותירפיסטים ולמחקרי מחלות לב, כלי דם והפרעות קצב? הקשר לטעמי ברור. לעתים תכופות אנו עוסקים במטופלים בגילאים אלו, נערים ובחורים לפני גיוס. הם אמנם פונים אלינו בד”כ מסיבות שאינן קשורות ישירות למחלות אלו, אבל חובה עלינו להתייחס לנתוני המחקר הנ”ל.

מן הראוי לעודד את כל הנבדקים שלנו, בעיקר אלו המכורים למחשב, טלוויזיה, לכורסא ולספה לעסוק בפעילות גופנית. חשוב שגם אנו נעשה זאת ולא רק רופאי המשפחה.

יותר מכך, אל לנו לרפות את ידיהם של העוסקים בפעילות גופנית נמרצת. לעתים תכופות מדי, אני בודק מתבגרים, אשר ביקרו אצל אורטופד לאחר פציעה ספורט כזו או אחרת, שהמליץ להפסיק לעסוק בספורט או הפחית בצורה משמעותית את אינטנסיביות העיסוק בספורט. חבל, שהרי האפקט המצטבר של הפחתת הסיכון ללקות במחלות מסכנות חיים נשמר ככל הנראה שנים רבות.  

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה