immunodeficiency

מלחמת החיידקים: חוקרי מהאונ’ העברית מפרסמים שני מחקרים חשובים השופכים אור על מנגנון העמידות של החיידקים לאנטיביוטיקה (הודעת האונ’ העברית)

הודעת האונ’ העברית בירושליים


הם מתוחכמים, חמקנים, בעלי יכולת התפתחות מרשימה ובעלי אסטרטגיה קשה לפיצוח; סדרת מחקרים בהובלתה של פרופ’ נטלי בלבן חושף את מנגנוני השרידות הערמומיים של החיידקים בגוף האדם

חיידקים חייבים להתמודד עם תנאי סביבה קשים. האסטרטגיות העיקריות להתמודד עם אתגרים אלה כוללות בין היתר הפעלה של גנים מתאימים והצטברות של מוטציות במהלך האבולוציה שעוזרות לחיידקים להסתגל לאותם מצבים משתנים.

לעתים קרובות, חיידקים הנחשפים לשינוים פתאומיים ובלתי צפויים נדרשים להשתמש באסטרטגיות אחרות ולאחרונה הוכח כי יצירת שונות לא גנטית כגון יצירה של תת-אוכלוסיות מותאמות מראש לסביבה ומטרות משתנות יכולה לספק אסטרטגיה אלטרנטיבית.

חיידקים גורמי מחלה, מתמודדים עם אתגרים רבים, ויכולתם להתחמק ממערכת חיסונית והתמודדות עם טיפול אנטיביוטי מראש לתנאים מסוימים יכולה לספק יתרון בחדירה לתאי אדם. במחקר, אשר מתפרסם החודש (7.2) בעיתון המדעי eLife מטרתנו הייתה לבדוק האם חשיפה לתנאים אלה יכולים לעורר יצירה של תת-אוכלוסיות חיידקים המותאמות מראש לתנאים שונים. לשם כך, השתמשנו בחיידק E.Coli, אשר אחראי על מקרים רבים של מוות בעולם וחשפנו את E.coli לתנאים שמדמים תאי אדם. בסימולציה זו גילינו למעשה פיצול לשתי תת-אוכלוסיות, כשאחת מהן מתאפיינת באלימות יתר (היפר-וירולנטית). להפתעתנו, תת-האוכלוסייה האלימה שמרה על התכונות שלה לדורות רבים גם כשהחיידקים הועברו לגדול בסביבה חיצונית. במחקר, השתמשנו במידול מתמטי ושיטות גנטיות ומצאנו מנגנון ששולט ב”מתג” שמווסת בין שתי תת-האוכלוסיות. במילים אחרות, גילינו שישנה חלוקת תפקידים בזמן חדירה של החיידק לגוף. חלק מהאוכלוסייה “מתחמשת” בגורמי אלימות ומתקיפה, בעוד שחלק אחר נשאר ב”עתודה”. גילוי זה של אוכלוסיות מותאמות מראש

למתקפה על תאי אדם למזלנו, טיפולים אנטיביוטים אמורים להגן עלינו נגד אוכלוסיות אלו.

בעבודה נוספת, המתפרסמת בעיתון היוקרתי  Science (9.2),  גילינו תופעה מרעישה: תת אוכלוסייה נוספת, אשר נכנסה ל”תרדמת” זמנית ועצרה את הגידול שלה, הצליחה לחמוק מהטיפול האנטיביוטי ובהמשך, לפתח עמידות לטיפול האנטיביוטי  פי 20 יותר מהר מהחיידקים האחרים.  חשוב להדגיש שתת אוכלוסייה רדומה זו, אשר נוצרת בתגובה לתנאים קשים,  אינה נבדקת בבדיקות מעבדה כאשר בוחנים את יעילותם של טיפולים אנטיביוטיים ולכן עלולה לעבור “מתחת לרדאר” של הצוות המטפל. ההבנה הכמותית, דרך מידול מתמטי, של המסלול החדש התורם להתפתחות מהירה של עמידות לאנטיביוטיקה, עשויה להביא לדרכים חדשות למניעת התפתחות עמידות, אחת הבעיות הבוערות של הרפואה המודרנית.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • חשיפה לטיפול אנטיביוטי מלווה בסיכון מוגבר להופעה חדשה של מחלת מעי דלקתית (Clin Gastroenterol Hepatol)

    חשיפה לטיפול אנטיביוטי מלווה בסיכון מוגבר להופעה חדשה של מחלת מעי דלקתית (Clin Gastroenterol Hepatol)

    במאמר שפורסם בכתב העת Clinical Gastroenterology and Hepatology מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר מובהק סטטיסטית בין חשיפה לטיפול אנטיביוטי ובין סיכון מוגבר להופעה חדשה של מחלת מעי דלקתית וקשר מנה-תגובה לא ליניארי. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי הקשר בין חשיפה לטיפול אנטיביוטי ובין מחלת מעי דלקתית עדיין שנוי במחלוקת, בפרט […]

  • עליה חוזרת במקרי דלקת ריאות מהלכת לאחר הירידה במקרים במהלך מגפת הקורונה (MMWR)

    עליה חוזרת במקרי דלקת ריאות מהלכת לאחר הירידה במקרים במהלך מגפת הקורונה (MMWR)

    מנתונים חדשים מארצות הברית שפורסמו ב-Morbidity and Mortality Weekly Report עולה כי בעונת 2023-2024 נרשמה עליה חוזרת בשיעור מקרי זיהום נשימתי משנית ל-Mycoplasma pneumoniae בארצות הברית, זאת לאחר ירידה בשיעור המקרים במהלך מגפת הקורונה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Mycoplasma pneumoniae כולל תסמינים נשימתיים קלים, כאשר המצב הקליני לעיתים מכונה דלקת ריאות מהלכת (Walking Pneumoniae). […]

  • טיפול ב-Amoxicillin עדיין מהווה טיפול יעיל כנגד זיהומי אוזניים (J Ped Infect Dis Soc)

    טיפול ב-Amoxicillin עדיין מהווה טיפול יעיל כנגד זיהומי אוזניים (J Ped Infect Dis Soc)

    מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Journal of the Pediatric Infectious Diseases Society עולה כי טיפול ב- Amoxicillin נותר טיפול יעיל כנגד דלקת אקוטית של האוזן התיכונה. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי זיהומי אוזניים מהווים את הסיבה הנפוצה ביותר לטיפול אנטיביוטי בילדים, כאשר 80% מהילדים צפויים לפחות לדלקת אוזניים אחת עד גיל 5 שנים ורבע […]

  • גורמי סיכון לזיהום חמור בקורונה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Infection)

    גורמי סיכון לזיהום חמור בקורונה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Infection)

    במאמר שפורסם בכתב העת Infection מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי גיל מתקדם, אבחנה של סוכרת והיסטוריה של זיהום חמור קודם מהווים גורמי סיכון להתפתחות מחלה חמורה משנית לזיהום בקורונה בחולים עם דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis), בעוד שחיסון כנגד הנגיף מהווה גורם מגן. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לזהות גורמי סיכון להתפתחות […]

  • מחלה מנינגוקוקאלית פולשנית נפוצה פי שש בנשאי HIV (מתוך Open Forum Infect Dis)

    מחלה מנינגוקוקאלית פולשנית נפוצה פי שש בנשאי HIV (מתוך Open Forum Infect Dis)

    בקרב מטופלים עם HIV סיכון גבוה יותר למחלה מנינגוקוקאלית פולשנית, בהשוואה לאלו ללא HIV, בין אם קיבלו חיסון כנגד הזיהום ובין אם לאו, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Open Forum Infectious Diseases. החוקרים השלימו מחקר המשך להערכה קודמת של הסיכון למחלה מנינגוקוקאלית פולשנית במטופלים עם HIV, במטרה להבין טוב יותר כיצד את ההשפעה […]

  • תוצאות מבטיחות לטיפול אנטיביוטי חדש כנגד זיהומים מורכבים בדרכי השתן (N Eng J Med)

    תוצאות מבטיחות לטיפול אנטיביוטי חדש כנגד זיהומים מורכבים בדרכי השתן (N Eng J Med)

    במאמר שפורסם בכתב העת New England Journal of Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי Cefepime-Taniborbactam היה יעיל יותר ב-22% מ-Meropenem, שהינו הטיפול המקובל כיום כנגד זיהום מורכב בדרכי השתן ודלקת אגן הכליה והכליה. החוקרים מסבירים כי Cefepime-Taniborbactam הינו תכשיר אנטיביוטי הנבחן כיום לטיפול בחיידקים עמידים לטיפול אנטיביוטי. המחקר האקראי, כפל-סמיות, בשלב […]

  • התועלת של טיפול מונע בדוקסילין למניעת זיהומים המועברים במגע מיני בנשים (N Engl J Med)

    התועלת של טיפול מונע בדוקסילין למניעת זיהומים המועברים במגע מיני בנשים (N Engl J Med)

    טיפול מניעתי לאחר-חשיפה בדוקסילין אינו מלווה בשיעורי היארעות נמוכים יותר של זיהומים המועברים במגע מיני בקרב נשים, בהשוואה לטיפול סטנדרטי, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול מניעתי לאחר-חשיפה בדוקסילין הוכח כאמצעי למניעת זיהומים המועברים במגע מיני בגברים שאינם טרנסג’נדרים ובנשים טרנסג’נדריות, אך אין […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה